מחיפה לתחנת החלל הבינלאומית

מה ההבדל בין ההמראה לזו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ? אילו ניסויים יבצע איתן סטיבה בחלל ? ואיך זה ישפיע על הדור הצעיר ? כרמליסט מנסה לעשות סדר בעזרתם של ד"ר אלירן חמו מנהל המטען המדעי של משימת "רקיע" ופרופ' יורם רוזן ראש המכון לחקר החלל בטכניון ולענות על השאלות החשובות

בסופ"ש צפויה להרשם היסטוריה קטנה- גדולה כאשר איש העסקים יליד חיפה איתן סטיבה ימריא לחלל במשימת "רקיע" המשותפת לנאס"א ולסוכנות החלל הישראלי, השיגור היה אמור להיות במקור ב22 פברואר אך נדחה בגלל אילוצים שונים ל30 במרץ, והמועד העדכני עומד על ה8.4 יום שישי הקרוב.

סטיבה בעברו היה טייס קרב ובעל קשרים קרובים למשפחת האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון.

סטיבה ימריא יחד עם שלושה מיליונרים נוספים שארגנה חברת AXIOM שבבעלות איש העסקים והמיליארדר הקנדי אילון מאסק שגם עזר במימון בראשית החללית הישראלית הראשונה שהתרסקה על הירח לפני כשלוש שנים.

בניגוד לאסטרונאוט שלומד את התחום ומוכשר במשך כמה שנים, איתן סטיבה הינו איש עסקים ששילם 50 מיליון דולר על מנת להמריא, לאחר שעבר הכשרה קצרה בקייפ קנוורל שבפלורידה, ארה"ב.

הוא ימריא לתחנת החלל הבינלאומית שם יבצע משימה היסטורית שתעניק הזדמנות לפריצות דרך של עשרות טכנולוגיות ישראליות, וצפוי לערוך בתחנת החלל ניסויים מדעיים העוסקים בחלל בתקווה לקדם את החינוך והאמנות בישראל.

לא פחות מ35 ניסויים שנבחרו ע"י תלמידי בתי ספר ברחבי הארץ צפוי סטיבה לבצע במהלך שהותו בן 10 הימים בתחנת החלל הבינלאומית.

אחד הניסויים הוא ניסוי החומוס של ד"ר יהונתן ויינטראוב ממייסדיי החללית בראשית שהתרסקה על הירח באפריל 2019 ולפחות כרגע עושה רושם כי הניסוי מוגדר כהצלחה כאשר יש הנבטה ורואים שינוי בגרגירים וסימנים לכיוון חיובי.

בנוסף צפוי סטיבה להעביר מהחלל שיעורים בנושא גיאוגרפיה, קיימות בחלל ואיך הוא מתנהל במהלך השהות בחלל ממש כמו במשך היום יום על פני כדור הארץ, כדי לעורר השראה ויצירתיות בקרב ילדים ובני נוער.

איתן סטיבה צפוי לקחת עימו לטיסה את ספר התנ"ך הקטן בעולם שפותח בטכניון ושייך למוזיאון ישראל בירושלים.

בנוסף הוא יערוך מספר ניסויים מדעיים כמו גידול חומוס בחלל ומה הן השפעות חיידקים ונגיפים בתנאי מיקרו כבידה.

"במשימת רקיע האסטרונאוט איתן סטיבה יטוס בטיסה פרטית AX-1 של חברת AXIOM מקייפ קנוורל לכיוון תחנת החלל הבינלאומית, קרן רמון לקחה על עצמה לתכנן לו את כל הפעולות שהוא הולך לבצע בתחנת החלל הבינלאומית, קרן רמון מובילה את המשימות שאיתן הולך לבצע בתחומי המדע, החינוך והאומנות, בחרנו 35 ניסויים שאיתן יבצע בתחנת החלל הבינלאומית בהיקפים אדירים מבחינת מוסדות המחקר בארץ שהנם חלק מהמשימה" סיפר לכרמליסט ד״ר אלירן חמו – מנהל המטען המדעי, ׳משימת רקיע׳.

והוסיף: "במשימת רקיע יש המון שיתופי פעולה בינלאומיים בנוסף לכך הייחודיות של משימת רקיע זה שחוץ מהנושא המדעי הוא עוסק גם בתחום האומנות והחינוך וזו הפעם הראשונה שטיסה לחלל עוסקת לא רק בנושאים מדעיים, במהלך המשימה אומנים יגידו לאיתן מה צריך לעשות כדי לבצע את העבודה שלהם שזה משהו מאד ייחודי.

כדי שנוכל לתת לאומנים ולאנשי חינוך לבצע את הפעולות שלהם, הקמנו חדר בקרה כדי לתת פלטפורמה למדענים, לחוקרים ולאנשי החינוך ליצור קשר עם איתן ולהיות מחוברים אל נאס"א וזו פעם ראשונה שלמישהו חוץ מנאס"א יש חדר בקרה ודרך זה אפשר יהיה לתקשר איתו ולתת לו חוות דעת על מה שהוא עושה.

סמוך לחדר הבקרה ימוקם מתחם מבקרים שהמטרה שלו תהיה לחשוף את עם ישראל למשימה ולתת לאנשים שאין להם מושג בחלל הסברים מה זה משימת חלל.

על החיבור עם סוכנות החלל האמריקאית סיפר חמו: "במקור זו הייתה אמורה להיות טיסה פרטית, איתן החליט שהוא רוצה לעשות אותה משימה לאומית, הרצון של קרן רמון להפוך את המשימה גם לחינוכית אילצה אותנו לעשות את החיבור לנאס"א והקשר שלנו איתם הוא בעיקר בשביל הביצועים של המשימות בחלל והקשר עם האסטרונאוטים, חדרי הבקרה שלנו בארץ יהיו מקושרים לחדרי הבקרה בנאס"א ונוכל ממש לתקשר איתם ולהיות חלק מקבלת ההחלטות בכל מה שקשור לניסויים במקרו כבידה.

על ההבדלים בין המראתו של סטיבה לזו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל הסביר חמו: "כשאילן עלה על המעבורת מדינת ישראל בחרה אותו שיעשה את זה, הוא התאמן כמה שנים לפני והיה אסטרונאוט מטעם מדינת ישראל, בנוסף הוא טס במעבורת חלל שטסה כ500,000 ק"מ ומבצעת ניסויים במיקרו כבידה, עיקר משימתה של המעבורת הייתה לבצע ניסויים מדעיים, במקרה הזה איתן יטוס על קפסולה של דרגון שהיא שונה ממעבורת והוא בעצם ייכנס לתחנת החלל הבינלאומית שהיא המעבדה הכי גדולה בעולם והדבר הכי יקר שהשקיעה בו האנושות.

יש כאן סוג של היסטוריה, מדובר במשימה הפרטית הראשונה, זו משימה היסטורית של חברה פרטית ואדם פרטי שמשלם כסף בשביל להגיע לתחנת החלל הבינלאומית, בשונה מהחברים האחרים שלו בטיסה איתן שילב בתוך המשימה הפרטית שהשם שלה AX-1, משימה לאומית "רקיע" שבה הוא יבצע את הפעולות במשימת החלל" סיכם ד"ר אלירן חמו.

המראתו לחלל כאיש פרטי ולא כאסטרונאוט עשויה לגרום למהפכה גדולה בתחום החלל ולגידול במספר הילדים הלומדים את תחום האסטרונומיה בבתי הספר.

"תחום החלל בכל העולם נמצא בזינוק אדיר. מאז שחברות פרטיות נכנסו לתחום אנו חווים עליה מאוד משמעותית בפעילות החלל. גם בישראל הדבר נכון ופועלות כיום הרבה מאוד חברות פרטיות קטנות בתחום החלל. ככל שההתעניינות בציבור רבה יותר כך גדלה גם הפעילות הפרטית מסחרית. בצד האקדמי תמיד היה ענין ודווקא שם הגידול יותר קטן כי החקר האקדמי אינו למטרה מסחרית ותמיד היה קיים" אמר לכרמליסט יורם רוזן ראש המכון לחקר החלל ע"ש נורמן ואלן אשר בטכניון

על הצפוי לאיתן סטיבה בחלל אמר רוזן: " הטיסה של איתן קושרת כמה אספקטים של פעילות חלל. איתן יקח עמו מספר ניסויים לביצוע והפעלה בתחנת החלל הבינלאומית. פעילות זו היא קידום המדע באופן ישיר. יחד עם זאת גם לפעילות החינוכית שתלווה את המסע שלו יש השפעה ניכרת.

החללית בראשית הביאה להתעניינות רבה בתחום בזמנו וצפוי שגם שהייתו של איתן בחלל תביא לגידול במספר המתעניינים של כל שכבות הגיל והאוכלוסייה בתחום".

כאמור בניגוד להמראתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון שעבר הכשרה של כמה שנים בארה"ב, איתן סטיבה עבר הכשרה שונה לגמרי גם מבחינת הזמן- כ5 חודשים בלבד בהתאם הוא גם לא יידרש למשימות בסדר גודל של אסטרונאוט מקצועי.

על כך אמר רוזן: "איתן אמנם אינו אסטרונאוט מקצועי והמשימה אליה הוא נדרש אינה כזו גם כן. איתן יבצע מספר ניסויים אליהם הוא כן מתאמן".

לא רחוק היום בו תיירות וטיסות לחלל יהיו נגישות לכל אדם שישלם את הסכום המותאם לשם כך.

"כבר עכשיו אנחנו רואים תיירות חלל למי שיכול להרשות את זה לעצמו. ותיירות זו תתרחב ותתאפשר לעוד ועוד אנשים. נכון שזה עדיין יהיה יקר יחסית אבל קל לנו לשכוח שגם טיסה מישראל ליוון שזמינה לרובנו עדיין היא מחוץ להישג ידם של לא מעט אנשים שאנחנו נוטים שלא לראות כי אנחנו כן יכולים להרשות את זה לעצמנו" סיכם רוזן

*המראתו של איתן סטיבה צפויה להיות משודרת בערוצי החדשות הגדולים וכן בדפי הפייסבוק של קרן רמון, סוכנות החלל הישראלית ואתר משימת "רקיע" .