1:0 לאוקראינה – בית המשפט חייב ישראלי במזונות בנו אשר חי באוקראינה

| פורסם: מרץ 11, 2022


זהו סיפור על בני זוג- האב ישראלי והאם אזרחית אוקראינה, שנישאו בשנת 2013. התובעת הגיעה ארצה באותה שנה ושהתה בישראל תקופה קצרה, במהלכה הרתה כתוצאה מקשר אינטימי עם האב ושבה לגור באוקראינה, עוד בתחילת הריונה, בשל העובדה שיחסי הצדדים עלו על שרטון. נישואי הצדדים הסתיימו כבר בשנת 2014. באותה שנה ילדה האם את בנם המשותף באוקראינה. לדבריה, היא ניסתה ליצור קשר עם האב בכל דרך והדבר לא עלה בידה ולכן הגישה תביעה למזונות באוקראינה.

בפסק הדין האוקראיני נקבע, כי האב ישלם מזונות לילד עד גיל 18. האם פנתה לבית המשפט הישראלי כדי לאכוף את פסק הדין. האב חשד שהילד אינו שלו וביקש בדיקת אבהות, אולם בבדיקה עלה כי הוא אכן האב. לאחר מכן האב טען כי הוא לא חייב במזונות כיוון שהילד הוטבל לדת הנוצרית וכי אין לו קשר עימו. בנוסף, האב טען כי ישנו פסק דין אחר מאוקראינה ובו הוחלט כי נשללו זכויותיו ההוריות. לטענתו, לא יתכן שבפסק דין אחד קובע בית המשפט האוקראיני כי הוא משולל זכויות כאב ובפסק דין אחר מחייב אותו במזונות.

האם הגישה חוות דעת שבה הובהר כי "שלילת זכויות הוריות" באוקראינה היא מקבילה להליך של קבלת אפוטרופסות בלעדית ביחס לילד בשל אי שיתוף פעולה ואי תפקוד של אחד ההורים. האם עשתה זאת לשם קבלת החלטות וחתימה על מסמכים עבור קבלת שירותים הנדרשים לילד. צמצום הסמכום ההורית או האפוטרופסות אינה מביאה לביטול החיוב במזונות כלפי הילד, לא באוקראינה ולא בישראל.

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת ציין, כי פסק דין שניתן בחו"ל איננו מוכר בישראל ועליו לעבור הליך של קליטה. המטרה של אכיפת פסקי דין שניתנו בחו"ל היא לשים סוף להתדיינות של הצדדים, הרצון לעשות צדק עם הצד הזוכה וטיפוח יחסי גומלין של עזרה הדדית עם מערכות משפט אחרות. כמובן, שאם מדובר בפסק דין שפוגע בערכי המוסר והצדק של המדינה- הוא לא ייאכף, אבל זה קורה רק במקרים חריגים.

במקרה זה, האב לא נטל כל חלק בגידול הילד או בחינוכו ומאז לידתו ועד היום האב לא הביע כל דאגה הורית כלפי בנו ועל רקע זה ביקשה האם באוקראינה לשלול את אבהותו. על פי הנחיות בית המשפט העליון באוקראינה קיימת אפשרות לשלב בתביעה אחת גם שלילת זכויות הוריות וגם תביעת מזונות. בית המשפט האוקראיני שלל מהאב זכות לאבהות כדי שהאם לא תצטרך חתימה שלו על כל שירות שהילד צריך לקבל, אבל אין בכך כדי לגרוע מחובותיו לזון את יוצא חלציו. גם בשיטת המשפט שלנו יתכנו מקרים בהם ניתנת אפוטרופסות להורה אחד אבל עדיין הצד השני מחויב במזונות. אין גם הגיון בכך שאב שמנתק קשר עם בנו יקבל "פרס" בדמות פטור מאכיפת פסק מזונות. לסיכום, בית המשפט קיבל את התביעה לאכיפת פסק המזונות וחייבו גם בהוצאות משפט.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *