איגוד ערים פרסם מיזם סולארי שלא מימן, ביצע או פיתח אותו: מדוע

הודעה תמימה למראה הגיעה השבוע למערכת כרמליסט מטעם איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה. הכותרת בישרה על ייצור צפוי של כ־125 אלף קוט״ש בשנה באמצעות יריעות סולאריות שהותקנו על גג מרכז ההנצחה בקריית טבעון. הטכנולוגיה מעניינת, התפוקה נאה והמטרה סביבתית. אלא שכבר בקריאה הראשונה עלתה שאלה בסיסית: מה הקשר של איגוד ערים מפרץ חיפה לפרויקט? המערכת אינה מותקנת בנכס של האיגוד, האיגוד לא מימן אותה, לא ביצע אותה ולא פיתח את הטכנולוגיה. למרות זאת, ההודעה נוסחה והופצה כהודעה רשמית מטעמו.

על פי ההודעה המקורית, המערכת פועלת זה כעשרה חודשים, משתרעת על שטח של כ־900 מטרים רבועים והספקה 83 קילוואט. על בסיס התפוקה שנמדדה בתקופה זו, היא צפויה לייצר כ־125 אלף קוט״ש בשנה. היריעות פותחו בידי אפולו פאוור, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב, ואילו ההתקנה והמימון בוצעו בידי ניר סולאר. ההודעה העניקה לשתי החברות אזכור מסחרי מפורש, לצד שלושה ציטוטים: אביהו האן, יו״ר האיגוד; ד״ר ליהי שחר ברמן, מנכ״לית האיגוד; וד״ר עופר דרסלר, מנכ״ל האיגוד לשעבר ויוזם הפרויקט.

הפרויקט עצמו ראוי לבחינה מקצועית. יריעות סולאריות קלות מאפשרות לנצל גגות שאינם מסוגלים לשאת פאנלים רגילים וקונסטרוקציה כבדה. במקרה הזה מדובר בגג של מוסד ציבורי קיים, שניתן להפוך ממשטח בלתי מנוצל למקור הכנסה וליחידת ייצור מבוזרת. גם נתון התפוקה נראה סביר: כ־1,500 קוט״ש בשנה לכל קילוואט מותקן, יחס התואם מערכת סולארית יעילה בתנאי הקרינה בישראל. החדשנות אינה עומדת במחלוקת. השאלה נוגעת למבנה המוסדי שסביבה ולשימוש שעשה גוף ציבורי במעמדו ובמערך התקשורת שלו כדי להציגה.

החוליה המחברת בין האיגוד לבין מרכז ההנצחה היא ד״ר עופר דרסלר. במשך שנים כיהן דרסלר כמנכ״ל איגוד ערים מפרץ חיפה, ובמקביל שימש כחבר בדירקטוריון מרכז ההנצחה בקריית טבעון. בתגובה שנמסרה לכרמליסט הבהיר כי כיהן בדירקטוריון במשך כשלושים שנה, בהתנדבות, ופרש ממנו לפני מספר חודשים. לדבריו, את המיזם קידם בזמנו האישי במסגרת פעילותו במרכז ההנצחה, ולא כחלק מתפקידו באיגוד. זוהי הבחנה חשובה: לפי התגובה, היוזמה הייתה אישית והתנדבותית, לא פרויקט מוסדי שאושר, מומן או נוהל בידי האיגוד.

כבר בנקודה הזאת נחשפת סתירה עובדתית בין ההודעה המקורית לבין התגובה שנמסרה בעקבות שאלות כרמליסט. בהודעה הוצג דרסלר בזמן הווה כ״יוזם הפרויקט וחבר דירקטוריון מרכז ההנצחה״. למחרת הבהיר האיגוד כי דרסלר פרש מהדירקטוריון לפני מספר חודשים. אין מדובר בפרט שולי. תפקידו של דרסלר במרכז הוא הקשר העיקרי שבאמצעותו הוסבר החיבור בין האיגוד לפרויקט. אם פרש לפני חודשים, היה על דוברות האיגוד לדעת זאת ולציין שהוא דירקטור לשעבר. ההודעה העניקה לו מעמד מוסדי שכבר לא החזיק בו, ולאחר שהדבר נבדק שינתה התגובה את התיאור.

דרסלר הסביר כי הרעיון נולד לפני כשש שנים, כאשר מרכז ההנצחה נקלע לקשיים כלכליים בעקבות הפסקת הפעילות בתקופת הקורונה. לדבריו, המרכז חיפש מקור הכנסה חדש, אך גגו לא התאים למערכת סולארית רגילה בשל מגבלות משקל. הוא החל לחפש פתרון בחוץ לארץ וגילה כי בישראל פותחה טכנולוגיה של יריעות סולאריות שמשקלן כרבע ממשקלן של מערכות רגילות. בדיקת המוצר נמשכה זמן רב, ובהמשך התעכב החיבור בשל מחסור בכושר הולכה ברשת החשמל באזור. לבסוף הוקמה המערכת והחלה לייצר חשמל.

הסבר זה מציג יוזמה קהילתית לגיטימית ואף מועילה. חבר דירקטוריון מתנדב זיהה קושי כלכלי, חיפש פתרון והצליח לקדם פרויקט שמייצר הכנסה ואנרגיה נקייה. אין במידע שנבדק ראיה לכך שדרסלר קיבל שכר, גמול או תמורה עבור עבודתו. הוא מופיע במאגרים כדירקטור לשעבר, לא כעובד במרכז ההנצחה, והאיגוד מסר במפורש כי פעילותו נעשתה בהתנדבות. לכן אין בסיס לייחס לו טובת הנאה אישית. אולם דווקא התיאור הזה מחדד את השאלה: אם דרסלר פעל בזמנו האישי וכדירקטור מתנדב, כיצד הפכה היוזמה שלו לפעילות שהאיגוד מפרסם כהישג המזוהה עמו?

ההיבט הכלכלי של הפרויקט לא הופיע בהודעה החדשה. בעת חנוכת המערכת, בינואר 2026, פורסם כי ניר סולאר מימנה את ההתקנה וכי מרכז ההנצחה צפוי לקבל כ־35 אחוזים מההכנסות שיופקו ממנה. עוד דווח כי החזר ההשקעה צפוי בתוך שמונה עד שמונה וחצי שנים. אלו נתונים מהותיים להבנת המיזם. הם מלמדים כי אין מדובר בתרומה נטולת תמורה, אלא במודל עסקי שבו החברה המממנת משקיעה הון, מפעילה נכס מניב וצפויה להשיב את השקעתה לאורך זמן, בעוד מרכז ההנצחה מקבל חלק מההכנסות בתמורה להעמדת הגג.

אין כל פסול מובנה במודל כזה. חברות סולאריות מתקינות מערכות על גגות של מוסדות, עסקים ורשויות ומתחלקות עמם בהכנסות. זהו מנגנון מקובל המאפשר לבעל הגג ליהנות מחשמל או מהכנסה בלי לממן את ההקמה. עם זאת, כאשר גוף ציבורי אחר מפיץ הודעה המשבחת את הטכנולוגיה ואת החברות המעורבות, נדרשת שקיפות מלאה. מי מחזיק במערכת, מהי תקופת ההתקשרות, כיצד נקבע שיעור ההכנסות, מי נושא בעלויות התחזוקה, כיצד נבחרה החברה המממנת והאם נבחנו חלופות. ההודעה לא סיפקה תשובות לשאלות האלה.

בעקבות הפערים פנה כרמליסט לאיגוד בשלוש שאלות פשוטות. האם דרסלר כיהן במרכז ההנצחה, מהו הקשר המקצועי, התקציבי או הביצועי של האיגוד לפרויקט, והאם האיגוד משתמש בכספי ציבור ובמערך הדוברות שלו כדי להעניק פרסום לגופים מסחריים. תשובת האיגוד הגיעה בבוקר שלמחרת. היא סיפקה רקע רחב על דרסלר, על מרכז ההנצחה ועל חשיבות האנרגיה המתחדשת, אך לא הציגה החלטה, תקציב, מסמך, ליווי הנדסי, בדיקה מקצועית או פעולה ביצועית שקושרים את האיגוד עצמו למערכת.(התגובה המלאה בסוף הכתבה)

כדי לבחון את ההסבר חזר כרמליסט למסמכים המגדירים את תפקידו של האיגוד. צו ההקמה קובע כי תפקידו הוא ״לפעול להגנה על הסביבה, לשמירה על איכות הסביבה ולמניעת מפגעים סביבתיים״. זהו ניסוח רחב, שיכול לכלול גם קידום מדיניות סביבתית ופתרונות בני קיימא. עם זאת, הצו אינו מגדיר את האיגוד כגוף לקידום חברות טכנולוגיה, להצגת מוצרים מסחריים או לחשיפת מיזמים פרטיים. כדי שפעולה מסוימת תחסה תחת הסמכות הרחבה נדרש להראות כיצד היא נעשית, באיזו מסגרת מקצועית, לפי איזו החלטה ומהו הערך הציבורי שהאיגוד עצמו מייצר.

לחץ לצו ההקמה המקורי

גם באתר האיגוד מוגדרים תחומי פעילות ברורים: איכות אוויר וניטור, זיהום מתחבורה, חומרים מסוכנים, קרינה אלקטרומגנטית, מניעת רעש, תעשיות ורישוי עסקים, תכנון סביבתי, חינוך סביבתי וקיימות. בדבר המנכ״לית מצוין גם כי האיגוד יקדם אנרגיות מתחדשות במסגרת תכנון בר קיימא. לכן קידום אנרגיה סולארית אינו זר לחלוטין למטרותיו. אך דווקא משום שהוא נמצא בתחום סמכותו הרחב, מצופה מן האיגוד להציג עבודה מוסדית: תוכנית, ייעוץ, בדיקה, מדיניות, מדדים או שיתוף פעולה מסודר. במקרה הזה הוא לא הציג אף אחד מאלה.

האיגוד טען בתגובתו כי הוא פועל ״לקידום, לעידוד ולמתן ידע וייעוץ מקצועי בתחומי החדשנות הסביבתית, האנרגיות המתחדשות והטכנולוגיות הנקיות״. אלא שבתשובה עצמה לא נאמר איזה ידע העניק האיגוד לפרויקט, למי ייעץ, איזו בדיקה מקצועית ביצע, מי מאנשיו ליווה את ההתקנה או כיצד נבחנה הטכנולוגיה. להפך, האיגוד הסביר כי דרסלר השקיע בפרויקט את זמנו האישי ואת משאביו במסגרת פעילותו ההתנדבותית במרכז. שתי הטענות אינן מתחברות: או שמדובר ביוזמה פרטית של דרסלר, או שמדובר בפעילות מקצועית של האיגוד. התגובה מבקשת ליהנות משתי הגרסאות בלי להוכיח אף אחת מהן.

זהו הפער המרכזי בתשובת האיגוד. כאשר נשאל מה עשה בפרויקט, הוא השיב במה הוא עוסק באופן כללי. כאשר נשאל מה הקשר המוסדי שלו למערכת, הוא הציג את הקשר האישי של המנכ״ל לשעבר. כאשר נשאל על שימוש במשאב ציבורי, הוא דיבר על חשיבותה של חדשנות סביבתית. אף אחת מן התשובות אינה שקרית בהכרח כשהיא עומדת בפני עצמה, אך אף אחת מהן אינה עונה לשאלה שנשאלה. זוהי החלפה שיטתית של עובדות קונקרטיות בהצהרות ערכיות רחבות.

האיגוד הוסיף כי הפרויקט הוא דוגמה מעשית לפתרון סביבתי חדשני וכי הוא משתלב בחזון לצמצום התלות בפעילות מזהמת וביישום החלטת הממשלה לסגירת המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה. גם כאן נוצר פער בין התשובה לבין המציאות. מערכת סולארית בהספק של 83 קילוואט על גג בקריית טבעון היא מיזם מקומי ומוגבל, בעל ערך סביבתי וכלכלי ברור. היא אינה חלופה תפעולית לתעשייה הפטרוכימית, אינה מספקת מענה לביטחון האנרגטי ואינה חלק שהוצג בתוכנית ממשלתית לסגירת בז״ן.

כריכת המערכת בהחלטת הממשלה מעניקה לפרויקט פרטי מעטפת אסטרטגית שאינה נובעת מן הנתונים. ייצור חשמל סולארי יכול לצמצם שימוש בחשמל ממקורות מזהמים, אך אין בכך קשר ישיר לפינוי מפעלי זיקוק, לאספקת תזקיקים, לתשתיות דלק או להסבת הקרקעות במפרץ. התגובה לוקחת מיזם של 83 קילוואט וממקמת אותו בתוך שינוי מבני של משק האנרגיה הישראלי. זו אינה הרחבת הקשר, אלא דילוג מעליו. במקום להסביר מה עשה האיגוד, התשובה מעניקה למערכת משמעות לאומית שלא הוכחה.

האיגוד הוסיף כי הוא רואה חשיבות בהנגשת מידע לציבור וכי פעילויות דומות מוצגות באמצעות מערך הדוברות והתקשורת שלו. אלא שגם הטענה הזאת נותרה ללא תשתית. לא נמסרה מדיניות הקובעת אילו טכנולוגיות מסחריות זוכות לחשיפה, מי בוחן אותן, כיצד נבחרים הפרויקטים ומה מבטיח יחס שוויוני לחברות מתחרות. לא הוצגו מיזמים דומים שפורסמו לפי אותם קריטריונים. המונח ״הנגשת מידע״ אינו יכול לשמש כתחליף לתהליך בחירה, במיוחד כאשר המידע כולל שמות חברות, נתוני ביצוע ומסרים בעלי ערך שיווקי ברור.

עוד הודגש בתגובה כי הפרסום ״אינו ממומן״ וכי אין מטרתו לקדם חברה מסחרית. גם כאן המילים אינן מתיישבות עם המעשה. ייתכן שאפולו פאוור וניר סולאר לא שילמו עבור ההודעה ולא נרכש שטח פרסום, אך ניסוח והפצת חומר באמצעות מערך התקשורת של גוף ציבורי הם שימוש במשאב ציבורי. פרסום אינו חדל להיות ממומן רק משום שהחברה המוזכרת בו לא שילמה עליו. השאלה היא מי מימן את העבודה שהפכה את הפרויקט להודעה לעיתונות. במקרה הזה מדובר במערך הפועל מתקציבו של איגוד ציבורי.

גם הטענה שאין מטרת הפרסום לקדם חברה מסחרית נבחנת לפי תוכן ההודעה, לא לפי הכוונה המוצהרת לאחר מעשה. ההודעה ציינה כי היריעות הן ״מבית אפולו פאוור מפתחת הטכנולוגיה״ והדגישה כי ניר סולאר ביצעה את ההתקנה ומימנה אותה במלואה. אלו אינם פרטים טכניים שוליים. אפולו פאוור מוכרת את הטכנולוגיה בדיוק לגגות שאינם מסוגלים לשאת מערכות רגילות, וניר סולאר פועלת כיזמית של פרויקטים מניבים. הודעה ציבורית המציגה את המוצר, יתרונו, ביצועיו ושמות החברות מעניקה להן חשיפה מסחרית, גם אם מחבריה מצהירים שלא זו הייתה מטרתם.

עצם אזכור שמה של חברה מסחרית בהודעה ציבורית אינו פסול. לעיתים אי אפשר להסביר פרויקט בלי לזהות את היצרן, המתקין או הספק. הבעיה נוצרת כאשר הגוף המפיץ אינו מסביר מה הייתה תרומתו שלו, אינו מציג בדיקה עצמאית ואינו חושף את המודל העסקי שמאחורי המיזם. אפולו פאוור היא חברה ציבורית בעלת אינטרס בהרחבת שוק היריעות הסולאריות. ניר סולאר היא היזם המממן, הצפוי להשיב את השקעתו מהכנסות המערכת. לשתיהן ערך כלכלי ישיר מחשיפה המגיעה תחת חותמתו המקצועית של גוף סביבתי ציבורי.

בדיקת כרמליסט העלתה פערים נוספים בתיאורו של מרכז ההנצחה. דרסלר מסר כי מדובר ב״עמותה שכל הפעילות בה נעשית בהתנדבות״ וכי היא ״אינה נתמכת על ידי משרד הביטחון או כל גוף אחר״. בפועל, שמו המשפטי של הגוף הוא ספרייה ומרכז הנצחה בקריית טבעון בע״מ, והוא מאוגד כחברה לתועלת הציבור, לא כעמותה. המרכז מפעיל ספרייה, שלוש גלריות, אולם קולנוע, ארכיון, סדנאות ואירועי תרבות. באתרו מופיעים מנכ״לית, מנהלת ספרייה, אוצרת, מנהלת משרד, מנהלת ארכיון, רכזת חינוך ורכזת שיווק ופרסום.

הפער כאן חד ואינו ניתן להסבר באמצעות הבדלי ניסוח בלבד. דרסלר יכול היה לומר שהדירקטוריון פועל בהתנדבות, ושעבודתו שלו נעשתה ללא שכר. זו טענה ממוקדת, ולא נמצא מידע הסותר אותה. במקום זאת הוא תיאר את כלל פעילות המרכז כהתנדבותית. לפי המאגרים, במרכז מופיעים 16 עובדים לצד 14 מתנדבים. כלומר, ההתנדבות היא חלק ממבנה הפעילות, אך היא אינה כל המבנה. הצגת מוסד שמעסיק עובדים ומפעיל מערך תרבות מקצועי כגוף שכל פעילותו נעשית בהתנדבות אינה תואמת את הנתונים.

גם הטענה שהמרכז אינו נתמך בידי ״משרד הביטחון או כל גוף אחר״ אינה מתיישבת עם המידע הממשלתי. לפי נתוני מפתח התקציב, החל״צ קיבלה בשלוש השנים האחרונות כ־1.16 מיליון שקל בתמיכות ממשלתיות, כולן ממשרד התרבות והספורט. במאגרים מתועדות גם תמיכות קודמות בתחומי ספרות, אמנות פלסטית ושיפוץ מוסדות, והמחזור הכספי האחרון המוצג עומד על כארבעה מיליון שקל. ייתכן שמשרד הביטחון אינו תומך במרכז, אך החלק השני של המשפט, שלפיו הוא אינו נתמך בידי שום גוף אחר, פשוט אינו עולה בקנה אחד עם הנתונים.

הדיוק הזה אינו סמנטי. גוף יכול להיות חברה לתועלת הציבור, להעסיק עובדים, לקבל תמיכות ממשלתיות ולהסתייע בדירקטוריון מתנדב. אין בכך סתירה ואין בכך פגם. הבעיה היא הצגת מוסד פעיל, ממומן ומעסיק כגוף שכל פעילותו מבוססת על התנדבות ושאינו מקבל תמיכה משום גורם. התיאור יוצר תמונה של מוסד שנעזב לנפשו ונאלץ למצוא מקור הכנסה חלופי, בעוד המציאות מורכבת יותר. גם אם משבר הקורונה פגע קשות בהכנסותיו, היה ראוי להציג את מבנה המימון במדויק.

פער נוסף נוגע לנתוני המערכת. בהודעה החדשה נמסר שההספק הוא 83 קילוואט, בעוד בפרסום מינואר הופיע נתון של כ־85 קילוואט. הפער קטן ויכול לנבוע מעיגול, מתכנון מוקדם או מהספק סופי לאחר ההתקנה, אך גוף ציבורי שמפרסם נתונים מקצועיים צריך לציין את המקור ואת שיטת המדידה. לא נמסר כמה חשמל הופק בפועל בכל אחד מעשרת החודשים, מי חישב את התחזית השנתית, האם הנתונים נבדקו באופן עצמאי ומה הייתה זמינות המערכת. תחזית של 125 אלף קוט״ש יכולה להיות סבירה, אך סבירות אינה תחליף לאימות.

גם ציר הזמן דורש הבהרה. הפרויקט נחנך בתחילת ינואר 2026, בעוד הודעת אוגוסט קובעת שהמערכת פועלת כבר עשרה חודשים. אין כאן בהכרח סתירה, שכן המערכת יכולה להתחיל לפעול לפני טקס החנוכה, אך ההבדל מדגים מדוע נדרשים תאריכים מדויקים. האם החיבור לרשת בוצע באוקטובר 2025, האם תקופת המדידה כוללת חודשי הרצה, ומה הייתה התפוקה בתקופת החורף לעומת הקיץ. ללא הנתונים הגולמיים, הציבור מקבל תחזית שנתית ארוזה כהישג, אך אינו יכול לבחון את הבסיס שעליו היא נשענת.

כאן מתחדדת סתירה נוספת. האיגוד הציג את עצמו בתגובה כגוף המעניק ידע וייעוץ מקצועי בתחום הטכנולוגיות הנקיות, אך לא מסר אם בדק את הנתון המרכזי שעליו מבוססת ההודעה שהפיץ. אם לא בדק את התפוקה, הוא שימש צינור הפצה לנתונים שקיבל מהגורמים המעורבים. אם בדק, היה עליו למסור מי ערך את הבדיקה, באילו כלים ועל סמך אילו נתונים. גוף אינו יכול לבקש ליהנות מן הסמכות המקצועית של איגוד סביבתי ובמקביל להימנע מחשיפת הבסיס המקצועי של המספרים שהוא מפרסם.

בדיקה נוספת לא מצאה קשר מקצועי מתועד בין דוברות האיגוד לבין מרכז ההנצחה, אפולו פאוור או ניר סולאר מעבר להפצת ההודעה הנוכחית. באתר המרכז לא מופיע דובר חיצוני, אלא רכזת שיווק ופרסום מטעמו. גם לא נמצא שהאיגוד מימן את הפרויקט או היה צד להסכם. היעדר ממצא אינו הוכחה שאין קשר נוסף, אך נכון לעכשיו החיבור המתועד עובר דרך דרסלר: מנכ״ל האיגוד לשעבר, דירקטור לשעבר במרכז ויוזם המערכת. זו זיקה אישית ומוסדית משמעותית, אך היא אינה מסבירה כשלעצמה מדוע האיגוד אימץ את הפרויקט לפרסומיו.

חשוב להציב גבול ברור למסקנות. הבדיקה לא העלתה ראיה לשחיתות, לקבלת תמורה אישית, להסכם פסול או לקשר מסחרי נסתר. דרסלר הצהיר כי פעל בהתנדבות, ולא נמצא מידע שסותר זאת. הפרויקט עצמו עשוי להיות מוצלח, מועיל ורווחי למרכז ההנצחה. גם קידום אנרגיה מתחדשת נמצא בגבולות מטרותיו הרחבות של האיגוד. הסוגיה העולה מן המסמכים אינה פלילית, אלא ציבורית ומנהלית: ערבוב בין כובעים, אימוץ מוסדי של יוזמה אישית, שימוש לא מוסבר במעטפת ציבורית והיעדר שקיפות ביחס לכסף, לבחירת החברות ולבדיקת הנתונים.

תשובת האיגוד הייתה יכולה לפתור את העניין בפסקה אחת: לפרט מה עשה האיגוד, מי אישר את הפרסום, מהי מדיניותו להצגת חברות מסחריות ואילו בדיקות ביצע לפני שנתן לנתונים חותמת ציבורית. במקום זאת התקבלה תשובה ארוכה על חדשנות, אנרגיה נקייה, פינוי בז״ן וחזונו של דרסלר. בכל פעם שהתבקשה עובדה, נמסר ערך. בכל פעם שהתבקשה סמכות, נמסר חזון. בכל פעם שהתבקשה זיקה מוסדית, הוצגה פעילותו האישית של בכיר לשעבר. זו תשובת יחסי ציבור מלוטשת, אך היא אינה תשובת ממשל תקינה.

הגג בקריית טבעון מייצר חשמל. ההודעה של איגוד ערים מפרץ חיפה מייצרת שאלות. בין השניים עומד פרויקט סביבתי בעל היגיון טכנולוגי וכלכלי, שנולד ביוזמה התנדבותית של בכיר לשעבר, מומן בידי חברה מסחרית ומייצר הכנסה למרכז תרבות הנתמך גם מכספי מדינה. כל אחד מן המרכיבים האלה יכול להיות תקין בפני עצמו. דווקא משום כך נדרשת הפרדה ברורה בין היוזם, הנהנה, המממן, היצרן והגוף הציבורי שמעניק לפרויקט את חותמתו. את ההפרדה הזאת לא סיפקה ההודעה הראשונה, והתגובה השנייה טשטשה אותה עוד יותר.

ההודעה הראשונה במלואה:

איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה: כ-125 אלף קוט"ש בשנה מיריעות סולאריות בגג מרכז ההנצחה בקריית טבעון

המערכת, בהספק של 83 קילוואט ועל שטח של כ-900 מ"ר, פועלת כבר 10 חודשים ומוכיחה את הפוטנציאל של ייצור אנרגיה נקייה בגגות קלים

פרויקט היריעות הסולאריות במרכז ההנצחה בקריית טבעון פועל כבר 10 חודשים, ועל סמך התפוקה שנמדדה בתקופה זו צפויה המערכת לייצר כ-125 אלף קוט"ש חשמל ירוק בשנה. המערכת, בהספק של 83 קילוואט, מותקנת על גג בשטח של כ900 מ"ר, באמצעות יריעות סולאריות גמישות וקלות משקל מבית אפולו פאוור מפתחת הטכנולוגיה.

הפרויקט קודם במשך כחמש שנים ביוזמת ד"ר עופר דרסלר , מנכ"ל איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה לשעבר וחבר דירקטוריון מרכז ההנצחה. ההתקנה בוצעה על ידי חברת ניר סולאר ובמימונה המלא. הטכנולוגיה מאפשרת להפיק אנרגיה סולארית גם מגגות קלים שאינם מתאימים להתקנת פאנלים סולאריים סטנדרטיים, תוך שמירה על חזות המבנה.

סגן ומ"מ ראש העיר חיפה ויו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, אביהו האן: ״הנתונים מהחודשים הראשונים של הפרויקט מוכיחים כי ניתן לשלב ייצור אנרגיה נקייה גם במבני ציבור קיימים. מדובר בפתרון חדשני שמאפשר לנצל גגות שבעבר לא היו מתאימים למערכות סולאריות ולתרום להרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת״.

מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, ד"ר ליהי שחר ברמן: ״היכולת להפיק כ-125 אלף קוט"ש בשנה מגג בשטח של כ- 900 מ״ר ממחישה את הערך הסביבתי והטכנולוגי של המיזם. פתרונות קלים וגמישים מסוג זה יכולים לאפשר למבנים ציבוריים נוספים לייצר חשמל נקי, ללא צורך בשינוי משמעותי של המבנה״.

ד"ר עופר דרסלר, יוזם הפרויקט וחבר דירקטוריון מרכז ההנצחה: ״לאחר חמש שנים של קידום המיזם, הנתונים שנאספו בעשרת החודשים הראשונים מאפשרים להעריך את התפוקה השנתית בכ-125 אלף קוט"ש. זו הוכחה לכך שגם גגות קלים יכולים להפוך לנכס אנרגטי ולייצר חשמל נקי לאורך זמן״.

איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה

פניית כרמליסט: יש לי שלוש שאלות פשוטות:

האם איגוד ערים מפרץ חיפה משתמש בכספי ציבור ובמערך הדוברות שלו כדי להעניק פרסום לחברות פרטיות אפולו פאוור וניר סולאר?

האם ד״ר עופר דרסלר, לשעבר מנכ״ל איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, מכהן כיום כחבר בדירקטוריון מרכז ההנצחה בקריית טבעון?

מהו הקשר המקצועי, התקציבי או הביצועי של האיגוד לפרויקט, מעבר לכך שדרסלר יזם אותו?

——————————————————————————————————————–

להלן התייחסותו של איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה לפנייתך:

1. מעורבותו של ד"ר עופר דרסלר בפרויקט

כפי שצוין בהודעה לתקשורת, ד"ר עופר דרסלר שימש כחבר דירקטוריון מרכז ההנצחה בקריית טבעון במשך כ-30 שנה, בהתנדבות, ופרש מהדירקטוריון לפני מספר חודשים. במסגרת פעילותו ההתנדבותית, השקיע ד"ר דרסלר מזמנו האישי בקידום הפרויקט, מתוך רצון לסייע למרכז ההנצחה להתמודד עם האתגרים הכלכליים שנוצרו בתקופת הקורונה, ובמקביל לקדם פתרונות של אנרגיה מתחדשת וחדשנות סביבתית.

מצ"ב התייחסותו האישית של ד"ר עופר דרסלר לפנייתך:

"שימשתי במשך 30 שנה דירקטור בהתנדבות במרכז ההנצחה בטבעון ופרשתי מהדירקטוריון לפני מספר חודשים. לפני כשש שנים נקלע מרכז ההנצחה לקשיים כלכליים עקב הפסקת הפעילות בו עם פרוץ הקורונה. מרכז ההנצחה הוא עמותה שכל הפעילות בה נעשית בהתנדבות, והיא אינה נתמכת על ידי משרד הביטחון או כל גוף אחר.

עקב הקשיים שנבעו מהקורונה, חיפשנו מקור הכנסה אחר. לצערנו, לא ניתן היה להקים גג סולארי עם פאנלים רגילים בשל משקל המערכת. לכן התחלתי לחפש בחו"ל פתרון מתאים. להפתעתי, גיליתי שבישראל פותח מוצר חדש – יריעות סולאריות, שמשקלן מגיע לכ-25% ממשקלן של מערכות סולאריות רגילות.

בדיקת המוצר החדש ארכה זמן רב, ובמקביל חל עיכוב בקבלת אישור חברת החשמל לחיבור המערכת, עקב מחסור בכושר הולכה באזור. לבסוף נחנכה המערכת לפני כשנה, והיא משמשת כיום גופים ורשויות רבות המעוניינים להקים גגות סולאריים במקומות שבהם לא ניתן לקבל אישור למערכות סולאריות המבוססות על פאנלים וקונסטרוקציה כבדה."

2. פעילות האיגוד בתחומי החדשנות והאנרגיה המתחדשת

פעילות איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה אינה מתמקדת רק במאבק לצמצום הזיהום ובקידום עתידו הסביבתי של מפרץ חיפה. האיגוד פועל גם לקידום, לעידוד ולמתן ידע וייעוץ מקצועי בתחומי החדשנות הסביבתית, האנרגיות המתחדשות והטכנולוגיות הנקיות.

הפרויקט המדובר הוא דוגמה מעשית לקידום פתרון סביבתי חדשני, והוא התקדם בזכות יוזמה, חזון והתמדה, לצד השקעת זמן אישי ומשאבים של ד"ר עופר דרסלר.

3. צמצום הזיהום לצד קידום חלופות נקיות

לצד המאבק לפינוי בז"ן, לצמצום זיהום האוויר והפעילות הפטרוכימית, האיגוד פועל לקידום אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות נקיות, כחלק מהחזון ליצירת חלופות סביבתיות ולצמצום הדרגתי של התלות בפעילות מזהמת.

פעילות זו משתלבת גם בקידום יישום החלטת הממשלה לסגירת המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה וביצירת עתיד סביבתי נקי ובר־קיימא לאזור.

4. הגורמים המעורבים בפרויקט

חברת אפולו פאוור היא מפתחת הטכנולוגיה. עבודות ההתקנה בוצעו על ידי חברת ניר סולאר, אשר גם מימנה את הפרויקט במלואו.

5. הנגשת מידע לציבור

איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בהנגשת מידע לציבור על פעילותו, ובכלל זה פעילות בתחומי החדשנות, האנרגיות המתחדשות והטכנולוגיות הסביבתיות.

פעילות זו כמו גם פעילויות דומות במהותן מוצגת לציבור באמצעות מערך הדוברות והתקשורת של האיגוד, כחלק מהנגשת ידע, עידוד חשיבה סביבתית וקידום פתרונות חדשניים בתחומי הסביבה והאנרגיה.

6. מטרת האיגוד

יודגש כי הפרסום אינו ממומן ואין מטרתו לקדם חברה מסחרית כלשהי. מטרת האיגוד, להביא לידיעת הציבור טכנולוגיה חדשנית בתחום האנרגיה המתחדשת, להעלות את המודעות לפתרונות סביבתיים מתקדמים ולעודד את השיח והעשייה בתחום האנרגיות הנקיות.

איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה

——————————————————————————————————————–הבהרה: הכתבה משקפת את המידע שהיה זמין ואומת במועד פרסומה. ככל שיועבר מידע חדש, הבהרה או תיקון הנתמכים במסמכים, הכתבה תעודכן בהתאם.