הסרטון שמתעד תקיפה מינית בנתניה – מה המשמעות המשפטית שלו?

אישה נכנסת ללובי של בניין מגורים כאשר גבר הולך בעקבותיה, נכנס אחריה לבניין וממשיך ללכת אחריה עד שהגיעה לאזורהמעליות.

האישה לוחצת על הכפתור ומזמינה מעלית. כאשר דלת המעלית נפתחת, הגבר מונע מהאישה להיכנס לתוכה, דוחף אותה אל הקיר וחוסם את דרכה. דלת המעלית כבר נסגרת והגבר עדיין אוחז את האישה בשתי ידיו ומונע ממנה כל אפשרות להשתחרר מאחיזתו.

כך במשך כדקה ארוכה, הגבר אוחז באישה ונצמד אליה עד שלבסוף היא מצליחה להשתחרר מאחיזתו, מזמינה שוב את המעלית, הדלת נפתחת, האישה והגבר מחליפים ביניהם מספר מילים ואז האישה נכנסת למעלית, הדלת נסגרת והגבר הולך מהמקום.

מה קרה כאן? האם מדובר בניסיון לבצע תקיפה מינית?  מי הוא אותו גבר והאם הוא ארב לאישה וחיכה לרגע שיוכל לתקוף אותה בקלות?

מדובר בסרטון שהופץ ברשתות החברתיות בימים האחרונים ולפי דיווחי המשטרה צולם בבניין מגורים בנתניה. האישה  שנראית בסרטון הגישה תלונה כנגד הגבר והמשטרה מבקשת את עזרת הציבור בזיהויו ואיתורו.

פרסום תמונה או סרטון של חשוד על מנת לנסות להביא לזיהויו הוא לא דבר נדיר, פעמים רבות נתפסו חשודים לאחר שאזרחים שנתקלו בהם דיווחו על כך למשטרה. 

אבל עד כמה זיהוי אדם לאחר צפייה בסרטון או תמונה יכול להיות אמין?

כמו כל ראייה שנוגעת לזיהוי, התשובה נחלקת ל- 2 : אפשרות אובייקטיבית לזהות אדם כלשהו והזיהוי הסובייקטיבי.

מבחינה אובייקטיבית מה שנדרש לעמוד למבחן הוא אם בכלל בנתונים של הסרטון ניתן לזהות אדם. כך למשל יש לבדוק את זווית הצילום –האם המצלמה מתמקדת בפניו של האדם? האם ניתן להבחין רק בגבו/ בפרופיל? לראות אותו מלמעלה?

כמו כן יש לבדוק האם איכות הצילום מאפשרת זיהוי – האם מדובר בסרטון צבעוני או שחור לבן? האם התמונה באיכות גבוהה או מטושטשת? האם האובייקט המצולם קרוב או רחוק מהמצלמה? מה תנאי התאורה בסרטון?

עוד נבדוק מה לבש האדם החשוד? האם לבש כובע או מסכה שמסתירים את פניו? משקפי שמש שמסתירים את העיניים? 

ככול והנתונים האובייקטיביים של הסרטון אינם מאפשרים זיהוי מהימן, עלולות להיות טעויות בזיהוי ולכן יש להיזהר מאוד מזיהוי שנעשה בנסיבות כאלה.

במידה ועלה כי יש אפשרות מבחינה אובייקטיבית לזהות את האדם נעבור לבחון את הזיהוי הסובייקטיבי שבוצע. 

נתון רלוונטי הוא היכרות אישית עם החשוד – אם האדם שמזהה את החשוד מכיר אותו באופן אישי, סביר להניח שהוא יוכל לזהות אותו באמצעות סרטון וככול שההיכרות יותר קרובה כך הזיהוי ייחשב לאמין יותר. זאת לעומת אדם שנחשף לחשוד בפעם הראשונה בצפייה בסרטון, שאז הסיכוי שיטעה בזיהוי הוא גבוה יותר.

עוד נתון רלוונטי הוא סממנים יחודיים של החשוד – למשל אם לחשוד יש צלקת בולטת, קעקוע במקום שניתן להבחין בו, צורת הליכה ייחודית, מבנה שיניים ייחודי וכו'. ככול שיש נתונים יחודיים שסייעו לזיהוי, כך הזיהוי יהיה אמין יותר. 

בכל מקרה, אם אדם שזוהה כמי שביצע עבירה בסירטון יטען כי מדובר בטעות בזיהוי והמצולם הוא אדם אחר, בית המשפט יצפה בעצמו בסרטונים על מנת להתרשם מהדמיון בין האדם בסרטון לבין הנאשם שנמצא בפניו. כמו כן, ישנם מומחים שעורכים חוות דעת בעניין זיהוי והם יכולים, באמצעות נוסחאות חישוב, לבדוק את גובה האדם מהסרטון ולהשוות אותו לנאשם שזוהה, הם בודקים את תווי הפנים בזוויות שונות ומשווים אותם לנאשם, מנסים למצוא מאפיינים יחודיים להשוואה ובהתאם לך מגיעים למסקנה האם האדם שזוהה הוא הנאשם או לא והאם בכלל אפשר להגיע למסקנה חד משמעית בעניין הזיהוי.

לסיכום, אפשר בהחלט לזהות חשוד על ידי צפייה בסירטון, אבל צריך להיזהר מאוד מטעות בזיהוי והרשעה של אדם חף מפשע רק בגלל שהוא דומה לאדם שצולם. ראוי שסרטונים באיכות נמוכה ומזוויות צילום רחוקות לא ישמשו בסיס לזיהוי, כמו גם סרטונים שבהם החשוד לובש אביזרים המסתירים את פניו. 

זיהוי הוא ראייה מסוכנת מאוד עם אפשרות ממשית לטעויות, יעידו על כך עשרות של מקרים שטופלו במסגרת פרוייקט החפות בארה"ב בהם בדקו ראיות ד.נ.א שהוכיחו כי נאשמים שהורשעו על סמך זיהוי כלל לא היו במקום שבו התבצעה העבירה וחפים מפשע נשפטו לעונשי מאסר עולם רק בגלל שמישהו זיהה אותם בטעות. חשוב לזכור שבבתי המשפט בישראל, ניתן להרשיע על סמך זיהוי בלבד ואין צורך בתוספת ראייתית כלשהי מלבד הזיהוי.