שקד ציוני, מחנכת מחיפה, נבחרה לאחת מ־15 המורות של המדינה

באולם באוניברסיטת תל אביב, תחת אורות ניאון שקטים מדי לטקס כל כך אישי, נשאה שקד ציוני את שמה אל הבמה. מחנכת כיתה א’ בבית הספר “תל חי” שבחיפה, שהצליחה לעשות את מה שלא נכתב בתכניות הלימוד: להחזיק כיתה בתשומת לב חיה.

15 מורות נבחרו מכל הארץ לגמר תחרות “המורה של המדינה”, אבל ציוני לא עלתה לבדה. איתה עלו שלטים צבעוניים שנכתבו בכתב יד של אהבה, הורים שמילאו את המקום בריח של משפחה, ותלמידים שידעו לקרוא בעיניים גם בלי ניקוד: “זאת המורה שלי”.

המחויבות שלה, כך אומרים גם בהסתדרות המורים, איננה קלישאה. היא נוכחות. היא סבלנות. היא הד לקול פנימי שלא מרפה גם כשהמזגן מרעיש.
עדנה דוד, סגנית מזכ”לית הסתדרות המורים ויו”ר סניף חיפה, אמרה שציוני “מקדמת אווירת למידה חמה ומעצימה”, ושהיא “דוגמה ומופת לחינוך שמתרחש בגובה עיניים – ובלב פתוח”.

ההכרה הגיעה, אבל המילים נשארו קטנות ליד המעשה היומיומי: לקום כל בוקר, לפתוח כיתה, ולגרום לה להרגיש כמו מקום שאפשר להתחיל בו מחדש.