שמעון שטרית – נושא הדגל: המאבק להנפת דגל ישראל במועצות הדתיות בקריות

תושב קריית אתא יוצא למאבק על הנפת דגל ישראל במועצות הדתיות בקריות. אחרי שהתעלמו מפניותיו, הוא פנה ליועצת המשפטית לממשלה: “הדגל חייב להתנוסס בגאווה!” ובינתיים, בחיפה זה לא מפתיע, אבל נשר דווקא כן.

מאת מערכת כרמליסט

חוק זה חוק – אבל מי אוכף?

חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, שנחקק כבר ב-1949, מחייב כל מוסד ציבורי הנתמך על ידי המדינה להניף את דגל ישראל במקום בולט. נשמע ברור, נכון? אבל בקריות – ובמיוחד במועצות הדתיות – נראה שמדובר בהמלצה בלבד.

תיקון לחוק מ-2005 אפילו מחייב את הרשויות המקומיות לפקח על הנפת הדגל, אבל בפועל? שום דבר לא קורה. דגלים חסרים, מוזנחים או בלויים – והשאלה היא מי בדיוק דואג שהחוק הזה ייאכף.

שמעון שטרית: “לא עניין של בחירה – תכבדו את הדגל!”

שמעון שטרית, תושב קריית אתא, הבחין שבניין המועצה הדתית בעירו מתנהל בלי הדגל הלאומי. לא התעצבן בשקט – פנה לרשויות, שלח מכתבים, ביקש הסברים. התגובה? דממה רועמת.

"“אני כבר שבועות מבקש שיניפו את דגל ישראל מעל בניין המועצה הדתית בקריית אתא, ואין התייחסות. אומרים לי שצריך אישור מבעל המבנה, אבל שלט המועצה הדתית נתלה בלי בעיה. אם זה מבנה שבכסף של אזרחים מושכר, ולא תולים בו את דגל ישראל – שיעברו מבנה!”"

שטרית פנה ישירות לראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ, ולראש המועצה הדתית רפי ילוז, שהגיבו בתחילה כי בעל הנכס הוא זה שקובע. לאחר לחץ ציבורי נוסף, השניים הבטיחו שהנושא יטופל בקרוב. נותר לראות אם הפעם ההבטחות יהפכו למציאות.

המצב בקריות – יש חוק, אין דגלים
• קריית ים – יש דגל, אבל הוא קרוע ובלוי. ככה מכבדים את המדינה?
• קריית מוצקין – הדגל פשוט לא שם.
• קריית ביאליק – הדגל לא קרוע ולא בלוי, כי פשוט אין דגל בכלל.
• קריית אתא – ראש העיר וראש המועצה הבטיחו טיפול, אבל אחרי התירוץ הראשוני של “בעל הנכס קובע”, האמון הציבורי לא בשיאו.

“אין דגל, אין כבוד. איך אפשר להסביר את זה?” תוהה שטרית."

נחום מזוז: “הנושא לא ירד מסדר היום”

סגן ראש עיריית קריית מוצקין, נחום מזוז, התייחס למאבקו של שטרית וציין כי המועצה הדתית בקריית מוצקין ממוקמת בבניין מגורים, אך הדגיש כי מדובר בנושא חשוב.

“אני מחזק את מאבקו של שמעון שטרית ואדאג שהנושא יטופל באופן אישי. דגל ישראל חייב להתנוסס במקום בולט, ואני מתחייב שהנושא לא ירד מסדר היום עד שיטופל.”

ומה קורה בחיפה ובנשר?

לדברי שטרית, גם בחיפה ובנשר המצב דומה. “בקריות זה נובע מהזנחה, אבל במקרה של חיפה זה בכלל לא מפתיע אותי,” הוא אומר.

“כשיונה יהב קורא לעובדי המועצה הדתית ‘פרזיטים’ ופונה ישירות נגד קהילה שלמה, לא מפתיע שהדגל לא בראש סדר העדיפויות.”

לעומת זאת, במקרה של נשר, זה מפתיע מאוד. שטרית מתכוון לבדוק את הנושא לעומק, במיוחד כי ראש העיר רועי לוי ידוע כאיש ממלכתי ומאחד, לא אחד שיוותר על סמלים לאומיים.

“נשר היא עיר שמקדשת את החיבור בין הקהילות, וזה מוזר שבעירייה כזו נושא הדגל לא זוכה להתייחסות הולמת. אני בטוח שרועי לוי לא יתן למחדל כזה להימשך.”

דגל ישראל – הרבה יותר מבד

מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית מצביעים על כך שסמלים לאומיים הם לא רק קישוטים – הם הכוח שמאחד את הציבור. במדינות כמו ארה”ב, הנפת הדגל היא עניין של כבוד, לא בירוקרטיה.

בבתי הספר שם נשבעים אמונים לדגל כל בוקר, בכל מוסד ציבורי הוא מתנוסס בגאווה, ואפילו בתים פרטיים מציבים אותו מרצונם. בישראל? נראה שלפעמים צריך להזכיר לרשויות שדגל המדינה לא שם בשביל היופי, אלא כי הוא מסמל את הקיום שלנו כאן.

המאבק נמשך – כרמליסט תמשיך לעקוב

שמעון שטרית מוכיח שלא צריך להיות חבר כנסת כדי לדרוש שינוי. הוא אזרח שאכפת לו, שמבין שציונות היא לא רק מילים – אלא מעשים.

האם הפנייה ליועצת המשפטית לממשלה תוביל לשינוי? האם נראה בקרוב דגלים מתנוססים בגאווה על כל מועצה דתית בקריות?

מערכת כרמליסט לא תניח לזה – ונמשיך לעקוב.