שירה איסקוב שרדה כדי לספר

והיא עושה את זה בפנים גלויות, פצועות, מצולקות ובאצילות נפש ששום סכין לעולם לא תוכל לקחת ממנה.

שירה לא הייתה אמורה להיות כאן. 

כתב האישום שהוגש כנגד אביעד משה, מי שאמור היה להיות בעלה אך משום מה קשה לי לכנות אותו כך, מתאר תקיפה קשה ואכזרית עם אלמנטים ברורים של ניסיון לגרום למותה של שירה. כתב האישום מתאר כי אביעד דאג לסגור את התריסים והחלונות ולנעול את הדלת בטרם החל להלום בראשה באמצעות מערוך. לאחר שראה שלא מצליח להשיג את התוצאה הקטלנית לה ייחל, פנה אביעד למטבח ולקח נשק "כבד" יותר -סכין עם להב באורך של כ-10 ס"מ והחל לדקור באמצעותה את שירה פעמים רבות, 20 דקירות לפי כתב האישום. 

הצלקות שנותרו בפניה הן עדות אילמת לתקיפה אכזרית שהתרחשה לעיני בנם הפעוט של שירה ואביעד. אבל למרות הכול, שירה שרדה והיא כאן כדי לספר מה קרה שם, באומץ רב.

הסיפור של שירה הופך להיות מפחיד במיוחד, לאור העובדה שלכאורה התוקף הוא אדם נורמטיבי, מהנדס חשמל שטוען כי יש לו מוניטין של עשרות שנים. על פניו, לא היה דבר שיכול לגרום למי שמכיר אותו לחשוב שהוא מסוגל לבצע מעשה כזה.

שירה בעצמה, בריאיון שנערך עמה לתכנית "עובדה" סיפרה כי לא חששה מאביעד וגם דקות ספורות לפני התקיפה, כשהיא בישרה לו על רצונה להיפרד, היא לרגע לא חשבה שהבשורה הזו תעורר אצל אביעד תגובה כזו קיצונית שתוביל אותו לניסיון לגרום למותה דקות ספורות אחר כך. 

המקרה של שירה בעיני הוא נס, רוב הנשים שנמצאות בסיטואציה הזו, למרבה הצער לא שורדות. אבל שירה לא שותקת, בעל כורחה היא הפכה להיות הפה של אלה שאינן כאן כדי לספר על מה שקרה להן, כדי להזהיר נשים אחרות ואולי גם כדי למצוא בדיעבד נורות אזהרה שלא ראתה אותן בזמן אמת.

המקרה של שירה דומה בהרבה מובנים למקרה של מיכל סלע, שלא הצליחה להינצל מידי התוקף שלה (גם הוא אמור היה להיקרא בעלה). גם במקרה של מיכל מדובר היה לכאורה באדם נורמטיבי, עובד סוציאלי שמטפל בנוער בסיכון שהתברר כמי שמסוגל בקור רוח להמית את אשתו. גם במקרה של מיכל סלע, הכול התרחש בזמן שבתה התינוקת הייתה בבית וככול הנראה הייתה עדה לזוועה.

שירה מספרת את הסיפור שברוב הפעמים לא זוכה להיות מסופר, הסיפור של הקורבן, הסיפור של האישה שלא האמינה שזה יכול לקרות לה, הסיפור של האישה החזקה שעומדת בגאווה ואומרת "אני לא אשמה במה שקרה לי". שירה איסקוב ניצלה והיא כאן כדי להציל נשים אחרות.

בשולי הדברים אציין שכסנגורית פלילית, ברוב הפעמים הלקוחות שלי הם אלו התוקפים דווקא ואני מייצגת אותם נאמנה מתוך אמונה שלכל אדם מגיע ייצוג משפטי וניהול הליך הוגן, גם לאשמים. יחד עם זאת, פעמים רבות אני מלווה נפגעות עבירה ולהפתעתי הן אינן יודעות כלל שמגיע להם ייצוג משלהן ושיש להן זכויות רבות גם בהליך הפלילי וגם לאחר מכן בתביעה אזרחית ובמהלך ניהול הליכי משמורת והסדרי שהות במידה ויש ילדים משותפים. אני מאמינה שייצוג הולם ומיצוי מלוא הזכויות של קורבנות עבירה הוא חלק בלתי נפרד מהליך השיקום השלהן וחזרתן לחיים שקטים ושלווים. אם הצלחתי להגיע למי שנפלה קורבן לאלימות – מילולית, פיזית , מינית – אל תוותרי על הזכויות שלך ופני לייצוג משפטי כדי שתוכלי להשמיע את קולך.