מולידים, מגדלים, רוצחים

רצח של ילדים על ידי הוריהם מזעזע בכל קנה מידה אפשרי, מנפץ את הקודים החברתיים שכולנו מכירים ולפיהם הורים שמביאים ילדים לעולם אמונים על ביטחונם, בריאותם הנפשית והגופנית, אמורים לספק להם את כל צרכיהם.

אז איך קורה שדווקא מי שאמור להיות בו הילד נותן אמון מלא, גורם למותו?

בשנת 2008 כל הארץ הזדעזעה ממקרה הרצח המחריד של הילדה רוז פיזם, שנעלמה יום אחד ורק לאחר מספר חודשים נמצאה גופתה בנחל הירקון.

מי שהורשעו ברצח של רוז היו סבה מצד אביה ואמה, בין השניים התנהל קשר רומנטי ואף נולדו להם 2 ילדות משותפות. המניע לרצח לא ברור עד יום, כיוון שעדויות השניים השתנו מספר פעמים – בתחילה נאמר שרוז נהרגה בשוגג על ידי הסבא ולאחר מכן הכניס אותה למזוודה והשליך אותה לירקון. אולם, בבית המשפט נקבע כי לא ידוע האם רוז הושלכה בעודה בחיים או לאחר שכבר נגרם מותה.

בעניין האם, מארי פיזם, הוצגו במשפט ראיות רבות לכך שלא רצתה שרוז תמשיך להיות חלק מחייהם של הזוג ובנותיהם ובסופו של דבר נקבע כי היא הייתה שותפה מלאה בתכנית האכזרית להוציא את רוז מחייה באמצעות רציחתה.

מקרים נוספים בהם הורשעו הורים ברצח ילדיהם הם לדוגמא המקרה של איתי בן דרור שהורשע בשנת 2010 ברצח שלושת ילדיו וטען כי עשה זאת על מנת להציל אותם. גם לאחר שהורשע ברצח, טען כי אוהב את ילדיו ומבקש להתאבל עליהם.

מקרה נוסף הוא הרשעתה ברצח של אולגה בוריסוב שהטביעה למוות את בנה בשנת 2008. גם במקרה הזה, טענה אולגה שהיא אוהבת את בנה ומתגעגעת אליו והמניע לרצח נקבע ככול הנראה, בשל דיכאון קשה ממנו סבלה. בשנת 2017, לאחר שהשתחררה מבית הסוהר שמה קץ לחייה.

עוד מקרה הוא הרשעתה ברצח של מיכל אלוני, שחנקה למוות את שתי בנותיה בשנת 2010. במקרה הזה, הרוצחת טענה כי עשתה זאת לאחר שכוח עליון הורה לה לבצע את הרצח. במהלך המשפט, ניסתה אלוני לטעון להגנת אי שפיות אולם בית המשפט לא קיבל טענה זו.

לצד המקרים הקשים האלו, חשוב לדעת כי החוק במדינת ישראל קובע ענישה מופחתת לנשים שגרמו למותם של התינוקות שלהן, בטרם מלאו להם 12 חודשים. החוק קובע ענישה של 5 שנים בלבד, זאת על אף שהענישה הקבועה בגין עבירת רצח היא מאסר עולם. 

ההקלה העונשית בחוק נובעת מתוך הכרה לכך שישנן נשים שחוות דיכאון לאחר לידה ברמה קיצונית, עד אשר נפגם שיקול דעתן ובשל הדיכאון הן גורמות להריגת התינוק. בכך, למעשה החוק מכיר בעובדה שלא ראוי להטיל על נשים שנמצאות במצב נפשי כה קשה לאחר לידה, עונש חמור של מאסר עולם. 

לסיכום, מהמקרים שהבאתי כאן כדוגמא, ניתן לראות כי הורים שהורשעו שברצח ילדיהם לרוב לא זוכים להגנת אי שפיות הדעת ובכל המקרים שהבאתי כדוגמא נקבע כי ההורים היו שפויים בזמן ביצוע המעשים. חלקם, המשיכו לטעון כי אוהבים את ילדיהם, אותם הם עצמם רצחו.

רצח ילדים בידי הוריהם היא תופעה חריגה, עצובה, כואבת ולא מובנת. התופעה מנוגדת לכל הנורמות שאנו כחברה מכירים. יחד עם זאת, התופעה הזו למרבה הצער קיימת וברוב המקרים מדובר בהורים שעד אותו רגע היו נורמטיביים, לכאורה.