מעצור ראשון אצל מסאי דגו

מכבי חיפה, שיחקה אשתקד מול קבוצות משובחות יותר מראן הצרפתית ובכל זאת, נתנה קרבות מוצלחים יותר (יובנטוס ואולימפיאקוס), או שהפסידה מבלי שנגרע כבודה. אז מה הסיבה להופעה הגרועה, עד מעציבה, במשחק מול אמש מול ראן הצרפתית?

לטעמי, בניגוד להתייחסות אשתקד לכל משחק כ"הופעה החשובה בתולדות מכבי חיפה", היא הגיעה לראן בלי הכנה סבירה, לא טאקטית ולא מנטלית. אפשר להפסיד 3:0, אבל לא כך, בלי קרב, בלי הגנה ובלי התקפה. הרבינו בשבחים למסאי דגו המפתיע, אבל הפעם, אי אפשר לנקות אותו מטעויות. גם מבלי לפרט, כשקבוצה משחקת בצורה כה גרועה, האחריות על המאמן. הנחמה היחידה היא שדגו צעיר,חדש וחכם, הוא ילמד בדרך הקשה. אם הלימודים יעזרו לו ולמכבי חיפה במחזורים הבאים, נבטל את הכוכבית על שמו במשחק בראן.

אפשר להבין את התקופה הלחוצה, אירופה והליגה ביחד. יש לעשות התאמות ולפעמים לצמצם את מספר הדקות של שחקן זה או אחר. אלא שהדברים צריכים להיות הגיוניים. לא כך היה כשוויתר בהרכב הפותח על עלי מוחמד, דיא סבע וליאור רפאלוב. הרי מה עושה את מכבי חיפה, אם לא הקישור הטכני שמחזיק את המשחק, משאיר את הקבוצה במשחק ומקשר בין ההגנה להתקפה.

עם כל הכבוד לשואו, החדש, שאולי נראה אותו בהופעות מוצלחות יותר, ההבדל כיום בין עלי מוחמד לבינו, הוא גדול מאוד. בלי מוחמד במחצית הראשונה, הקבוצה נראתה בלי נשמה ולא היה מי שיחלץ כדורים וישלח את חבריו קדימה. כניסתו הייתה מאוחרת מדי. תוסיפו לכך את חסרון סבע, כשהמשחק היה עדיין בחיים במחצית הראשונה ורפאלוב, ותקבלו קבוצה בלי החזקת כדור היודעת לבנות התקפות.

נכון שראן, אינה שם גדול כמו פאריז סן ז'רמן, אבל היא עדיין חזקה ועוצמתית כדי לדרוס את מי שלא מתכונן אליה. דגו, בהרכב שהציב ובהכנה, ניזוק בכל פרמטר של משחק. שאלה: אם אין לך קישור יעיל, מדוע צריך לשחק עם שלושה חלוצים- ענאן חלאיילי, פרנצדי פירו ודין דוד? בפעמים הלא רבות שבהן נגעו בכדור, הם נראו כל אחד לנפשו, שלישית "מה קשור". השוער הצרפתי מנדנדנה, מתח את אבריו לראשונה רק בדקה ה-90.

המערך הזכיר לי שיחה לפני כמה עשורים עם נחום סטלמך ז"ל, מטובי השחקנים של המדינה לדורותיה, בשעת טיסה למוסקבה למשחק הנבחרת מול רוסיה. מכיווך שכך, סטלמך סיפר אין המאמן האנגלי ד'אז ג'ק גיבונס, הרכיב את הכחול-לבן למשחק המפורסם מול ברית המועצות, ב-1956, באצטדיון "לנין", הגדוש בצופים יהודים שהגיעו לראות את "הבחורים מישראל" ולהתרגש. גיבונס, לפי סטלמך וגם סיפורים שקראתי בתקשורת, הרכיב חמישה חלוצים בשיטה שהייתה נהוגה אז. חמישה חלוצים. יופי, רק נגד מי נתקוף עם חמישה חלוצים? "מה שיצא", המשיך סטלמך, "עם חמישה חלוצים, כמעט לא עברנו את מחצית המגרש. הפסדנו 5:0 ונראינו רע".

ובחזרה לראן. עם שלושה חלוצים, מכבי חיפה כמעט לא נכנסה לרחבת ה-16. זה הזכיר לי משחק גרוע בצורה דומה מול אוניון ברלין, שנתיים קודם לכן, שהסתיים באותה תוצאה. נקודות חיוביות יחסית היו השוער איתמן ניצן, הבלם עבדולאי סק והמגן פייר קורנו. מהמשחק הבא יהיה צורך לא רק לנסות ולצבור נקודות כדי להמלט מהמקום הרביעי, אלא גם יכולת התואמת את הצפיות ממכבי חיפה. דגו והצוות שלו, יהיו חייבים להכין אחרת את הקבוצה במשחקים הבאים באירופה. כי עם כל הכבוד לליגה ובאמת יש כבוד, המבחן האמיתי ברמה אמיתית ימשיך להיות באירופה.