שטח אש: עשור לשריפה בכרמל

לפני עשר שנים, בשני בדצמבר 2010, פרצה השריפה הגדולה ביותר שידעה מדינת ישראל. ארבעה לוחמי אש מבסיסי חיל-האוויר מספרים על רגעי ההזנקה, על חוויה מסכנת חיים שלא ישכחו ועל דרכו של חיל-האוויר, שלומד ומשתפר לקראת הפעם הבאה.

עשור חלף מאז אותם חמישה ימים בתחילת חודש דצמבר של שנת 2010. ארבעה מלוחמי האש, אשר נאבקו בשריפות שכילו את הכרמל, משחזרים את רגעי המלחמה הבלתי-פוסקת באש ומספרים על האסון המפורסם שהשפיע על המשך שירותם בחיל-האוויר.
מראה בלתי נשכח:"נערכנו לקראת טקס הדלקת נר ראשון של חנוכה", נזכר רנ"ג גבי, מפקד תחנת הכיבוי בבסיס חצור מזה 15 שנים. "קיבלתי 'פוש' בטלפון והבנו שיש שריפה גדולה מאוד שמתפתחת בכרמל. בסביבות השעה שתיים בצהריים הצענו לסייע, וכבר באותו הערב הצוות הראשון הוזנק לאירוע. זו למעשה הייתה הפעם הראשונה שבה הוזנקנו לאירוע גדול ורחוק כל כך מהבית, ובדרך לשם התחלנו להבין את גודל האירוע. אני בחיים לא אשכח את המראה של הנסיעה בכביש 6 – חושך בחוץ והשמיים בוערים מאש".

בערב של אותו היום, כלל תחנות הכיבוי בבסיסי חיל-האוויר הוזנקו לעזור באירוע שבהמשך יתפתח לאסון השריפה הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. ביום שישי הוקם חפ"ק (חבורת פיקוד קדמית) מטעם חיל-האוויר, שכלל מעל 20 רכבי כיבוי ועשרות לוחמי אש. "מיום שישי ועד יום ראשון עבדנו במשך כל שעות היממה", ממשיך רנ"ג גבי. "זינקנו לשריפות גדולות, מסכנות חיים ועם רוח חזקה באזורים שונים בכרמל. לא לכל הכבאים היה ניסיון רב בכיבוי שריפות כאלו – אך המשכנו להילחם והרגשנו את חיל-האוויר הגדול".

עולה השאלה – האם זה בכלל מובן מאליו שחיל-האוויר ישתתף בכיבוי שריפות בשטח האזרחי? המשימה העיקרית של תחנות הכיבוי הוא כיבוי תעופתי בבסיסי החיל, ולפתע לוחמי האש מצאו עצמם נאבקים בשריפות המכלות דונמים שלמים של שדות ויערות, בתא שטח שאיננו מוכר להם. "למעשה, הייתה זו תחילתו של שיתוף הפעולה בין תחנות כיבוי האש של החיל עם כיבוי האש האזרחי", מסביר רס"ם אבירם, מפקד תחנת הכיבוי בבסיס פלמחים, אשר במהלך השריפה שירת כסגן מפקד התחנה. "אסון הכרמל פתח את הצוהר וכיום הדבר קורה באופן שוטף – כבאיות החיל מוזנקות לסיוע אזרחי, מאחר שהבינו את העוצמה של אמצעי החיל ושל כוח האדם", ורנ"ג גבי מוסיף: "לפני עשר שנים, לא הייתה תורת לחימה סדורה שמגדירה כיצד חוברים לכיבוי האזרחי, אך כן היה ברור שכולנו רוצים לסייע, כתף לכתף".

"אני איתך, אל תדאג"רס"ר שגיב, כיום סגן מפקד התחנה בבסיס פלמחים, שירת כנגד צעיר בעת שהוזנק לשריפה. "הגעתי לאזור הכינוס של כבאיות חיל-האוויר וקיבלתי שלושה צוותים לפקד עליהם", הוא משחזר. "יש אירוע אחד שזכור לי במיוחד. עלינו בשיירה לנקודת ציון מסויימת ואני הייתי ברכב המוביל. נסעתי יחד עם נהג כבאי – חייל סדיר בתחנה. באמצע הנסיעה הוא עצר את הרכב ואמר לי שהוא לא ממשיך לנסוע, שהוא מפחד. לא ראינו כלום, נסענו בתוך עשן. אמרתי לו: 'סע, אני איתך, אל תדאג', והוא המשיך. בסוף האירוע, הוא סיפר לי שהוא שהמשיך לנהוג רק כי הייתי איתו והשרתי עליו בטחון. זה גרם לי להבין שהעבודה הקשה, הידע והמקצועיות שהפגנתי בשגרה באים לידי ביטוי באירועי אמת".

גם לרנ"ג (במיל') אורן, ששירת כמפקד תחנת הכיבוי בבסיס חצרים בזמן האסון, יש אירוע אחד אותו לא ישכח לעולם. "אזרח הגיע לחפ"ק ואמר לי שאביו נמצא בביתו ולא מוכן להתפנות, בזמן שכל היישוב עלה בלהבות", הוא מתאר. "מבלי לחשוב פעמיים, עליתי לרכב איתו ועם שלושה כבאים נוספים. עלינו ליישוב, מצאנו את הבית ונכנסתי לדבר עם אביו. הוא התעקש על כך שהוא לא מוכן לעזוב, כשבמקביל כל הבתים מסביבו בוערים. הבנתי שאם אני לא מוציא אותו מיד, אנחנו מאבדים אותו. תפסתי אותו, הכנסתי אותו לרכב ונעלתי את הדלתות. במהירות יצאנו משם ונסענו בתוך מנהרה של אש, הגענו בחזרה לחפ"ק, חיבקתי אותו והרגעתי אותו. זה היה אירוע מצמרר".

קפיצת מדרגה: אין ספק שאסון השריפה בכרמל השפיע על כלל בעלי התפקידים שלקחו בו חלק, בטח כאשר אלו לוחמי אש שהמשיכו לשרת בתחנות הכיבוי בתום אירוע כזה. "השירות הצבאי שלי מחולק לשניים – לפני השריפה בכרמל ואחריה", משתף רנ"ג גבי. "במובן המקצועי, התמודדנו עם אש שקשה מאוד להשתלט עליה, וזה הציב אותי במקום שלא הייתי בו עד אותם ימים. מבחינה פיקודית, נדרשתי לפקד על מעל עשרה לוחמים – הפיקוד מקבל משמעות נוספת כאשר אני שולח אותם להיכנס אל תוך מבנה בוער". התחושות זהות גם אצל רנ"ג (במיל') אורן: "זו הייתה זכות עבורי ועבור אנשיי לסייע באירוע הזה, זו תחושת סיפוק שלא ניתן לתאר במילים".

באופן בלתי נמנע, תחקור האירוע והפקת הלקחים הובילו לשינויים מהותיים בהפעלת הכוח – בקשר עם כוחות הכיבוי האזרחיים, באיכות אמצעי הלחימה או בהדרכות המתקיימות בשגרה. "השריפה הזו שינתה את מערך הכיבוי בחיל-האוויר, ביצענו קפיצת מדרגה משמעותית", רנ"ג גבי. "האירוע הזה טלטל את כל המדינה. תפסנו את עצמנו בידיים, למדנו כיצד להשתפר. הסקת המסקנות הייתה כל כך טובה שכיום אנו עובדים עם כיבוי האש האזרחי בצורה הדוקה – ניתן לראות זאת בסיוע בשריפות הקרובות לבסיסים או בעוטף עזה".