"לאנשים כאלה צריך קודם כל למצוא את המקום בלב"

בפארק התעשיות משגב הקים דני קוגן עולה מברית המועצות לשעבר את החברה היחידה בישראל בה מועסקים יותר מ85% עובדים בעלי מוגבלות, כרמליסט מביא את סיפורה של אקולוגיה- קהילה מוגנת לבעלי מוגבלות אשר מוכרת ציוד אלקטרוני אותו מייצרים עובדים עם מוגבלות.

אקולוגיה לקהילה מוגנת הינו עסק חברתי-אקולוגי, המעסיק כ- 80 עובדים עם צרכים מיוחדים. המפעל השיקומי אשר עוסק באיסוף פסולת אלקטרונית, הוקם לפני כ-13 שנים על ידי הבעלים דני קוגן, יזם מיוחד ואב לילד עם מוגבלויות שפעל מתוך חזון להקמת תכניות ארוכות טווח לפיתוח האוכלוסייה המשתקמת ותרומה לחברה ולקהילה. המפעל משקיע באוכלוסיית העובדים עם הצרכים המיוחדים לפיתוחה וקידומה בשוק התעסוקה, כמו כן עובדים אלו הם אשר מאיישים את כלל מחלקות המפעל: מחלקת התובלה, מחלקת המיון, מחלקת הפירוק, המעבדה הטכנית, מחלקת בקרת האיכות, מחלקת האריזות, מחלקת הגריסה ומחלקת המכירות ודואגים להשלים את כל תהליך הטיפול בפסולת ברמה איכותית ומקצועית.

דני קוגן יליד ברית המועצות סיים לימודי טכנאות שיניים והקים יחד עם אשתו עסק משגשג לטכנאות שיניים שהעסיק 14 עובדים וסיפק עבודות לכל חלקי הארץ.

דני נשוי עם שלושה ילדים-הקטן מביניהם יהונתן אובחן כבעל צרכים מיוחדים כסובל מאוטזים ואפילפסיה ברמה קשה.

כשנולד יהונתן חשב דני קוגן איך אפשר להפוך את החברה לטובה יותר ולקבל את השונה ואיתר את תחום המיחזור וההשמשה של הפסולת האלקטרונית כמתאים להכשרה ותעסוקה איכותית עבור אנשים עם צרכים מיוחדים. 

רק בשנת 2013 נכנס לתוקף חוק המיחזור של הפסולת האלקטרונית ועד אז הייתה מוטמנת הפסולת האלקטרונית כמו כל אשפה אחרת והייתה גורמת לנזקים אקולוגיים אדירים.

לאור זאת החליט דני להקים את החברה "אקולוגיה לחברה מוגנת"  תחילה בקיבוץ יסעור ולאחר מכן בפארק תעשיות משגב ולקבץ תחתיו מגוון של עובדים בעלי מוגבלויות בניסיון להכניס אותם לעבודה בחברה ולשמור על מיחזור הפסולת.

כיום מלבד מיחזור הפסולת מוכרת החברה גם מחשבים ניידים ונייחים העשויים מאותה פסולת ממוחזרת אותם מרכיבים עובדי החברה.

"נולד לי ילד ומוגבל וכך התחלתי את הנושא" סיפר לכרמליסט דני קוגן והוסיף: "בתור אזרח מצוי ליברל דמוקרט ומקבל את האחר וברגע שנולד לי ילד עם מוגבלות הבנתי את הבעייתיות של הנושא בחברה, אנחנו לא מודעים לעצמנו וחושבים על עצמנו לא מה שאנחנו באמת יודעים, ברגע שגיליתי שאני חלק מהסיפור, רציתי לעשות תיקון ואז החלטתי לעשות מעשה שיקרב אותי לכל הנושא החשוב הזה שנקרא אנשים עם מוגבלות"

"במדינת ישראל יש מעל 1,200,000 אנשים שמוגדרים בעלי מוגבלות על כל הסוגים, אנשים בעלי מוגבלות סיעודית למשל לא יכולים לעבוד אבל יש כמעט חצי מיליון אנשים שכן מסוגלים לעבוד.

לאנשים כאלה צריך קודם כל למצוא את המקום בלב, החברה צריכה לדעת איך היא מתייחסת לאוכלוסייה החלשה בתוכה, אמרו זאת הרבה מאד אנשים, בזה נמדדת החברה האנושית, לא בטכנולוגיה ובכלכלה היא נמדדת ביחס לאחר ולחלש,אם היא אנושית או לא.

100% מהאנשים שקונים אצלנו עושים זאת בגלל שהמחשבים איכותיים ואנחנו דואגים שהם יעשו את הקנייה הכי משתלמת שיכולה להיות ודואגים לחסוך להם את זה שמי שעומד מאחורי המחשבים אלה אנשים עם מוגבלות, קשה להבין שאת המיזם שלנו מובילים חבר'ה עם מוגבלות, 85% מהעובדים שלנו שנמצאים ביחסי עובד-מעביד בחברה רגילה הם אלה שמובילים את החברה שלנו ואז כשאדם מקבל מוצר שהוא הכי משתלם ושירות שהוא הכי לא ישראלי ואז הוא מבין שמי שעומד מאחורי זה הוא אדם עם מוגבלות ואז הוא מצהיר שהוא תומך במיזם החברתי.

אנחנו תמיד מקבלים תגובות שאנחנו לא באמת מיזם ישראלי ושהקדמנו את זמננו ב30 שנה ותגובות מדהימות, אבל זו אחריות שלנו שנושא חשוב זה יהפוך להיות בDNA של החברה הישראלית, שיהיה מקום ראוי לאדם עם מוגבלות, יש חוק של רק 5% בארגון עם מעל 100 עובדים צריכים להיות עם אנשים בעלי מוגבלות, אני מבטיח שהוא לא מתקיים גם במספר הזה, אין באמת אכיפה ואנחנו מיזם עם 85% חבר'ה עם מוגבלות עושים חיל.

אנחנו מנסים לשכנע את החברה לא לפחד מקבלת האחר, חברות פרטיות וממשלתיות משתפות איתנו פעולה אבל זה לא חלק ממדיניות החברות, החברה הישראלית עדיין לא מוכנה לתיקון, יותר חשוב לה הישגים כלכליים, אנחנו פחות מתייחסים לאחריות תאגידית או באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות לדעתי יש מקום לשיפור."

נושא נוסף שעוסקים בו באקולוגיה הוא איכות הסביבה, בקשר לזה אומר קוגן: "בהגדרה אנחנו מפעל למיחזור פסולת אלקטרונית זו חלק מהפעילות שלנו, ברגע שבבתי הספר, בתקשורת ובמקומות נוספים אנשים ישמרו על הסביבה וידברו על אקולוגיה אנושי וקבלת האחר זה ייכנס לDNA, כיום בסקנדינביה ומדינות אירופה יש מיזם שקשורים למחשבים ממוחזרים, כל הציוד ממוחזר, הציבור מחפש אותו בחנויות ומוכן לשלם עליו יותר כסף מהציוד החדש מתוך הרגל והבנה של מה שחשוב, במדינות אירופה על כל האנשים המוגבלים הקהילה לוקחת אחריות מלאה, במדינת ישראל האחוז על זה עומד על 84.

מוסד למשל זה מקום שבו חיים רק אנשים בעלי מוגבלות תחת הסיסמא ששומרים אותם מהחברה הרגילה כשהאמת היא הפוכה.

אנחנו למשל פועלים לפי החוק של מיחזור פסולת אלקטרונית בחוק כתוב שיש עדיפות למפעלים בתחום של המיחזור שמעסקים אנשים מוגבלות ואנחנו רוצים להביא בשורה למדינת ישראל שתהיה לא רק מדינה ממחזרת אלא שתהיה אקולוגיה אנושית ותיתן עדיפות שיקומית כלכלית ותדמיתית בתחום של המיחזור הפסולת האלקטרונית לעדיפות של מפעלים שמעסיקים אנשים בעלי מוגבלות וככה נוכל להתייחס לנושא של הפסולת בתור משאב לאומי שנותן תעסוקה ועבודה ראויה לאלפי אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל ואז מדינות אירופה יבואו וילמדו מאיתנו מה זה תהליכי מיחזור ישראלי ומה זו אקלוגיה אנושית ולזה אני מקדיש את החיים שלי.

השרה החדשה תמר זנדברג טרם ביקרה אצלנו, יש לנו בעיה כי השרים מתחלפים בתדירות גבוהה ומי שיכול להיות שותף אמיתי זה הציבור כי כולנו עובדים וממלאים תפקיד אבל בתור אזרחים צריכה להיות אג'נדה ואנחנו צריכים לדעת באיזו מדינה אנחנו חיים ורוצים להיות, ואז הנושאים של עסקים אקולוגיים, קבלת האחר ואקולוגיה אנושית אלה נושאים של חינוך והסברה ועל זה אני בונה יותר מעל הפוליטיקאים שלנו למרות שכן יש תזוזה לכיוון יותר חיובי בנושא של קבלת האחר, השרה תמר זנדברג קיבלה את ההזמנה מאיתנו והיא מוזמנת ונשמח לארח אותה ושהיא תוביל את האקולוגיה האנושית במדינת ישראל ומאד מאד נעזור לה בנושא אם תרצה להוביל אותו."