למה כלב מלקק לעצמו את הביצים או: שיעור בלשון הרע

התובעים, בני זוג תושבי ישוב מסוים, הגישו תביעה בגין לשון הרע לאחר פרסומים אשר הופצו כלפיהם ברבים על ידי אחד מתושבי הישוב (הנתבע) וזאת בעת בה הם סועדים את בנם שנפצע אנושות במסגרת שירותו הצבאי, עת היה מאושפז בבית חולים תל השומר. התובעים מחזיקים בשתי חלקות בישוב- חלקת הבית ובצמוד לה חלקה שנייה המוגדרת לעיבוד חקלאי. בנוסף, התובעת היא יו"ר ועד היישוב ואילו הנתבע הוא כאמור תושב ומשמש כיו"ר ועדת הביקורת של הישוב. 

הפרסומים שהנתבע פרסם היו כי המשפחה השתלטה על 3 דונמים בלב הישוב, במקום הכי יפה בישוב. לטענת התובעים הביקורת הנ"ל הופצה לכל תושבי הכפר וכולה לקט שקרים ועל כן אסור היה להעלות זאת על הכתב ולפרסמם ברבים מבלי לבדוק את הדברים לפני כן אצל מנהל מקרקעי ישראל ומבלי להעביר לבדיקת וועד האגודה לפני הפרסום. עוד לפני כן הנתבע הפיץ פרסום זדוני ובו הכפיש את התובעת ושם נאמרו הדברים הבאים: "חברים התעוררו! יודעים למה כלב מלקק לעצמו את הביצים? כי הוא יכול. יודעים למה יו"ר הועד מפרה ורומסת ברגל גסה את תקנון האגודה ואת זכויותינו ואף עוברת לכאורה עבירות פליליות…כי היא יכולה. יודעים למה היא יכולה? כי רוב האנשים ההגונים כאן התעייפו וכדרך הטבע, עייפים גם נרדמים – ורובנו נרדמנו וגם וועדת ביקורת אין. ועבריינים כך פועלים – מנצלים חוסר עירנות של אנשים טובים או תמימים, שודדים את ביתם בעודם ישנים, ומנצלים כל הזדמנות לעבור על החוק".

לאור הפרסומים פנו בני הזוג לבית המשפט בתביעת לשון הרע. לטענת הנתבע, הוא חבר וועדת ביקורת ולכן מוכרח היה להעלות ביקורת על התנהלות היו"ר. עוד הוא טען כי הוא לא התכוון שהתובעת היא כלבה אלא שמי שלא חלות עליו מגבלות יכול לעשות מה שהוא רוצה. הוא טען שהוא בא מעולם הטבע ולכן עולם הדימויים שלו הוא שכל המשפחה של הכלביים עושים את מה שעושים לצרכי היגיינה. כל מטרתו, לדבריו, לא הייתה לפגוע, אלא, לצלצל בפעמונים ולהעיר את התושבים. 

בית משפט השלום בנצרת קבע, כי דיווח שנמסר במסגרת ועדת ביקורת, גם אם הוא מייחס פעולה פסולה ופלילית- כמו פלישה לשטח- הוא אמנם מבזה ומשפיל אך למפרסם מוקנית הגנה. עם זאת, לגבי הפרסום השני, האלגוריה הפוגענית בה הושוותה התנהגות התובעת לזו של כלב המלקק את איבריו האינטימיים (ובנוסף באותו פרסום היא גם כונתה עבריינית)- הוא אכן פרסום הכולל לשון הרע. בית המשפט התרשם שהדבר נעשה מתוך סערת רגשות, אולם עד כה הנתבע לא התחרט ולא העלה בדעתו שהתיאור שבחר הוא פוגע ודוחה ולא חשב לעצמו שהוא צריך להתנצל אפילו. נקבע כי על הנתבע לשלם לתובעת סכום של 62,500 ₪ (כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד).