להחזיר את האנרגיה

אחרי הניצחון המצוין בבאר-שבע, כדורגלני מכבי חיפה נכנסו לאופוריה, חסרו אנרגיה דרושה להתנעה, והסתפקו בנקודה אחת, שלא הגיעה להם, מול הפועל ירושלים.. התובנה: כל יריבה, אפילו מהתחתית, תנסה לשבש את משחק האלופה, שמצידה תצטרך  להפיק לקחים מהשיעור ולחזור לבסיס שבנה את ההצלחות. ותפסיקו כבר לרוץ לשופטים

"הסנסציה של העונה" כינו בשידור הטלוויזיה את התיקו, 1:1, שחילצה הפועל ירושלים בסמי עופר. אחרי 10 מחזורי ניצחונות, מרשימים ברובם הקטר של מכבי חיפה לא יצא מהתחנה.

האמנם סנסציה? לא לגבי מי שעקב אחרי ההתרחשויות בשבוע שקדם למשחק הקצוות. הירוקים הגיעו למשחק אחרי מפגש הגדולות בבאר-שבע שהכריע, לפחות זמנית, מי הטובה בין השתיים. ועוד בחוץ.

השבוע שנקבע כמועד המתאים להחתמת ברק בכר, בצדק ובמחשבה תחילה, לשנתיים נוספות. לפחות התחושה אמרה כי מדובר בחגיגות אליפות מוקדמות באמצע העונה. הפועל ירושלים? האופטימיים לא ראו סיבה לדאגה משום שמדובר לכאורה בקבוצת תחתית. גם הידיעה שהקרב על חולצות ההרכב, יביא לכך שהשחקנים לא יורידו את הרגל מהדוושה של ההונדה.
רק הפועל ירושלים, הנאבקת על חייה בליגת העל, סירבה לקחת חלק בתסריט הזה.

מכבי חיפה, מצידה, תרמה לטעות בתחזית כשהציגה משחק חסר אנרגיה. אפשר להתווכח על רמת יכולת כזו או אחרת, אי אפשר להביא את היכולות הטובות בלי ניצוץ ההתלהבות. השחקנים של בכר, שיחקו לידי הפועל ירושלים שנערכה למעמד בטקטיקה הנכונה, סגירה מדויקת ולא פחות מכך ידעה לשלוח את שחקני ההתקפה למתפרצות קטלניות.

קחו, למשל, את ויליאם אגאדה. החלוץ הזריז שכיכב אשתקד בסמי עופר, במדי הפועל חיפה, רשם לעצמו לא פחות מארבעה (!) מצבי הבקעה.

פעמיים במחצית הראשונה כשבעט בזה אחר זה כדורים שהורחקו מקו השער באמצעות בוגדן פלאניץ' וסאן מנחם,  במחצית הראשונה הוא החמיץ פעם אחת בשלומיאליות, בשניה הבקיע שער חוקי, לטעמי עם הכתף, מצב גבולי. לפני שבועיים הבקיע אוסמה חלאילה ממכבי ת"א, שער דומה, שאושר לשער הניצחון.

הפעם השער נפסל.  אגאדה שראה כי טוב  הצליח בסופו של דבר, בהובלת כדור על פני כמעט חצי מגרש, כשפלאניץ' לא מצליח אלא להשקיף עליו מאחור, להניח כמו גדול  ברשת של ג'וש כהן. כמה צודק היה השער הזה. למזלה של חיפה, דוניו השווה שתי דקות אחר-כך בבעיטה לא מאיימת, שממנה נולד השוויון.

איך אמר ברק בכר?" גם הנקודה לא הגיעה לנו, ירושלים הייתה טובה מאיתנו" הוכיח כנות ורשם לעצמו נקודה למחשבה לקראת ההמשך.

וזו הנקודה למחשבה: במערך הסגור והמתואם, עם יכולת למתפרצות, ישחקו רוב קבוצות התחתית מול מכבי חיפה. סגירת רווחים וציפוף בהגנה. גם ניסיון של היריבים, כיחידים וקבוצה, לגנוב את ההצגה וגם לסדר לעצמם שוק טוב יותר. כל יריבה תיראה במשחק מול חיפה את משחק-העונה שלה. לומר את האמת, לא זיהיתי בשמות את רוב שחקניה האלמונים של הפועל ירושלים. אבל מה חשובה ההגדרה "אלמונים" אם הם מיטיבים לשחק. הם ראשונים לרוב הכדורים, ניצחו ברוב המאבקים הפיזיים ובהחלט הרשימו. גיא בדש, למשל, יהפוך להערכתי לשחקן מבוקש אם וכאשר ישמור על כשירות. המניות של אגאדה כבר עלו. האלמונים לא יהיו אלמונים יותר.

מצד שני, מכבי חיפה בחוסר היכולת והאנרגיה, חשפה קלקולים גם במדעי ההתנהגות וכשלים בהתייחסות ליריב. ריצה בכל הזדמנות לשופט ניב שטייף שהביאה לצהוב ראשון למוחמד אבו-פאני שתורגמה בהמשך, אחרי עבירה ברורה על אווקה אשטה, לצהוב שני ואדום. . ובמיוחד, העצבנות של בוגדן פלאניץ בתום המשחק אולי משום שלא הצליח לשמור על אגאדה. הוא אמור לעמוד בפני בית הדין של ההתאחדות לכדורגל, והרחקתו האפשרית עלולה  להיות קריטית להגנה.  הייתה גם התנהגות לא ראויה של סאן מנחם שעשה הצגה  כאילו קיבל חבטה  ממתאגרף בכיר ובעקבותיה הורחק כדורגלן ירושלים אגבדיש

המסקנות : כל יריבה תקשה על הירוקים.. דרוש הרבה אופי כי הליגה, אפילו אם אתה מוביל בה, אינה תוכנית כבקשתך.