אפולו- מבנה החללית אשר הנחיתה את האדם הראשון על הירח

בהמשך למאמר הקודם ממוזיאון GREIF-על מבנה החללית אפולו, הפעם ידון המאמר במערך אפולו כולו- אשר שימש להנחתות אדם ראשונות על הירח וביצוע מחקר ראשוני של אותו כוכב לוויין של כדור הארץ.

על פניו, נראה שבעוד לא הרבה שנים- יוכל כל מי שירצה לטוס לירח- להזמין כרטיס טיסה, להתיישב בנוחות בכורסה מרופדת (הפעם- לא כדאי להתיר חגורות לאחר ההמראה…) ולטוס לירח בדיוק כמו שהוא טס לכל מדינה על פני כדור הארץ.

בסוף שנות ה-60, ושנות ה-70, המשימה הייתה מורכבת הרבה יותר-ועל כך יספר המאמר הפעם.

מערך אפולו, לטיסה אל הירח ונחיתה עליו (וגם חזרה ממנו- לא לשכוח), הורכב ממספר יחידות שצורפו יחד:

טיל הסטורן 5

החללית אפולו-המורכבת מיחידת השירות SM ויחידת הפיקוד CM (שבה ישבו האסטרונאוטים).

רכב הנחיתה על הירח- שגם הוא הורכב משתי יחידות כמו החללית SM ו-CM.

מאמר זה לא ידון במערך הקרקעי העצום שתמך וניהל את המבצע כולו, והוכיח את עצמו במקרה התאונה של אפולו 13.-לכך ראוי מאמר נפרד.

טיל ה-סטורן 5

טיל ענק, בעל 3 שלבים:

כדי להבין את מימדיו של הטיל- ניתן לראות את דמויות האנשים ליד מנועי השלב הראשון כפי שמוצג בדגם.

השלב התחתון ביותר– שלב ראשון

שלב ההמראה- שתפקידו להרים את כל המערך הטס מפני כדור הארץ ולהאיץ אותו אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ תוך מתן מהירות ראשונית.

עם גמר תפקידו זה- ניתק השלב הראשון שלמעשה הוא כבר קליפה ריקה עם מנועי הענק- וצונח אל האוקיינוס הפאסיפי.

מערכת המילוט

בראש הטיל, על תא הפיקוד של החללית אפולו- מורכבת מעין (אנטנה), זהו תורן הצמוד לתא הפיקוד שבו נמצאים האסטרונאוטים- בראש התורן מורכבות ארבע רקטות דלק מוצק.

תפקיד יחידה זו הוא להציל את האסטרונאוטים במקרה חרום. היה ואבדה השליטה על הטיל בזמן ההמראה, או שחיי האסטרונאוטים בסכנה- הם, או מערך הבקרה הקרקעי- יכולים להפעיל את יחידת המילוט- אז מתנתק תא הפיקוד משאר חלקי הטיל- ממריא לגובה, שם מתנתקת ממנו יחידת המילוט ונפרשים מצנחי הנחיתה המביאים אותו בשלום לאוקיינוס עם שלושת נוסעיו.

השלב השני

שלב ההכנסה למסלול- שלב זה מאיץ את המערך הטס למהירות ההעלאה של החלליות והשלב השלישי למסלול היקפי סביב כדור הארץ.

עם כניסת המערכת למסלול סביב כדור הארץ והתייצבותה בו- ניתק השלב השני וצונח אף הוא לכדור הארץ- אל האוקיינוס הפאסיפי.

בעת ההקפות סביב כדור הארץ, נבדקות כל מערכות החללית ורכב הנחיתה- לאתר תקלות ולבחון אם מה שפעל ונבדק על פני כדור הארץ טרם ההמראה, יפעל כראוי גם במצב חוסר המשקל שבו נתונה המערכת עקב שיווי המשקל הנוצר בפעולת ההקפה. 

השלב השלישי

הוא שלב ההימלטות- תפקידו להוציא את המערך הטס-זה שנותר אחרי ניתוק שני השלבים הראשונים- ממסלול ההקפה סביב כדור הארץ- ולהכניס את החללית למסלול התנגשות (ליתר דיוק-פגישה) עם הירח.

כאשר החללית מגיעה אל הירח –ועומדת להכנס למסלול הקפה סביבו- מתחיל שלב מורכב ומסובך במשימה.

החללית ניתקת מהשלב השלישי, וטסה בצמוד אליו. בעזרת מנועי התימרון שלה היא מסתובבת ב-180 מעלות ומתקרבת לשלב השלישי- בתוכו מאוחסן רכב הירח נצמדת לרכב הירח ובעזרת מנועי התמרון מושכת אותו החוצה. מרגע זה, שתי החלליות צמודות יחד כיחידה עצמאית אחת, והשלב השלישי של הטיל, שסיים את תפקידו- נודד ונעלם במרחבי החלל.

בעזרת מנועי התמרון והמנוע הראשי של יחידת אפולו מוכנסות החלליות הצמודות יחד למסלול המקיף את הירח.

בשלב זה- נשאיר את האסטרונאוטים להקיף את הירח, לבצע את שלבי הבדיקה והסימולציה של החללית ורחב הנחיתה על הירח.

הנחיתה על הירח, ההמראה ממנו, והחזרה לכדור הארץ- תיסקר במאמר הבא.

(המודלים המופיעים בתמונות המצורפות- מוצגים במוזיאון GREIF בחיפה)