בית המשפט קבע: יש לקדם תכנית שתאפשר לציבור להיכנס לנחל האסי

כמה דובר על נחל האסי ועל אי היכולת להיכנס אליו? מאז שהנושא עלה לכותרות בשנים האחרונות נראה כי דווקא האיסור להיכנס אליו והעלאת המודעות בקשר אליו רק גרמה לאנשים לרצות יותר להגיע אליו, בבחינת "מים גנובים ימתקו" והמצב הגיע אף לכדי אלימות של ציבור מסוים רק כדי להשתכשך במימיו. בית המשפט המחוזי בחיפה, בחן את הנושא לעומקו וקבע כי על המדינה לקדם תוכנית שתסדיר את הסוגיה.

בית המשפט סקר את ההיסטוריה וציין כי קיבוץ ניר דוד (בעבר: "תל עמל") נוסד בשנת 1936, עוד טרם הקמת המדינה, כיישוב הראשון שהוקם במסגרת "חומה ומגדל". במהלך השנים ועוד לפני קום המדינה, פיתח הקיבוץ את המקרקעין ובנה את בתיו משני צידי הנחל. חברי הקיבוץ שהתיישבו במקום מצאו נחל צר, שהוא וסביבתו מוזנחים ביותר. הקיבוץ טען, כי כבר היו אסדרות בעבר בהן הקיבוץ ויתר על חלק משטחיו, למשל לשם הקמת "גן השלושה". עוד הוא ציין, כי גל המבקרים שפקד את האזור והשליך פסולת רבה גרם לנזקים כבדים באזור הנחלים ופגע בערכי הטבע, בחי, בצומח וזיהם את מי המעיינות וכן, כי הייתה השחתה של הגידולים שנגרמו ע"י חניית רכבים בתוך השדות ויש חשש כי כך יהיה באם נחל האסי יהיה פתוח כולו לציבור הרחב.

לגישת המדינה, באמצעות עו"ד איתן לדרר, לציבור הרחב זכות קניינית במקרקעי הנחל, אבל מדובר בנושא מורכב וצריך לעשות איזון בין זכות הציבור לבין זכותם של חברי הקיבוץ ותושביו לפרטיות ולקיום שגרת חיים נאותה. אכן, פתיחת שערי הקיבוץ לציבור הרחב עלולה לגרום לפגיעה באורחות חיי הקיבוץ ועלול לגרום למפגעים שונים כגון רעש, לכלוך, מפגעי בטיחות ועוד, אך, עמדתה היא שהקיבוץ אינו יכול לשלול או לחסום באופן גורף ומוחלט את מימוש זכות הציבור בנחל. לשיטתה, יש לאזן את הדברים באמצעות הליכי תכנון מתאימים.

בית המשפט קבע, כי מדובר במקרקעין שהם נחל, אשר מעצם טיבו וטבעו מיועד לתועלת הציבור ולקיבוץ אין זכות למנוע מהציבור גישה אליהם, אולם, זכות זו של הציבור איננה מוחלטת ויש לה חריגים. מי שצריך לפתור את הנושא זה המדינה, באמצעות הליכי תכנון שיכללו יועצים שימליצו מה ראוי שיהיה היקף הגישה לנחל, מה רוחב גדות הנחל ומה אפשרויות הגישה אליו (לאו דווקא מהשער של הקיבוץ) האם יש סכנת טביעה, מה תהיינה ההשלכות על זיהום המים, אלו אמצעים יש לנקוט כדי לשמור על ערכי הטבע ועל כך שזכויות חברי הקיבוץ לא יפגעו באופן לא מידתי וגם- אילו צעדים נדרשים על מנת למנוע סכנות בטיחותיות (תעבורתיות ואחרות), אילו אמצעים ינקטו לשמירת שלום הציבור ותושבי הקיבוץ ומי יפקח על שמירת התנאים שיקבעו.

מי שאמון על ההסדרה זו המדינה, ועליה לעשות זאת תוך 18 חודשים. ובינתיים, השטח של החוף הירוק שנפתח לציבור לפני כשבועיים יישאר פתוח בכל ימות השבוע מהשעה 09:00 עד השעה 17:00 ובמגבלת שהות של 400 מבקרים בכל רגע נתון. כמו כן, נאסר על הצבת רמקולים, על השלכת פסולת בשטח ועל לינה במקום. יש לקוות שכל הצדדים יבינו שיש אינטרס כללי, בהגעה לפתרון אשר יסדיר את הנושא ויש לקדמו ביעילות ובמקביל- לשמור על השלום.