הגשר על הנהר קוואי- אמת או פנטזיה הוליוודית ?

רבים קראו את הספר, וראו את הסרט- הגשר על הנהר קוואי.

העלילה המתוארת שם מעלה סימני שאלה וויכוחים עקרוניים רבים הקשורים ליחסי שובים ושבויים, היכולת לשרוד שבי אכזרי (והשבי היפאני היה לרוב אכזרי וחסר רחמים), ואחריות המפקד להנהיג את אנשיו השבויים- לשמר את רוח היחידה ונאמנותם למדינתם מחד, ולאפשר את הישרדותם-הפיסית והמנטאלית גם יחד.

האם יש אמת, או נאמנות וקשר לאמת כפי שהייתה במציאות- בסיפור העלילה – הגשר על הנהר קוואי?

אתחיל בתיאור נסיבות בניית הגשר.

כאשר כבשו היפנים את מרחבי דרום מזרח אסיה במלחמת העולם השנייה, מטרתם העיקרית הייתה הודו- כיבוש הודו, אם היה מתרחש- היה מרסק את האימפריה הבריטית במזרח הרחוק ובדרום אסיה.

הבעיה העיקרית בניהול מערכה במרחבים העצומים ההם היא- העברת אספקה, ולוגיסטיקת כוחות על ציודם.

מרחבי דרום מזרח אסיה אינם "ידידותיים" במיוחד לחיל התובלה. נהרות, ביצות, אגמים וערוצים עמוקים מחד, והרים גבוהים, ג'ונגלים ויערות מאידך.

היפנים החליטו –כחלק ממערך תשתית התובלה שלהם לצורך המערכה על הודו ובורמה, לסלול מערכת מסילות ברזל מסיאם (תאילנד כיום) לבורמה.

תוואי המסילה היה בעייתי וקשה במיוחד- נהרות ה-קואה נוי, והקואה יי (ממנו נובע השם המשובש קוואי) מרכיבים את הנהר המתפתל לאורך כל נתיב מסילת הברזל המתוכננת ושמו מאי-קלונג.

לחציית הנהר ואזורים קשים אחרים- לא די היה בגשר אחד- אלא נבנו עשרות גשרים שעליהם עברה מסילת הברזל.

הגשרים היו מסוגים שונים- מבטון, מברזל, מעץ, מאבן ומקורות עצים. את סוג הגשר ומבנהו- קבעה זמינות חומרי הגלם המצויים בסביבה הקרובה.

בניגוד למסופר בסרט ובספר- עיקר עבודת בניית הגשרים נעשתה על ידי חיל ההנדסה של הצבא היפני.

עזרו לידם- עובדים מקומיים- חלקם בשכר, וחלקם עובדי כפייה ושבויים מקומיים. עליהם נוספו- שבויים של בעלות הברית שנפלו בשבי  היפנים- בריטים, אוסטרלים, ניוזילנדים, הודים ומעט אמריקאים.

בניגוד למתואר בסיפור ובסרט- השבויים לא עסקו –לא בתכנון הגשר, לא בניהול בנייתו, ולא בבנייה עצמה. עיקר עבודת השבויים כללה הובלת חומרי גלם, ופילוס נתיבים כגון-כריתת עצי יער, חפירת מעברים דרך גבעות בנתיב ומילוי עפר בערוצים ושקעים בנתיב המסילה.
התנאים הקשים באזור- חום לוהט ולחות של כמעט 100%, מחלות טרופיות וחיות שונות- מקרציות ופשפשים, ועד נחשי ענק ושרצים משרצים שונים- גרמו לתחלואה ותשישות שממנה מתו עשרות רבות של אלפים מבין העובדים בתוואי המסילה.

מעל 100 אלף מקומיים, ומעל 20 אלף שבויי בעלות הברית מתו במהלך העבודה.

לאורך תוואי המסילה קיימים בתי קברות רבים שבהם טמונים אלו שמתו במהלך העבודה. רבים יותר- מקום קברם לא נודע- נטמנו בג'ונגלים וקבריהם נמחו מיד על ידי הגשמים הטרופיים והמונסון, הצמחיה שבלעה אותם ותנועות הקרקע.

אז איזהו "הגשר" ב-ה' הגישריות שעליו נכתב הסיפור הנודע?

היו הרבה גשרים ובכולם סיפורים דומים.

גשר הפלדה ב-קה מה ח'ם נחשב כגשר על הנהר קוואי- ותעיד על כך כמות האטרקציות התיירותיות סביבו.

מחנה השבויים-שמוקם ליד אותו הגשר- לא נוהל על ידי קולונל סאיטו המפורסם מהסרט (לקולונלים בצבא יש שימוש יותר חשוב מניהול מחנות שבויים) אלא על ידי רס"ר יפני, שבניגוד לתיאורי הסרט- היה אנושי ודאג לרווחת השבויים שתחת אחריותו- ככל שיכל. במשפטו- לאחר המלחמה- העידו לטובתו שבויים מהמחנה-וכך ניצל מחבל התלייה או מכיתת היורים.

בעלות הברית במלחמה, דאגו "לטפל" במסילה- בדרך של הפצצות אוויר.

בסרט ובספר- מגיעה קבוצת קומנדו לפוצץ את הגשר.

במציאות- קבוצות קומנדו- בריטיות, ובעיקר אוסטרליות- התגנבו אל קרבת הגשרים- רשמו מיקומים מדוייקים ועזרי ניווט למטוסי ההפצצה, ואף הציבו מתקני ניווט ומשואות רדיו בנתיבי הגישה של המטוסים- ואז נעלמו מהאזור.

לא מומלץ להימצא בקרבת גשר- שעה שמטוסים עורכים עליו יעף הפצצה- אם חפצי חיים אתם….

בעזרת הסימנים- מצאו המטוסים את המסילה, הגשרים ומתקני הצבא היפני שמוקמו לאורך נתיבה- והרסו אותם.

לאחר המלחמה- חלקים מהמסילה הושבתו, אחרים- חוברו לקטעים חדשים שנבנו.

חלק מהגשרים נבנו מחדש או עברו תהליך חיזוק ומודרניזציה, אחרים- ננטשו וחורבותיהם נבלעו על ידי צמחית הג'ונגלים והביצות.

בתמונות המצורפות- נראה מודל של גשר גזעי עץ שנבנה על אחד היובלים של נהר ה-קואה יי- ומוצג במוזיאון GREIF.

במודל נראים הזקיפים היפנים המפטרלים על גשר הרכבת, בעוד קבוצת קומנדו אוסטרלית בודקת את האיזור ומסמנת את הגשר למטוסים שיבואו.