סיכום עונת האליפות מארבע נקודות שונות

האליפות של מכבי חיפה מודל 20-21 לא תיזכר כאחת הגדולות בתולדות המועדון אבל קרוב לוודאי בין המרגשות מתוך ה13.
עשור שלם של כאב,משברים,רגשות ודרמות רצו בסיום הבטחת הכתר על האצטדיון בסמי עופר.
גם אם כדורגל גדול לא היה,אי אפשר היה להישאר אדיש למרות על כר הדשא.
אתר כרמליסט מסכם את העונה בארבע נקודות שהיו מכריעות בהחזרת הצלחת לכרמל אחרי עשור
וגם מסתכלת לעונה הבאה בתקווה להמשכיות בעשור הקרוב.

האדריכל

ברק בכר עבר בעונה הקודמת עונה לא קלה בלשון המעטה,לאחר שלוש אליפויות רצופות,משהו בקבוצה שלו חרק.
הפיטורים מהפועל ב"ש יחד עם עונת הקורונה שגרמה לליגה להתארך הביאה לכך שהוא לא אימן במשך חצי שנה.
זה נצח במונחים של מאמן כדורגל.
למכבי חיפה הוא הגיע רעב וחדור מוטיבציה להוכיח שהייתה לו רק תקלה קלה בכנף.
ברק בכר הוא מעצב פנים שמגיע לנכס מוכן ורק עושה כמה שיפורים קטנים,כך עשה גם בהפועל ב"ש ששיפץ קלות במקומות הנכונים את הסגל שהשאיר לו אלישע לוי והביא שלוש אליפויות,כך עשה גם העונה במכבי חיפה-שיפץ ב4-5 שחקנים את הסגל שהשאיר לו מרקו  בלבול.
בכלל בכר הוא בדיוק ההיפך מהמאמן הישראלי הטיפוסי-לא הולך עם הראש בקיר,יודע להודות בטעויות,נטול אגו{נותן גם לצוות שלו להשתתף} ובעיקר אומר את האמת,פיו וליבו שווים.
אבל הגדולה בקבוצות של ברק הוא שהקבוצה היא מעל הכל,השלם תמיד יהיה גדול מסך חלקיו.
מכבי חיפה מודל 20-21 היא לוודאי הכי קבוצתית מהקבוצות שהיו במכבי בעבר וכנראה גם הכי חדורת מטרה וזה הודות למאמן שלה.

המגדלור

רבים משבחים את עומר אצילי על היכולת בשלבי הסיום של הליגה,אין ספק שלא כל יום נופל הזדמנות להביא שחקן כזה בחודש ינואר.
אבל אם לדבר על הרכש הכי משמעותי העונה אז לדעתי ללא ספק מדובר בבוגדאן פלאניץ.
החיסרון שלו בשני המשחקים האחרונים די הורגש,המגדלור הסרבי התחיל לא טוב את העונה,אבל ככל שהמשחקים התקדמו הוא הראה למה ברק בכר כ"כ התעקש עליו.
המהירות והקריאת משחק החכמה שלו,יחד עם הפיזיות ומשחק הראש כ"כ חשובים לקבוצה כמו מכבי שלוחצת גבוה בשטח של היריב.
כשהוא לא משחק הקבוצה היריבה מגיעה בקלות יתרה להתקפות מעבר ע"ע השער של אמנגה בדקה ה90 בקרית שמונה.
נכון שהוא מדי פעם מבצע טעויות של חוסר ריכוז,אבל בסה"כ מדובר ברכש הכי טוב של הירוקים העונה בלי צל של ספק.

הניצחון החשוב של העונה

רבים נוטים לייחס לניצחון 3-0 באשדוד משמעות רבה מדי,נכון שזה היה ניצחון חשוב במסע,אבל לדעתי הניצחון 2-0 בדרבי במחזור ה20 היה הניצחון הכי חשוב העונה.
מכבי הגיעה אל הדרבי במצב לא כ"כ טוב,אחרי 2 הפסדים ב3 משחקים{לאשדוד ומכבי ת"א בחוץ}ותחושה שהיא עומדת לאבד לגמרי את הפער.
יום לפני כן גברו הצהובים על הפועל חדרה וצימקו את הפער זמנית לשתי נקודות.
מכבי עלתה לדרבי לחוצה וניצחה ניצחון של הרבה אופי.
במחצית הראשונה לא היה ממש כדורגל הפועל באה לסגור ולשחק אגרסיבי,ומכבי שהפסידה בדרבי בסיבוב הראשון הפסד אכזרי בתוספת הזמן נגררה לסגנון של היריבה העירונית.
למרות זאת במחצית השנייה לא בכדורגל גדול סאן מנחם ודוניו ניצחו את המשחק והחזיקו את הפער בפסגה לחמש נקודות.
למרות המהומה שהיתה בסוף המשחק שהביאה להרחקה של חמישה משחקני הקבוצה,מכבי הפגינה משחק של הרבה אופי וניצחה במשחק חשוב.
בכלל מכבי של העונה היתה מאד קבוצתית,וגם חסרונות של שחקנים היה ניכר כי לא ממש השפיעו עליה,רוקאביצה נפצע,דוניו נכנס וכובש,דוניו לא חד אז חזיזה נותן את הגולים,חזיזה לא בפוקוס יש את אצילי,אצילי נסגר שרי לוקח את המשחק עליו-תמיד השלם יהיה גדול מסך חלקיו.
אם השוער נבחר לשחקן העונה זה אומר הכל.

חזרת ההצגות

כמעט שכחנו שרוב העונה הזאת עדיין שוחקה תחת מגבלות הקורונה,רק בשבלי הסיום של העונה הקהל חזר.
ואיזו חזרה זו הייתה-בדיוק למאני טיים של העונה.
נתון סטטיסטי-מכבי לא הפסידה העונה כשהיה קהל.
כל ההפסדים שלה היו עדיין תחת יציעים ריקים.
החשיבות של הקהל לקבוצה היא עצומה,הוא נתן את הפוש בדקות לא טובות,הוא גורם ללחץ הקבוצתי שמפעילים השחקנים על היריבה להיות אפקטיבי,הוא הרגיש שזאת העונה שלו והוא בעיקר היה רעב.
רעב לכדורגל,רעב לתארים.
מכבי של העונה הקודמת גם הייתה נשנעת על הר הגעש הירוק ברגעי בליץ שהיו מכריעים משחקים בדקות ספורות.
הקהל ללא ספק היה תוסף הדלק לסיום העונה הזאת ולהחזרת צלחת האליפות.

וכמה מילים לקראת העונה הבאה.
הירוקים נמצאים כיום בצומת דרכים אליו שאפו להגיע-להיות הקבוצה הנרדפת ע"י האחרים ולא הרודפת.
וכאן צריכים להתקבל מספר החלטות לאן מכוונים להגיע בשנים הקרובות ?
אין ספק שבשביל שושלת שחר והצוות שלו יצטרכו לשמר את רוב הסגל ובראש ובראשונה את המאמן ברק בכר.
גם 90 אחוז מהסגל הקיים אמור להישאר-המטרה הבאה של הקבוצה היא חזרה למשחקים האירופיים שיהיו כבר בתחילת יולי.
מכבי גם יודעים שיצטרכו להתחזק בעמדות החלשות של הקבוצות,בעיקר בעמדות המגינים.
כדי לשמוע שוב את המנגינה בפעם השלישית בהיסטוריה צריכים לכוון גבוה ולהאמין שזה אפשרי.

אם כבר הגענו לצומת הראשית חייבים להמשיך,אסור לעשות פרסה לאחור.