ביטלה חבילת נופש בשל כניסה לבידוד ולא קיבלה החזר מלא

בחודש דצמבר רכשה התובעת חבילת נופש לשבוע הכוללת טיסות, העברות, מלון ושירותי סקי עבור ארבעה מבני משפחתה, הכוללת את אבי המשפחה ושלושה ילדים. עלות החופשה בעת ההזמנה- 28,370 ₪. לטענת התובעת, בהוראת משרד הבריאות, בתה נאלצה להיכנס לבידוד של שבועיים לאחר שחזרה מאירופה. חברת הנסיעות- פינגווין שירותי תיירות בע"מ הסכימה לפצות את התובעת ב- 13% משווי העסקה. התובעת לעומת זאת, ביקשה לקבל חזרה 25% משווי העסקה. 

חברת הנסיעות טענה כי היא העמידה כבר את כל השירותים עליהם התחייבה לטובת התובעת וכי התובעת ידעה באופן ברור כי אם תבטל את החופשה שלושה ימים לפני מועד ההמראה, תיאלץ לשלם 100% מעלות החופשה, כך גם צוין מפורשות בטופס ההזמנה- כי במקרה של ביטול עד 7 ימי עבודה לפני יום היציאה לחופשה, ישלמו המזמינים 100% מעלות החבילה לנוסע. למרות זאת, פיצתה החברה את התובעת בסכום של 940 אירו ואף הוסיפה פיצוי עתידי לשנתיים, בסך של 200 אירו לכל שנה. 

התובעת טענה כי מדובר בכוח עליון ועל כן מגיע לה לקבל החזר גבוה יותר, ואולם, בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח זאת, שהרי, ראשית כל, בידוד אינו מחלה וגם לו היה מוגדר כך, מחלה אינה בגדר דבר המסכל את החוזה ואיננה דבר שלא ניתן לצפות מראש. אמנם לא ניתן היה לצפות מראש את משבר הקורונה אבל במקרה זה, החופשה עצמה, בסופו של דבר יצאה אל הפועל- חבילת הנופש התקיימה- הטיסה יצאה, המקומות בבית המלון נשמרו ולכן לא קמה לתובעת זכות ביטול. 

בית המשפט קבע, כי בנסיבות העניין התובעת בחרה לבטל את העסקה מספר ימים לפני מועד היציאה ובשעה שידעה היטב כי תנאי הביטול החלים על העסקה יחייבו אותה לשאת בדמי ביטול מלאים. בנוסף, חבילת הנופש, כאמור, התקיימה כמתוכנן, רק ללא השתתפות משפחת התובעת. יתר על כן, ביטול העסקה רק שלושה ימים לפני מועד היציאה הותיר את הנתבעת ללא כל יכולת להימנע מנשיאה בעלויות הזמנת התובעת מול הספקים השונים. 

בית המשפט ציין שהתובעת יכולה הייתה לרכוש פוליסת ביטוח למקרה של ביטול נסיעה ובכך למנוע את הסיכון בביטול חבילת הנופש, או אולי אפילו רק לצמצם את הסיכון והתרשלה בכך. בית המשפט קבע כי דין התביעה להידחות. חברת הנסיעות שילמה מרצונה החופשי פיצוי לתובעת ומשפחתה ובית המשפט סבור כי ניתן היה להסתפק בכך.