הדואר איבד חבילה וטען שכאשר מדובר בדבר יקר ערך – אין לשלוח אותו בדואר – בית המשפט עשה סדר

מעשה בשעון שאבדו עקבותיו. התובע קיבל מתנה מבנו, החי בקנדה, שעון חדש בשווי של 2,000 ₪ וביקש להחליף אותו. על כן, שלח אותו חזרה לבנו בקנדה, באמצעות חברת דואר ישראל, וזאת בדואר בינלאומי מהיר (EMS) ובצירוף החשבונית (על מנת שיהיה ניתן להחליפו). התובע אף הגדיל לעשות ורכש ביטוח לתכולת החבילה בדואר, כפי שהומלץ לו, כדי להגן עליו במקרה של אובדן או נזק. לרוע המזל, החבילה מעולם לא הגיעה ליעדה והלכה לאיבוד. 

בתגובה, חברת דואר ישראל השיבה כי במידה ויש לך דבר יקר ערך וחשוב מאד- לא שולחים בדואר! דואר ישראל אמנם לא התכחשה לעובדה כי החבילה אבדה ואולם, טענה, כי היא לא צריכה לפצות שכן, התובע לא הציג להם כל חשבונית ולכן הם לא יכולים כלל לדעת מה היה בתוך החבילה- האם זה רק מה שהתובע טען שיש בתוכה או האם באמת נשלח שעון בשווי של 2,000 ₪. 

התובע טען כי טרטרו אותו רבות וגרמו ולעוגמת נפש ובזבוז זמן יקר. בנוסף, טען, כי לא יתכן שנדרשת ממנו הצגת החשבונית כאשר ידוע כי היא צורפה לשעון עצמו מלכתחילה ונמצאת בתוך החבילה. בנוסף, התובע ציין מראש, עוד בעת רכישת הביטוח, את ערך התכולה ואת תוכנה של החבילה. 

בית המשפט לתביעות קטנות בנצרת קבע, כי גם בתנאים הרשומים על גבי תעודת המשלוח לא רשום כי תשלום הפיצוי מותנה בהצגת חשבונית, אלא, כי הפיצוי יקבע לפי ערך התכולה שאבדה או ניזוקה, עד לגובה המוצהר כפי שרשום בתעודה. במקרה זה, כך קבע בית המשפט, התובע הצהיר מראש על ערך תכולה בשווי של 2,000 ₪ ולכן בית המשפט לא ראה מקום שלא להורות לדואר ישראל לפצותו בסכום כאמור. בנוסף, ומכיוון שהחבילה נשלחה באמצעות דואר בינלאומי מהיר (EMS) אזי שירות מבוטח לדואר בינלאומי מהיר מאפשר לקבל פיצוי אף מעבר לסכום הפיצוי המגיע במקרה של אובדן או נזק ישיר לתכולת פריט הדואר. בנסיבות אלה, פסק בית המשפט כי התובע זכאי לפיצוי נוסף בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב אובדן השעון וזאת בסך של 500 ₪. 

לבסוף, הצדק נעשה ובית המשפט חייב את חברת דואר ישראל לשלם לתובע את הסכומים הבאים: 2,000 ₪ בגין השעון שאבד, 500 ₪ בגין עוגמת הנפש ו-112 ₪ בגין דמי משלוח. בנוסף חייב בית המשפט את חברת דואר ישראל לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 300 ₪.