הבטחת השינוי התחלפה בפוליטיקה של עסקאות, והאמון הציבורי ממשיך להיסדק בחיפה

השם הוחלף, ההסכם מומש

מועצת העיר חיפה אישרה ברוב של 17 תומכים מול 9 מתנגדים את מינויו של פאחר ביאדסי לסגן ראש העיר, במסגרת הסכם הרוטציה שנחתם עם הקמת הקואליציה העירונית. ראש העיר יונה יהב הציג את ההחלטה כהמשך דרכה של חיפה כעיר של חיים משותפים, שותפות אזרחית וייצוג של כלל מרכיבי האוכלוסייה.

הוויכוח שהתפתח סביב ההצבעה לא עוסק בפאחר ביאדסי. במשך רוב הדרך כלל לא היה שמו חלק מהסיפור. השם שהופיע בהסכם הקואליציוני היה רג’א זעאתרה, יו”ר חד”ש בחיפה. במשך חודשים ארוכים היה ברור כי הוא מיועד לקבל את התפקיד במסגרת הרוטציה. ההתנגדות הציבורית למינויו, על רקע התבטאויות עבר שעוררו מחלוקת במשך שנים, הפכה את המהלך לרגיש מבחינה ציבורית ופוליטית. כאשר התברר שהמינוי אינו זוכה לתמיכה הדרושה, הוחלף המועמד. ההסכם נותר כשהיה.

זהו לב הסיפור הפוליטי. הסכמים קואליציוניים נכתבים עבור סיעות הרבה יותר מאשר עבור אישים. רג’א זעאתרה נשאר יו”ר חד”ש בחיפה. חד”ש נשארה שותפה בקואליציה. תפקיד סגן ראש העיר נותר בידי אותה סיעה. החלפת המועמד אפשרה להוציא לפועל את ההתחייבות המקורית מבלי לפתוח מחדש את ההסכם ומבלי לשנות את חלוקת הכוח שנקבעה עם הקמת הקואליציה.

גם זו הסיבה שהדיון הציבורי חורג משאלת התאמתו האישית של פאחר ביאדסי. במשך עשרות שנים כיהנו בחיפה סגני ראש עיר ערבים, והעיר ביססה לעצמה מוניטין של חיים משותפים וניהול עירוני משותף בין יהודים לערבים. המחלוקת אינה עם עצם הייצוג של החברה הערבית ואינה עם זהותו הלאומית של המועמד. מוקד הביקורת הוא הבחירה להעניק את אחד ממוקדי ההשפעה המרכזיים בעירייה לסיעה המזוהה, בעיני מבקריה, עם עמדות והתבטאויות קיצוניות שעוררו מחלוקת ציבורית לאורך השנים. הוויכוח אינו על ערבים בהנהגת העיר, אלא על השותפות הפוליטית שנבחרה ועל הערכים הציבוריים שהיא מייצגת.

ראש העיר יונה יהב בחר בנאומו להדגיש את מסורת הדו־קיום של חיפה ואף ציטט את זאב ז’בוטינסקי כדי לבסס את תפיסתו בדבר ייצוג ערבי בהנהגת עיר מעורבת. תומכי ההחלטה ראו בכך המשך ישיר למסורת עירונית ארוכת שנים. מבקרי המהלך קראו את אותו נאום בצורה שונה לחלוטין. לטענתם, השיח הערכי הסתיר את לב הוויכוח, שעסק בהסכם קואליציוני ובבחירה מודעת להעניק את תפקיד הסגן לחד”ש.

ההצבעה אינה נעצרת בגבולות חיפה. בשבועות האחרונים גוברת תשומת הלב לשיתוף הפעולה בין גורמים המזוהים עם יש עתיד לבין גורמים המזוהים עם סביבתו הפוליטית של נפתלי בנט במסגרת ההתארגנות החדשה של מחנה המרכז. בחיפה בלטה במיוחד תמיכתה של סופי נקש במהלך. נקש מזוהה עם פעילות פוליטית בסביבתו של בנט, בעוד שיוסי שלום מזוהה לאורך שנים עם יש עתיד. בעיני מבקרי המהלך, ההצבעה סיפקה המחשה ראשונה לאופן שבו החיבור הפוליטי החדש בין המחנות עשוי לבוא לידי ביטוי גם בזירה המוניציפלית.

גם הודעת הפרישה של חבר המועצה יניב בן שושן מן הקואליציה המחישה כי ההצבעה נתפסה כאירוע מכונן ולא כהליך מנהלי שגרתי. הקואליציה אמנם שמרה על הרוב הדרוש, אך שילמה מחיר פוליטי מיידי. במקביל, ההצבעה העניקה למבקריה קו ביקורת חדש שצפוי להמשיך ללוות את הנהלת העיר.

לוח האירועים מלמד על רצף ברור. תחילה נחתם הסכם קואליציוני שהעניק לחד”ש את תפקיד סגן ראש העיר. לאחר מכן עלתה מועמדותו של רג’א זעאתרה ועוררה מחלוקת ציבורית. בהמשך הוחלף המועמד בפאחר ביאדסי. לבסוף אושר המינוי ברוב קולות. בכל אחת מהתחנות השתנה המרכיב האנושי, אך ההסכם נותר כשהיה.

החלפת השם פתרה את המשבר הפוליטי שנוצר סביב מועמד אחד, אך לא שינתה את זהות הסיעה, את מבנה הקואליציה או את חלוקת הכוח שנקבעה כבר בתחילת הקדנציה. זו בדיוק הסיבה שהוויכוח הציבורי סביב ההצבעה רחב הרבה יותר ממינויו של סגן ראש עיר נוסף.

רבים מתושבי חיפה שבחרו ביונה יהב מתוך ציפייה לשינוי, מביעים כיום אכזבה עמוקה מן הדרך שבה מתנהלת העיר. בשיח בעיר נשמעת לא פעם השאלה: “מה עשינו לעצמנו?”.

לטענת מבקריו, יהב אינו קשוב לרחשי הציבור, מרבה לעסוק באיזונים פוליטיים, ומשדר עימות מול הממשלה במקום למצות את שיתופי הפעולה האפשריים לטובת העיר.

באותה נשימה הם מצביעים גם על פרויקטים שנויים במחלוקת, ובהם יחידת עוז, שלטענתם מטילים נטל כלכלי על התושבים ומלווים בחוסר שקיפות מספק מצד העירייה. מבקריו סבורים כי הציבור זכאי לקבל תשובות מלאות באשר לאופן קבלת ההחלטות, לעלויות, לשיקולים וליעדים, וטוענים כי התחושה המצטברת היא של פוליטיקה פנימית הגוברת על טובת תושבי חיפה.

בנוסף לכל אלה, מבקרי הנהלת העיר מצביעים על שורה של סוגיות בוערות שלטענתם אינן זוכות למענה מספק: פשיעה, אירועי אלימות, סחר בסמים, בעיות תברואה ותחושת ביטחון אישית.

הם מזכירים כי דווקא בשנה שבה נוספה לארנונה גבייה למימון פעילות יחידת עוז, הובטח לתושבים חיזוק משמעותי של הביטחון והסדר הציבורי.

לטענתם, המציאות בשטח רחוקה מההבטחות, ופעילות היחידה נתפסת לעיתים כאכיפה כלפי עבירות שוליות, כגון עיכוב ילדים שרוכבים על קורקינטים בחופש הגדול, במקום התמודדות עם האתגרים המרכזיים שמטרידים את הציבור. בעיני אותם מבקרים, סדרי העדיפויות של הנהלת העיר משקפים פוליטיקה קטנה במקום טיפול בבעיות היסוד של חיפה. הם טוענים כי תחושת חוסר השקיפות, הפגיעה באמון הציבור והיעדר רגישות כלפי מצוקות התושבים ילוו את הנהגת העיר גם ביום הבחירות, שבו הציבור יידרש להכריע אם הדרך שנבחרה אכן שירתה את טובת חיפה.

חיפה הייתה ותישאר עיר חזקה, מגוונת ומלאת אנשים טובים. עתידה אינו נקבע בישיבת מועצה אחת, אלא באלפי החלטות קטנות שמצטברות למדיניות אחת ולמציאות יומיומית אחת. בסופו של דבר, הכוח נמצא בידי התושבים. כדאי לזכור את ההחלטות, את סדרי העדיפויות, את ההבטחות, את מידת השקיפות ואת היחס לציבור, משום שכל אלה אינם אירועים חולפים אלא אבני הבניין של המציאות העירונית.

גילוי נאות: מאמר זה הוא טור פרשנות ודעה. הוא משלב עובדות פומביות לצד ניתוח, ביקורת ומסקנות של הכותב. אין באמור ייחוס עובדות שלא נקבעו או הוכחו, והקוראים מוזמנים לעיין גם בעמדותיהם ובתגובותיהם של כלל הגורמים המוזכרים לצורך גיבוש עמדה עצמאית.