מהגליל לבלטיות: אירופה לומדת מישראל איך מפעילים מדינה תחת אש

ד״ר צבי שלג, סגן מנהל המרכז הרפואי לגליל, הוזמן להציג בפני בכירי מערכות הבריאות האירופיות את המודל הישראלי להפעלת בית חולים תחת איום רקטי מתמשך. עבור האירופים, זאת כבר אינה רק שאלה רפואית אלא חלק מתפיסת הביטחון הלאומי החדשה של היבשת.

המלחמה באוקראינה שינתה באירופה את ההבנה של מהו “עורף”. מתקפות על תחנות כוח, בתי חולים, תשתיות אזרחיות ורשתות אנרגיה המחישו למדינות הבלטיות שגם מוסדות רפואיים עלולים להפוך לחזית של ממש. לכן בכנס בליטא לא חיפשו רק ציוד רפואי מתקדם, אלא מודלים של שרידות מערכתית תחת לחץ.

במרכז ההרצאה הישראלית עמדה היכולת להעביר מחלקות רפואיות שלמות למתחמים תת קרקעיים ממוגנים תוך שמירה על רציפות טיפולית מלאה גם בזמן ירי רקטות. “חוסן הוא לא רק בטון, אלא דפוס התנהגות של הצוות”, הסביר ד״ר שלג במהלך הכנס, והדגיש כי צוות רפואי שמרגיש בטוח ופועל בתוך מערך מידע מתקדם מסוגל להציל חיים גם בתנאים קיצוניים במיוחד.

אלא שמתחת לשיח הרפואי מסתתר גם סיפור גיאופוליטי רחב בהרבה. אירופה נכנסת בשנים האחרונות לעידן של “חוסן לאומי”, תפיסה שבה בית חולים, רשת חשמל, מרכז מידע ושרשרת אספקה נחשבים חלק בלתי נפרד ממערך ההגנה של המדינה. המדינות הבלטיות, שבעבר פעלו תחת השפעה רוסית עמוקה גם בתחום האנרגיה והתשתיות, מנסות כיום לבנות עצמאות תפעולית מלאה מול תרחישי חירום עתידיים.

כאן בדיוק נכנס הניסיון הישראלי. בעוד שמדינות רבות באירופה רק מתחילות לדמיין תרחישים של פגיעה בעורף, בצפון ישראל חיים כבר שנים בתוך מציאות שבה בתי חולים נדרשים להמשיך לפעול גם תחת איום ישיר. עבור האירופים, הגליל הפך בפועל למעבדה חיה של ניהול מערכות אזרחיות בתנאי לחץ מתמשכים.

במרכז הרפואי לגליל רואים בהשתתפות בכנס הוכחה לכך שהניסיון שנצבר בגליל המערבי הפך בשנים האחרונות למודל לימוד בינלאומי עבור מדינות המתמודדות עם איומים ביטחוניים משתנים ועם הצורך להחזיק מערכות אזרחיות מתפקדות גם בזמן משבר.