“זה לא פשע – זה טרור”: קריאת אזהרה חריגה מהכרמל

בכנס רחב־היקף באצטדיון סמי עופר בחיפה הוצבה חזית משותפת: ממשלה, עירייה, חינוך וספורט – נגד האלימות, לפני שהיא בולעת דור שלם

| עודכן: ינואר 30, 2026

קרדיט צילום ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה

אצטדיון סמי עופר לא לבש היום צבעי קבוצה. במקום קריאות עידוד, עלו לבמה מילים כבדות. כנס “לוקחים אחריות – יוצאים ממעגל האלימות”, שנערך בחיפה, איחד סביב שולחן אחד את משרדי הממשלה, עיריית חיפה, מערכת החינוך והספורט – עם מסר ברור: האלימות איננה אירוע נקודתי, אלא איום עומק על החברה הישראלית.

הדברים החדים ביותר נשמעו מפי עו״ד רואי כחלון, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה, שלא בחר במילים רכות.
“ארגוני הפשיעה בישראל הם ארגוני טרור לכל דבר”, קבע. “מדינת ישראל מתמודדת עם איום אסטרטגי – האלימות בחברה הערבית. מול איום כזה צריך להפעיל את כל המשאבים. כך פשוט”. כחלון הדגיש כי האלימות כבר זולגת אל בתי הספר, וקרא להבטיח הגנה מלאה למורים ולתלמידים, ולוודא שכספי החינוך מגיעים ליעדם – לכיתות.

מהזווית העירונית־חינוכית, הציגה אילנה טרוק, ראש מינהל החינוך בעיריית חיפה, תפיסה מערכתית: לא תגובה אחרי אירוע, אלא מניעה לפני הפיצוץ. לדבריה, חיפה פועלת בזיהוי מוקדם בתוך קבוצות השווים, בחיזוק תחושת השייכות והביטחון ובהצבת גבולות ברורים. במסגרת זו הושקה תוכנית “אחרים חברתיים” – תלמידים בתפקיד חברתי, עם ליווי מקצועי בזמן אמת. “חינוך אינו רק העברת ידע”, אמרה, “אלא עיצוב אקלים ותרבות”.

שלי קרן, יו״ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, ביקשה לפרק את המיתוס: “אלימות אינה גזירת גורל. בעבודה תהליכית, רב־מערכתית, עם קירבה אמיתית לבני הנוער, נהלים ברורים ואחריות – אפשר לצמצם אותה משמעותית. אבל צריך אומץ ושיתוף פעולה”.

גם משרד החינוך שם דגש על הרובד הרגשי. אינה זלצמן, סמנכ״לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, הדגישה את המסר שחייב להגיע לתלמידים: פנייה לעזרה היא כוח, לא חולשה. “אף ילד לא צריך להישאר לבד”.

את התמונה הרחבה השלימה סיגל כהן, מנהלת מחוז חיפה במשרד החינוך, שראתה בכנס עדות לשותפות מקצועית עמוקה. “מערכת החינוך היא תמונת מראה של החברה. האחריות שלנו היא להיות מצפן ערכי גם כשהמציאות סוערת”.

גם עולם הספורט לא נותר מחוץ לשיח. משה זוארץ, יו״ר ההתאחדות לכדורגל בישראל, אמר דברים ישירים: האלימות לא מתחילה במגרש – היא מגיעה מהחברה. “הכדורגל הוא בבואה שלה. הענישה חייבת להיות חמורה יותר, גם למועדונים יש אחריות, ואנחנו מעלים את רף הענישה. המבחן יהיה בשנה הקרובה”.

המסר שעלה מהדשא של סמי עופר ברור: אם לא תיבנה מדיניות רציפה, חוצת מערכות, עם גב חזק לאכיפה ולחינוך – האלימות תמשיך לנוע במעלה ההר. חיפה, לפחות היום, ביקשה לעצור אותה עוד למטה, לפני שתגיע ליציעים.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *