נס של מילימטר, חוסן של עיר: חיפה מתאוששת – בשטח, בלב ובצוואר של איתי

פגיעת הטיל בעיר התחתית גרמה לנזק נרחב לרחובות ולעסקים – אך גם לחשוף סיפור של גבורה רפואית ותקווה משפחתית: רסיס אחד שפספס במילימטר את העורק של איתי בן ה־16. עיריית חיפה פעלה לאורך הלילה, רמב"ם הציל חיים, וראש העיר מרגיע: "נחזיר את השגרה, ונעשה את זה יחד."

| עודכן: יוני 23, 2025

צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה.

חיפה של בוקר שאחרי מריחה כמו אבק סיד וכוס קפה שלא הספיקו לשתות.
העיר התחתית, שקו הרקיע שלה רעד אמש מרעש פיצוץ, חזרה הבוקר לנשום. עם אור ראשון, מאות עובדי עירייה, קבלנים, תאגידים עירוניים ומתנדבים כבר היו שם – מפנים שברים, מנקים זכוכיות, מתקנים עמודי תאורה, מרכיבים מחדש את היומיום שנשבר לשנייה. בין דם למלט, בין פנס מהבהב לגשר שמסתיר פחד – חיפה עושה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: לקום.

היה גם נס. לא דימוי – מילימטר.
איתי מייסון, בן 16 מנתניה, הגיע להעביר את השבת עם אביו, דייויד, בקריית אתא. הם עברו בעיר התחתית כשאזעקה פילחה את הרגע. רצים. מתחבאים תחת גשר. פיצוץ. הבן נפגע בצוואר, האב בגופו העליון.
שניהם פונו במהירות לרמב"ם, לבית החולים התת־קרקעי, שם גילו הרופאים: שני רסיסים נעצרו מילימטר אחד מהעורק הראשי בצוואר של איתי.
ד"ר ויסאם מטאנס, מומחה לניתוחי אף־אוזן־גרון לילדים, וד"ר רועי נוי, מתמחה במחלקה – היו שם בדיוק כשהיה צריך. הם חילצו את הרסיסים בזהירות כירורגית, ומסרו אותם לאיתי למשמרת. “זה היה נס גדול”, אמר דייויד, עולה ממנצ'סטר, שכבר מתחיל להאמין שלבריטים יש 11 נשמות. "הילד הזה – חסין."

בינתיים, ברחובות חיפה, השיקום לא מחכה.
עובדי עיריית חיפה פעלו עד השעות הקטנות של הלילה, ומיד עם זריחת החמה שבו לשטח – על ציר המאמץ: שדרות העצמאות, כיכר פריז, הרחובות הצדדיים. פינוי הריסות, פתיחת צירים, תיקוני תשתיות, חיבורי חשמל ותאורה, ואיטום חנויות שנפגעו כדי למנוע ביזה ולשמור על פרנסת התושבים.

בפעולה מרשימה של חברת "יפה נוף", תוגברו צוותי האיטום וההנדסה, ושדרת העסקים הישנה־חדשה קיבלה טיפול של חדר טראומה עירוני. אפילו הרמזורים נבדקו ידנית, בזה אחר זה.

ראש העיר, יונה יהב, אמר הבוקר:
"אנחנו לא מחכים. פועלים מהר, מדויק, עם הלב ועם ניסיון של שנים. יש לנו צוותים שיודעים איך לנהל מצבי חירום, וקהילה שיודעת איך להתמודד. אני גאה בתושבי חיפה על המשמעת, האמונה, והיכולת לא להתבלבל. נחזיר את הסדר – ונעשה את זה יחד."

צילום: דוברות רמבם

ובחדר התת־קרקעי ברמב"ם, איתי לוחש לאביו:
"אני אשמור על הרסיסים, כמו מזכרת. מזכרת מזה שיצאנו מזה, שוב."
בחיפה, מזכרות כאלה לא שוכחים – הן חלק מהנוף. חלק מהסיפור.


כרמליסט – לא רק מדווחים, גם נשארים כשמתפזר העשן.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *