פורצי דרך

רק 90 דקות – והאנטיביוטיקה הנכונה בידיך: מהפכה חיפאית בזיהוי רגישות חיידקים

שיתוף פעולה בין הפקולטה לביוטכנולוגיה בטכניון למחלקה האורולוגית בבית החולים בני ציון הוליד את iPRISM – טכנולוגיה חדשנית שמקצרת תהליך של חמישה ימים ל-90 דקות בלבד. יותר דיוק, פחות ניחושים, צעד ענק במלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה.

| עודכן: מאי 7, 2025

אילוסטרציה: כרמלסיט, דיקנית הפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה בטכניון, פרופ’ אסתי סגל (צילום: ניצן זהר)

במקום להמתין חמישה ימים, מספיקות מעכשיו שעה וחצי:
מהפכה רפואית מתרחשת ממש כאן – בחיפה.

הפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה בטכניון, בשיתוף עם המרכז הרפואי בני ציון, פיתחו את מה שמסתמן כאחת הפריצות הגדולות של השנים האחרונות באבחון רפואי: שיטה לזיהוי רגישות חיידקים לאנטיביוטיקה מבדיקת שתן – תוך 90 דקות בלבד. מדובר בטכנולוגיית iPRISM – קסטה מיקרופלואידית משולבת שבבי סיליקון, ניתוח קרני אור, ואלגוריתמים חכמים.

המטרה? לזהות כבר בחדר הטיפולים (Point‑of‑Care) האם החיידק שמציק לך רגיש או עמיד לאנטיביוטיקה מסוימת – וכך לחסוך את שלב הניחוש, ולהתאים טיפול מדויק בזמן אמת.

מה כל כך מהפכני?
במקום תרבית שמצריכה גידול חיידקים בצלחת פטרי במשך יומיים־חמישה, המערכת של iPRISM סורקת את תגובת החיידק על המקום – באמצעות שינויי אור, ניתוח סטטיסטי ולמידת מכונה.
התוצאה: תשובה בתוך שעה וחצי. רופא משפחה או רופא במיון – כבר לא ייתן “טיפול אנטיביוטי ניסיוני”, אלא את הטיפול הנכון, למטופל הנכון.

דיקנית הפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה בטכניון, פרופ’ אסתי סגל (צילום: ניצן זהר)

מי מאחורי הפיתוח?
• פרופ’ אסתי סגל, דיקנית הפקולטה בטכניון, הובילה את המהלך המדעי־הנדסי
• פרופ’ שראל הלחמי, מנהל מחלקת אורולוגיה בבני ציון, הוביל את הצד הקליני וניסוי ההתאמה

וכשהשניים חברו – נולדה מהפכה.

הניסוי הראשוני, שבדק מאות דגימות, הראה התאמה של כ-90% בין השיטה החדשה לבין השיטה המסורתית – רק שהיא פשוט הרבה יותר מהירה, חכמה ומדויקת.

“היכולת לחזות רגישות אנטיביוטית בתוך שעה וחצי תשנה לחלוטין את אופן הטיפול בדלקות בדרכי השתן,” אומר פרופ’ הלחמי.
“הפיתוח הזה יאפשר לצוותים רפואיים להפסיק לנחש – ולהתחיל לדעת.”


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *