שביתה בחינוך ביום ראשון: הלימודים יחלו רק ב־11:00 בבוקר

עיריית חיפה הודיעה כי בעקבות שביתת הסתדרות המורים המתוכננת ליום ראשון הקרוב, הלימודים בגני הילדים ובכיתות א’־ט’ יתחילו רק בשעה 11:00. למרות שהצוותים החינוכיים יגיעו בבוקר למוסדות, הם יקיימו אספות הסברה ולא יקבלו תלמידים עד לשעה זו — בהתאם להנחיית ההסתדרות.

העירייה מדגישה כי החלטה זו התקבלה מתוך דאגה לביטחונם של הילדים ומבקשת מההורים להיערך בהתאם.

חשוב לדעת:
• תלמידי החינוך המיוחד המשולבים במוסדות חינוך רגילים – מתבקשים להגיע רק ב־11:00.
• ההסעות תפעלנה ביום זה רק בתום יום הלימודים.
• מוסדות החינוך המיוחד – גנים ובתי ספר – יפעלו כרגיל.

עיריית חיפה ציינה שתמשיך לעדכן בהתפתחויות מול הסתדרות המורים ככל שיידרש.

רוצים שנשלב גם תגובת הסתדרות המורים או עיריית חיפה אם תצא הודעה נוספת?
[18:25, 3.5.2025] סינרגיה תקשורת: תפוח, נשימה, חיים: הרופאים שהצילו את הפעוטה בחיפה
במרכז הרפואי בני ציון נלחמו על כל נשימה – והחזירו ילדה בת שנה וארבעה חודשים לחיים

רגע אחד. נשימה שנחסמה. ושני הורים מבוהלים דוהרים אל חדר המיון עם פעוטה בת שנה וארבעה חודשים – חיוורת, משתעלת, נלחמת על האוויר. מה שנראה לרגע כתסמין רגיל של חורף – שיעול, צפצוף נשימתי (סטרידור), קוצר נשימה – הפך לאבחנה קריטית: חתיכת תפוח שחסמה את דרכי הנשימה של הילדה כמעט וגרמה לטרגדיה.

אבל בחדר המיון של מרכז רפואי בני ציון בחיפה, חיכתה תשובה אחרת.

צוות מלר”ד הילדים לא בזבז שנייה. רופאת ריאות ילדים, ד”ר אנה אוסטרובסקי, יחד עם צוות מחלקת א.א.ג ומי שהוביל את ההליך בפועל – ד”ר אלכס ברודסקי, רופא בכיר בא.א.ג – ניגשו לברונכוסקופיה דחופה. בדיוק, מהירות, קור רוח. בתוך דקות ספורות הוצאה חתיכת התפוח מגופה הקטן של הפעוטה, ובית החזה חזר להתמלא באוויר.

ד”ר אירנה צ’סטיאקוב, מנהלת מיון הילדים, אמרה בהתרגשות:
“שיתוף הפעולה בין מחלקות בית החולים, הניהול המדויק והמהיר – הם שאפשרו להציל חיים. זו לא סיסמה. זו מציאות.”

פרופ’ יעקב גניזי, מנהל מחלקת הילדים, שיבח את העירנות של ההורים והמיומנות של הצוות:
“התערבות רפואית בזמן, על בסיס אבחנה מיידית ומקצועית – זה ההבדל בין אסון להצלה. זה הלב של בני ציון.”

הפעוטה עדיין מאושפזת במחלקת הילדים, אך מצבה כעת מוגדר יציב. ההורים הודו בדמעות לצוות הרפואי שהחזיר להם את בתם – תרתי משמע – לנשום.

ולנו רק נותר לזכור – חתיכת תפוח, חיים שלמים. ולחיפה יש במה להתגאות.