חזון, קרבות ואמירה אחת שעוררה סערה: יהב מטלטל את חיפה במפגש העיתונאים לסיכום השנה

ראש העיר חיפה, יונה יהב, הגיע למפגש עיתונאים מיוחד לסיכום שנתו הראשונה בתפקיד כשהוא מציג תוכניות גדולות, הבטחות תחבורתיות ונחישות להוביל שינוי בעיר.

בין הדיבורים על דרגנועים, ניקיון העיר, תחבורה חכמה ומאבקים משפטיים, רגע אחד הצליח להאפיל על כל השאר – אמירה אחת שהפכה לסערה פוליטית והעלתה את השאלה: האם יהב באמת מאחד את חיפה, או יוצר שסעים חדשים?

האירוע התקיים באווירה מקצועית ומכובדת, אך בלטו בהיעדרם נציגי “חי-פה”, שנעדרו בשל סכסוך מתוקשר עם דובר העירייה אלירן טל, ונציגי “Nws”, שסירבו להגיע בשל הגבלת השקיפות ואיסור שידור חי של האירוע.

אחד ההישגים שעליהם יהב התעקש להדגיש במפגש היה בלימת העברתו של בית החולים כרמל מחיפה. “לא יזוז אף מוסד רפואי מהעיר הזו כל עוד אני כאן,” הצהיר בנחישות.

הניסיון להעביר את בית החולים עורר דאגה בקרב רבים, אך ראש העיר הבהיר כי העירייה הפעילה את כל כובד משקלה הפוליטי והמשפטי כדי למנוע את המהלך, מתוך הבנה שחיפה חייבת לשמור על מוסדות הבריאות שלה ולחזק אותם – ולא לוותר עליהם לטובת ערים אחרות.

יהב הדגיש כי המטרה היא לא רק לשמור על הקיים, אלא להמשיך ולפתח את תשתיות הבריאות בעיר, עם הרחבת בית החולים רמב”ם והשקעה בשירותים רפואיים מתקדמים נוספים.

אחת מהכרזות הדגל של יהב הייתה הקמת מערכת דרגנועים עירונית שתחבר בין העיר התחתית להר הכרמל, במטרה להקל על ההתניידות בעיר בעלת המבנה ההררי.

יהב סיפר כי נסע עד לסין כדי לבחון מערכות דומות, והשתכנע שזהו פתרון המתאים ביותר לחיפה. לדבריו, כבר הושג תקציב למקטע הראשון, והעירייה רואה בכך כלי תחבורה מהותי לחיפאים.

לצד זאת, יהב הציג פרויקטים גרנדיוזיים נוספים שעדיין אין להם תקצוב:
• הקמת מוזיאון אומנות על אי מלאכותי מול שדרות בן גוריון, שאמור להפוך את חיפה למוקד תרבותי בינלאומי.
• הקמת מרינה חדשה באזור העיר התחתית, שתמשוך תיירים ועסקים ותשנה את פני קו החוף.

אבל לצד החזון המרשים, יהב הודה שאין כרגע מימון למיזמים הללו – מה שמעורר את השאלה: האם הם באמת ייצאו לפועל?

אחד המאבקים המרכזיים שיהב לא מוותר עליו הוא מנהרות הכרמל, כשהוא מבטיח להמשיך להיאבק על הורדת תעריפי הנסיעה. “חיפה לא תהיה עיר שבויה של אינטרסים כלכליים – נמשיך להילחם!”

בנוסף, הדגיש כי העירייה מצליחה בבתי המשפט, וטען בגאווה: “חיפה לא מפסידה בעתירות.”

יהב התייחס גם לשיפור נראות העיר וטען כי נעשה מאמץ אדיר לשמור על ניקיון חיפה, תוך הגדלת תדירות פינוי האשפה ושיפור השירותים העירוניים.

בנושא בעיית החזירים, טען כי נעשתה עבודה משמעותית לצמצום כמותם, אך כאן נשאלת השאלה

בשכונות שבהן נרשמה ירידה במספר החזירים, דווח על עלייה משמעותית במספר התנים והדורבנים, שנכנסים כעת לשטח העירוני. דילול אוכלוסיית החזירים אולי צמצם בעיה אחת, אבל האם יצר בעיה חדשה?

המציאות מלמדת שאיזון אקולוגי הוא עניין עדין, ודורש תכנון מדויק יותר כדי למנוע תופעות לוואי שעלולות להפוך לבעיה בפני עצמה.

יהב הצהיר כי היחסים עם הממשלה שוקמו, והוא פועל בשיתוף פעולה עם משרדי התחבורה, האוצר והפנים כדי לקדם פרויקטים בעיר.

הוא גם סיפר על קשריו עם שרת התחבורה מירי רגב, שנוצרו עוד בחגיגות ה-60 למדינה, אז תכננו יחד מצעד של 12 להקות צבאיות מכל העולם. “מאז נשארנו בקשר טוב, ואני שמח לעבוד עם מישהי שמבינה את חשיבות חיפה.”

העימות המרכזי במפגש העיתונאים התלקח סביב המועצה הדתית, כשכתב 970 חדשות חיפה העלה שאלה מתבקשת: מדוע העירייה ממנה נציג חיצוני שאינו תושב העיר?

יהב, ללא היסוס, השיב ישירות:
“המועצה הדתית אינה חשובה – היה עדיף שלא תהיה בכלל.”

האמירה עברה בשקט יחסי, והדיון המשיך לנושאים אחרים, אך בסבב השאלות הבא, כתב כרמליסט לא נתן לה להישכח.

“למה המועצה הדתית לא חשובה?” שאל ישירות, מוודא שהנושא לא יטואטא הצידה.

יהב השתהה לרגע, מדד את מילותיו ואז השיב בטון שקול:
“התקצוב מופרז, 20 משכורות אני לא מוכן לשלם. חוסר המעש מופרז, והמימוש מופרז.”

אבל כתב כרמליסט לא הסתפק בכך.
“המועצה משרתת חלק משמעותי מתושבי העיר, איך אפשר לבטל אותה ככה?”

יהב הביט סביב, ואז שיחרר אמירה שהקפיאה את החדר:
“אני לא חובב פרזיטים.”

האוויר בחדר השתנה.

אם עד עכשיו הדיון נסוב סביב תקציבים ויעילות, עכשיו הוא קיבל גוון אחר לחלוטין.

“פרזיטים?” נשמעה התלחששות בין העיתונאים. האם ראש העיר התכוון לכלל אנשי המועצה הדתית, או שהמשמעות רחבה יותר?

כי לא כל תושבי העיר הדתיים הם “פרזיטים”.
רבים מהם עובדים, משרתים בצה”ל, תורמים לעיר ולכלכלתה, ומהווים חלק בלתי נפרד מהמרקם החיפאי.
גם אם יש מקום לביקורת נוקבת על התנהלות המועצה הדתית, גם אם יש צורך ברפורמות, אמירה כזו—כללית וחותכת—עושה יותר נזק מהועיל.

יונה יהב הציג במפגש העיתונאים חזון שאפתני, תוכניות מרשימות ונחישות להילחם על עתיד העיר – מדרגנועים חדשניים, דרך ניקיון ושיפור פני העיר, ועד הרחבת תשתיות הבריאות. המאבק על מנהרות הכרמל נמשך, מוסדות רפואיים נשארים בעיר, והחזירים מפנים את מקומם לתנים ולדורבנים.

אבל לצד ההצלחות והיוזמות, אמירה אחת השאירה את החדר בהלם.

ניתן להבין מניין יונה יהב שואב את גישתו התקיפה – שנים של מאבק מול גופים בירוקרטיים, מול אינטרסים גדולים, מול מערכות שלפעמים באמת נדרשות לניעור רציני. הגישה הזו כנראה הובילה אותו להישגים רבים לאורך הקריירה.

אבל אנחנו ב-2025, ולאמירות כאלה כבר אין מקום.

כי ראש עיר אינו רק לוחם – הוא גם אמור להיות גורם מאחד.

חיפה היא עיר של גוונים, של קהילות שונות, של ציבור מגוון שצריך להרגיש חלק ממנה. דווקא בתקופה מורכבת כזו, חיפה זקוקה למנהיג שיחבר, שיגשר, שיבנה גשרים במקום חומות.

ועדיין, יש לתת ליהב את הקרדיט על דבר אחד ברור: הוא ראש עיר שנלחם, שלא מפחד לקחת אחריות, ושבניגוד לקדנציה הקודמת – הפעם הוא גם מקפיד לשמור על קשר עם התקשורת ולנהל שיח פתוח עם הציבור.

אבל חיפה צריכה יותר מזה. היא צריכה הנהגה שלא רק מובילה קדימה, אלא גם דואגת שאף אחד לא נשאר מאחור.

בנימה אישית

למרות המחלוקות, יש להודות כי המפגש עצמו היה מאורגן למופת. אלירן טל, דובר העירייה, הוביל שינוי משמעותי בגישה של העירייה לתקשורת והוכיח רצון להציג את העשייה העירונית בשקיפות ובפתיחות.

גם עצם העובדה שראש העיר מקדיש מזמנו ומשתף עיתונאים בהתפתחויות העירוניות אינה מובנת מאליה, במיוחד בהשוואה לקדנציה הקודמת שבה הקשר עם התקשורת היה מצומצם יותר.