ספינת המחקר "קליפסו"

הסקירה הנוכחית הינה המשך לסקירה משבוע שעבר שסיפרה את סיפורו של החוקר והאוקיאנוגרף הנודע-ז'אק איב קוסטו. הסקירה הפעם דנה במי שליוותה את כל הקריירה הימית שלו- מתחילתה ועד יום מותו- ספינת המחקר "קליפסו".

לידתה של ספינה זו הינה בשנת 1941 במספנות שבמדינת וושינגטון בארה"ב, שם נבנתה כשולת מוקשים עשויה עץ עבור הצי הבריטי- ובמהלך מלחמת העולם השניה שירתה בים התיכון באיזור האי מלטה.

בסוף המלחמה הוצאה מהשירות ונמכרה ליזם מקומי אשר הפך אותה לספינת דואר ולאחר מכן לספינת מעבורת בין האיים מלטה וגוזו-הצמודים זה  לזה.

באותו זמן הוענק לה השם "קליפסו" על שם אותה נימפת ים מהמיתולוגיה היוונית (זו שהצילה את יוליסס במסעותיו) ואשר מקום משכנה המיתולוגי היה האי גוזו.

ב-1950, קנה אותה המיליונר הבריטי תומס לואל גינס, עבור חברת המחקר של ז'אק קוסטו. הוא החכיר את הספינה לקוסטו בעבור פראנק אחד לשנה.

קוסטו היסב את הספינה לספינת מחקר ימי- הותקנו בה מעבדות, מתקנים לשירות צוללים וציוד צלילה, בחרטום הספינה התקנה עמדת צילום והסרטה תת מימית שבעזרתה ניתן "לטוס" עם המצלמה מעל קרקעית הים.

הספינה נשאה צוללת ננס במכונה "הצלחת הצוללת"  המסוגלת להגיע לעומק 350 מטר, ושתי צוללות ננס המסוגלות להגיע לעומק 500 מטר. (צילומיהן הופיעו במאמר הקודם).

כמו כן נשאה הספינה משטח נחיתה להליקופטר מסוג יוז, סירות שירות מתנפחות (שאחת נראית בצילומי המודל), וכלי עזר לצוללים לתנועה תחת המים.

בנוסף הועמסו על הספינה פעמון צלילה, כלובים למילוט מכרישים, תאי לחץ להנצלת צוללים בצרה- וכל אמצעי המחיה הנדרשים לצוות הספינה, צוות הצוללים והצלמים, וצוותי מחקר.

מ-1950, עד 1996, במשך 46 שנים, חרשה הספינה "קליפסו" את כל מרחבי הים והחופים של העולם, והפכה שם נרדף לאגדה ימית- ממש כמו מייסד החברה הנקראת על שמו-קוסטו.

להוציא מחקר ימי אחד לטובת חברות הנפט באבו-דאבי-מיד בתחילת דרכה, הוקדש כל ייעודה של ה"קליפסו" למחקר ימי ואוקיאנוגרפי, ולהסרטת העולם הימי והבאתו באמצעות הטלויזיה לכל בית ברחבי העולם.

הספינה עברה שיפורים ושינויי מבנה במהלך השנים, נוספו אמצעי מחקר ומעבדות.

בשנת 1996- בעת שעגנה בנמל סינגפור- ננגחה קליסו בתאונה על ידי ספינה אחרת וטבעה.

ב1997 היא נמשתה מהים ונגררה לצרפת ל-לה רושל, לשיפוצים ותצוגה במוזיאון. 

שורת סיכסוכים בין אלמנתו של קוסטו, נכדתו, עיריית לה-רושל ונכדו של המיליונר-בעל הספינה- מנעו את העבודות על הספינה.

אי תשלום חובות למספנה בבריטני שבצרפת- איים על קיום הספינה.

לבסוף- הועברה הספינה למספנה טורקית ליד איסטנבול –שם פורקה והוחל בשיחזור מבנה העץ של הספינה.

בשנת 2017 פרצה שריפה בספינה שגרמה לה נזק כבד.

בשלב זה- התבקש כותב שורות אלו- להצטרף לצוות אשר ינסה להציל את המצב ואת הספינה.

לאחר שורת דיונים עקרים, ולאחר שנכשלה היוזמה להעביר את הספינה לשיחזור בגרמניה במספנות לארסן (מהן "הושאל" הח"מ) התפזר צוות ה"הצלה".

העידכון האחרון שהתקבל לגבי גורל הספינה הוא- שביוני 2018 הושלם שיחזור מבנה העץ של הספינה, והותקנו בה מנועים חדשים. הנושא לא מאומת רשמית ונמסר לכותב שורות אלו ממכרים במספנות שבטורקיה.

בתמונות המצורפות נראה מודל הספינה המוצג במוזיאון GREIF, וכן תמונות של הספינה עצמה על רקע המוזיאון  של מונטה קרלו.