השיעור שערן לא ישכח לעולם(סיפור חקירה)

במסגרת העבודה שלי כחוקר פרטי, משרד חקירות אמנון רודס, אני פוגש אנשים בסיטואציות שונות, שברגע נתון עשויות לשנות את כל מסלול החיים שלהם. הרבה פעמים, אני מוצא את עצמי עוזר לאנשים לצאת מתסבוכות שהם בעצמן יצרו אותן. כמו שניתן יהיה לראות במקרה הבא.  

בימי הסגר הקשים של הקורונה, אנשים מצאו את עצמם בבית בעל כורחם, ביניהם מיליוני ילדים שמערכת החינוך התקשתה לתת להם פתרון שישלב גם מערכת לימודים מסודרת, מפגשים חברתיים עם חבריהם לכיתה או לחוגים, או מסגרת עם השגחה של דמות בוגרת. כשאין מסגרת לילדים בגיל ההתבגרות, הם עלולים להסתבך גם בפלילים, ועד שההורים יגלו ויבינו מה קורה איתם, זה עלול להיות מאוחר עבור כולם. 

זה כמעט קרה במקרה של ערן (שם בדוי) בן 15 מהקריות. בתקופת הקורונה ערן תלמיד וספורטאי מצטיין, מצא את עצמו לכוד בבית, ללא לימודים, ללא חברים וללא המסגרות שהוא כל כך אהב לבלות בהם, שיעורי הספורט בבית הספר וחוג הכדורסל שהוא היה מהבולטים בו. עם הזמן הפנוי שנוצר לו והשעמום שרק הלך ותפח עם הזמן, ערן מצא את עצמו נכנס שוב ושוב לאתרים באינטרנט שהוא בעבר התעלם מהם לגמרי.

באחד הימים, הוא התפתה ויצר קשר עם נער משועמם אחר, שגם הוא חיפש חברה וריגושים. זה התחיל ביום אחד בבוקר, כשהם קמו עוד לפני עלות השחר, הוא וניב, צעיר מהשכונה, שהחליטו להתגרות במזל, ולנקב צמיגים של מכוניות שחנו כמה רחובות מהם. עם הפנים מכוסות בכובעי צמר, הצעירים החלו לנקב את הצמיגים של המכוניות ברחוב, ורק כשבאחת מהן החלה לפעול אזעקה הם ברחו. ככל שהם הצליחו להימלט על חוט השערה, הם העזו יותר בתעלולים שלהם.

השלב הבא של הפעלולים כבר היה נועז יותר, וזה היה לנפץ את הזגוגיות של המכוניות. הם בחרו בשכונה אחרת, מרוחקת יותר ורכובים על האופניים החשמליים שלהם, הם הותירו הרס רב אחריהם. אלא שהפעם המשטרה הייתה ערנית יותר וגם כוחות שיטור של העירייה התחילו לעשות פטרולים בסביבה. אחרי שכמעט נתפסו פעם אחת, ערן וניב החליטו שהם מחפשים ריגושים אחרים. יום אחד ניב הגיע לפגישה שלהם עם "ריגוש" שלא כלל נזק למכוניות של אחרים, אלא נזק מסוג אחר. הוא סיפר שבן דוד שלו שהגיע מהמרכז הציע לו לנסות "משהו" חדש. בפינה חשוכה בשכונה, כזאת שפקחי העירייה לא מצאו אותה עדיין, ערן עישן את הגראס הראשון שלו. בהתחלה הוא לא ממש התלהב, כי בתור ספורטאי הוא גם נמנע מעישון סיגריות, אך השעמום והשכנועים של ניב, בסוף שכנעו אותו והוא התחיל לעשן סמים, רק בגלל שהשעמום היה חזק ממנו.

הצרות האמיתיות התחילו אחרי שערן נכנס עמוק יותר להתמכרות של הסמים. ההורים של ערן שמו לב לשינויים בהתנהגות שלו רק חודש אחרי שהוא התחיל לעשן סמים, וגם בגלל שהבקשות שלו לכסף למטרות שונות, הפכו לתכופות יותר. בהתחלה הם חשבו שאולי גיל ההתבגרות נותן את אותותיו בבן הממושמע שלהם, שהוא הופך למרדן וחסר מנוחה, אבל כשהם שמו לב שכסף מזומן נעלם מהארנק, הם הבינו שמשהו חמור עובר על הבן שלהם.  אחרי שהם שאלו אותו מה קורה איתו ולא קיבלו תשובה מספקת, הם פנו אליי.

התחלתי לעקוב אחריו, כמו שאני עושה בכל חקירה שאני מתחיל, ומהר מאד הבנתי מה קורה איתו. אני מכיר את המשפחה של ערן וגם הרבה ילדים כמוהו, שנקלעו לסיטואציות דומות, של העדר מסגרת ושעמום, שבסוף נפלו להרגלים רעים. הבנתי שאני צריך לנקוט בגישה קצת שונה מזו שאני נוקט מול עבריינים או אנשים בוגרים. 

הזמנתי את ההורים של ערן אליי למשרד, משרד חקירות אמנון רודס, והסברתי להם, מה אני חושב שיכול לעזור לבן שלהם. הצעתי להם כמה אפשרויות שבעיני היו ראויות הן מבחינה מוסרית והן מבחינה מעשית עבורו. הם שמחו מאד על הייעוץ שלי ואני חיכיתי לטלפון שלהם.

אחרי כשבועיים הם שלחו לי תמונות של ערן במסגרות החדשות שלו. בחלק מהתמונות היה אפשר לראות את ערן מנגן בגיטרה שלו במרכז יום לקשיש בחיפה, כשהוא מספר את אחד הקשישים. בתמונות הבאות רואים את ערן משחק עם כלבים באחד מסניפי העמותה למען כלבים ובתמונות אחרות רואים את ערן מעביר אימוני כדורסל לילדים בני 9-10. אחרי שקיבלתי את התמונות דיברתי עם ההורים שלו. הם היו ממש מאושרים. הם סיפרו לי שאחרי הפגישה איתי, הם דיברו איתו, וגילו שהם יודעים שהוא התחיל לעשן סמים, והם גם יודעים איך הוא הגיע לזה. הם דרשו ממנו להתנתק מניב, ושהם בעצמם מתכוונים לדבר עם ההורים שלו. בנוסף, הם הודיעו לו באופן חד משמעי שהוא חייב למצוא תעסוקה שלא רק תמלא את לוח הזמנים שלו, אלא גם תהווה תרומה לקהילה, שתיתן לו תחושה של שליחות. אחרי כמה שבועות קשים של גמילה מהסמים, ערן חזר לעצמו, ובגדול, עם תחושת שליחות גדולה וגם אחרי שהוא למד שיעור חשוב בחיים.

אמנון רודס משרד חקירות