מדריכה בגנים קיבלה אישור על שמירת הריון וביטוח לאומי סירב לשלם

התובעת, נשואה ואם לשניים, הייתה בשנת 2017 בהריונה השני ועבדה כמדריכה אשר מפעילה ילדים עם חיות, עבודה שהיא פיזית בחלקה וכוללת הרמת חפצים, התכופפות, הליכה ועלייה במדרגות. התובעת אובחנה על ידי אורתופד כחולה במחלת סימפיזיוליזיס ולכן רופא הנשים שלה המליץ לה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון עד תאריך הלידה המשוער. התובעת הגישה תביעה לביטוח לאומי לקבלת גמלת הריון וביטוח לאומי דחה את תביעתה בנימוק של העדר הצדקה רפואית לשמירת הריון. 

עבודתה של התובעת כללה, כאמור, הפעלת ילדים בשילוב עם בעלי חיים בגנים ובצהרונים. התובעת עבדה חמישה ימי בשבוע, גם בבוקר וגם אחר הצהריים. התובעת נדרשה להגיע לבית הגידול של העסק ולאסוף משם את מערכי השיעור, את החיה לאותו שבוע ובידורית. לאחר מכן נסעה לגנים, כאשר היא סוחבת ציוד שכולל גיטרה, בידורית במשקל 3 ק"ג, מערך שיעור, כלוב עם חיה גדולה, אוכל ומים לחיה. החיות היו מסוג שרקנים, דגים, תרנגולות אמריקאיות ואף גדי ננסי. לעיתים החנתה התובעת את רכבה סמוך לגן ולעיתים במרחק ואז הלכה עם הציוד במשך מספר דקות עד לגן. התובעת ביקרה בכ-25 גנים בשבוע. חלק מהגנים היו עם מדרגות וכל פעילות כללה הסבר על החיה, מעבר בין הילדים על מנת שיוכלו ללטפה, תוך שהיא מתכופפת אליהם. בהמשך היא שחקה עם הילדים וניגנה להם, תוך ריקוד וקפיצות. לאחר מכן החזירה את הציוד לרכב וחוזר חלילה.

המומחה הראשון שמונה מטעם בית הדין, ציין שסמפיזיולוזיס נגרמת ע"י החלשות פרק הפוביס (עצם הבושת) המשניים לשינויים ההורמונליים החלים בהריון וגורמים לרפיון הרצועות בפרק. חופש תנועה זה גורם לכאבים. במקרים קיצוניים קיימת אי-יציבות האגן, קושי בהליכה ('הליכת ברווז') וכאבים עזים הדורשים מנוחה מלאה. במקרה זה, מדובר ביולדת ללא גורמי סיכון בעברה. עבודתה דורשת מאמץ פיזי בינוני כולל הרמת חפצים, התכופפות וטיפוס במדרגות. מכיוון שהיה בידיה רק מסמך רפואי אחד מאותה תקופה ואפילו לא מצוין בו מה הטיפול שניתן לה ציין המומחה שאין לו אפשרות לקבוע האם היה כאן מצב שהצדיק שמירת הריון כבר משלב מוקדם יחסית של ההיריון, שלב בו העומס של הרחם והעובר על האגן אינו גדול.

לאחר מכן, מונה מומחה מספר 2- אשר קבע כי הסמפיזיולוזיס שלה אינו חמור אבל ציין כי לאור עבודתה הלא שגרתית הוא סבור כי היא זכאית לגימלה לשמירת הריון. מכיוון שהמומחה לא היה עקבי בתשובותיו מונה מומחה מספר 3- אשר קבע כי מצבה הרפואי לא סיכן אותה ואת העובר בתקופה המדוברת. 

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע, כי לאור העובדה שישנו רק מסמך רפואי אחד מ"זמן אמת" ואין בו כדי להצביע על מצב רפואי המסכן אותה או את עוברה, או מצביע כי עלול להיגרם לה נזק או תחלואה גופנית אם תמשיך בעבודתה, הרי שהיא לא זכאית לגמלה בשבועות 19-25 (אלא רק משבוע 26, שלגבי תקופה זו לא היה כל ויכוח בין הצדדים).