מי שמכם? לוליין אושפז בכפייה בשל עבודתו המסוכנת ו"המשוגעת"

לוליין אושפז במחלקה פסיכיאטרית לאחר שנפל בעת פעלול שביצע. מייד כשקראתי את פסק הדין, זה הזכיר לי שבשנת 1974 מתח הלוליין פיליפ פטי כבל בין מגדלי התאומים (בגובה של 417 מטרים ובאורך של 43 מטרים) וצעד עליו במשך 45 דקות, ללא כל אמצעי ביטחון כאשר הוא אוחז בידיו רק במוט לצורך שיווי משקל. בספר שכתב ובו מתואר האירוע, הוא אמר "כשאני רואה שלושה תפוזים אני מלהטט בהם, כשאני רואה שני מגדלים- אני הולך". 

האם לוליינות כשלעצמה היא מעשה מטורף שדורש אשפוז כפוי במחלקה פסיכיאטרית? בבית חולים פסיכיאטרי מסוים בארץ כנראה שחשבו שכן. לוליין רחוב בן 32 התקבל למחלקה כירורגית לאחר שביצע תעלול רחוב (Balance Stunt), איבד שיווי משקל, נפל מגובה של 7 מטרים ונחבל. עקב נפילתו סבל מחבלה כלל מערכתית. לאחר מכן הוא אושפז במחלקה הפסיכיאטרית שכן הוועדה קבעה כי אם הוא ישוחרר הוא עלול לשוב ללוליינות בצמתים, דבר שיסכן את עצמו ואת סביבתו. הלוליין עצמו טען כי הוא מעולם לא אובחן כחולה נפש וכי אין קשר בין מחלת נפש לבין נפילתו. 

בית המשפט המחוזי בחיפה ציין כי אשפוז כפוי של אדם פוגע בזכויות היסוד שלו. האשפוז הוא קשה ומר למאושפז ולבני משפחתו, ומשנעשה שלא מרצונו של המאושפז, יש בו משום אחת הצורות החמורות והמדכאות ביותר של שלילת חירותו של האדם. אשפוז כפוי הוא כלי חשוב, במיוחד מפני חולה נפש שעלול לגרום לנזק לציבור. אבל יש לזכור כי מחלת נפש אינה פשע אלא חולי. מטרת החברה אינה להקיא מתוכה את חולה הנפש אלא לטפל בו. 

אמנם הוועדה הפסיכיאטרית יכולה להאריך אשפוז כפוי גם עד שלושה חודשים, אבל, צריך לזכור מספר דברים. ראשית, לא ניתן לאשפז בכפייה כל חולה נפש אלא רק כזה שכושר שיפוטו פגום ואז הוא מסוכן לעצמו או לחברה. בנוסף, לא פוגעים בקלות בחירות של מישהו ובנוסף, יש להימנע מגישה פטרנליסטית שיש בה משום כפייה. הלוליין, במקרה זה, אינו אדם אלים וכל חטאו היה שנפל מגובה רב לאחר שביצע לוליינות רחוב.

הלוליין הוא אדם שבחר מקצוע שטומן בחובו סיכון מובנה (בדיוק כמו אדם העובד כפעלולן בסרטים). האם אותו סיכון מוליך בהכרח להגדרת מסוכנות אשר מצדיקה אשפוז? הלוליין עצמו אמר, כי הוא מבין שהתרגיל הספציפי שביצע היה מסוכן והוא אף איבד את שמיעתו בשל התרגיל הזה ולכן הוא ימנע ממנו בעתיד. בית המשפט בחר להאמין ללוליין אשר הינו אדם בוגר שהודה כי טעה בשיקול הדעת. בית המשפט ציין, כי הלוליין הינו אמן רחוב, זו פרנסתו, זה משלח ידו והוא זה שבחר במקצוע זה במודע וברצון. נקבע, כי החלטת הוועדה הפסיכיאטרית הייתה החלטה פוגענית שאינה הולמת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. גם אם הלוליין נמצא במצב של אי שקט- לא ניתן לקבוע האם זה בשל מצבו הנפשי או בשל אופיו התזזיתי. כך או כך, נקבע כי הארכת אשפוזו הכפוי אינה הולמת ועל כן הוא ישוחרר.