משחק הרעב

אשדוד שנכנסה ללב היער הירוק הטורף, עם 10 שחקנים ובפיגור 1:0 כבר בהתחלה, חטפה ברשתה את לקחי המשחקים האחרונים. עומר אצילי ממשיך לתת עונה מפלצתית כשסגנון המשחק והאיכות של מכבי חיפה הוא המעטפת המושלמת עבורו.

טוויסט בעלילה. מי שנראה מודאג אחרי שובה של הפועל באר-שבע לקדמת הבמה, עם מספר נקודות דומה, קיבל במחזור ה-20 תמונה צפויה יותר. הירוקים חזרו להוביל ב-3 נקודות, פלוס הפרש שערים אדיר, בתום התפוצצות על מ.ס.אשדוד 0:6. תוצאה מהאגדות שתיכנס לפנתיאון והושגה בפעם השנייה העונה. לפני כן הייתה זו סכנין שרשתה חוררה במספר דומה של שערים.

תן למכבי חיפה אתגר בליגה הישראלית, תן לה מסלול ללא תמרורי עצירה כמו בכביש המהיר לשער אשדוד, תוסיף לכך יום גדול מול 10 שחקני יריב החל מהדקה 4 שבה הורחק הבלם טימותי אווניו ותקבל שישייה. אחרי שתי תוצאות תיקו מול הפועל ירושלים ומכבי נתניה, במשחקים עליהם הודה ברק בכר ב"גניבת" נקודה, באה היכולת המושלמת. לפחות בקנה המידה של הכחול-לבן. חיפה סיימה את משחקי הרעב שלה,  אוי כמה הייתה רעבה בהפגזה כבדה על אשדוד שמצידה לא הייתה יכולת להיעזר בכיפת ברזל ספורטיבית. אפילו מלה רעה אין לנו לומר על שוערה הסופג, חסון. הוא עוד הציל נוספים.

עם כל הטקטיקות, כדורגל הוא משחק פשוט. עדיפות ביכולת של שחקן מצליחה יכולה לבוא בזכות אגרסיביות במידה המותרת ואינטנסיביות. במילים אחרות, להגיע ראשון למירב הכדורים ועוד להספיק לנתב אותם לאפיקים הנכונים. זה מה שלא היה לה בשני משחקי הליגה הקודמים, זה מה שהיה לה מול אשדוד. כתבנו על כך כאן, בכר דיבר על כך בחדר ההלבשה. קודם כל, תהיו אינטנסיביים ומרוכזים.

אין ספק שהיה זה יומו הגדול של עומר אצילי. רביעייה ועוד במחצית  אחת, מעידה על יכולת גבוהה ברוב הפרמטרים. בעיקר, ביכולת הטכנית. השיא הושג בשער הרביעי, אמנם ללא יריב שומר אך מזווית אפס. איזו טכניקה. דינו אנדלובו הדרום-אפריקאי היה האחרון, לפני 9 שנים מול רמת ה-שרון ב-0:6, גם ויאם עמאשה, שמעון אבו-חצירה וזאהי ארמלי הבקיעו רביעיות. אלא שאצל אצילי, לא מדובר בתופעה חד פעמית. יש לו העונה מספרים מפלצתיים כמו 17 שערים, ו-9 בישולים ממוצע מעורבות שער וחצי למשחק. יותר שערים מהפועל ירושלים כולה, שווה לנוף-הגליל ומכבי פ"ת. מספרים של ערן זהבי עם שינויים קלים.

מי שמכיר את ההיסטוריה של אצילי, יודע שהוא נכשל בגרנדה הספרדית (קורה) , באפואל ניקוסיה הקפריסאית פחות מובן. בחיפה הוא מלך, כי בכר והקבוצה כולה, מאפשרים לו לשחק את המשחק שלו, ולבטא עצמו בלי להטריל אותו בשטויות.

אגב, עם כל ההערכה שלי לשדרית החיננית שרון פרי, אין מקום לתלונות של חוסר הענותו לתקשורת. נכון שיש סיבות, ונכון שלכל אחד מותר לנהוג אחרת. גם המאמן דרור קשטן לא דיבר כי היה עסוק בלקיחת אליפויות

גם דין דוד כובש פי-2 מהכמות שציפו ממנו. מילה טובה מגיעה כמעט לכל השחקנים, כולל הרכש מאוויס צ'יבוטה שכנראה התרגש בבכורה הירוקה. הקישור עם נטע לביא שחזר אחרי פציעתו להיות אפקיטיבי,  מוחמד אבו-פאני ועלי מוחמד היה מדהים ובעיקר חזק ומדויק.

רן בן-שמעון הוא אחד המאמנים המעניינים והיצירתיים. לניהול המשחק שלו בזמן משבר, אחרי הרחקת אוואני ובפיגור 1:0, אפשר וצריך לתת ציון נמוך. במקום להעביר את הזמן ולגלות אחריות, הוא המשיך עם הנעת הכדור בלב היער הטורף של מכבי חיפה. לא היה חסר הרבה שהתוצאה הייתה גדלה בשערים נוספים, עם נזק תדמיתי.

רן היצירתי, חומר למחשבה, בעצם הוא מספיק חכם לדעת את זה בעצמו.