מגיפה קשה יותר מהקורונה: רצח נשים על ידי בני זוג !

את המגיפה הזאת, לא ניתן להעלם באמצעות סגר. מתחילה שנת 2020, נרצחו בישראל 18 נשים על ידי בני זוגן, כל אחת מהן הייתה עולם ומלואו ובסוף חייה, הפכה להיות חלק מסטטיסטיקה.

רק בשבוע האחרון, נרצחו 2 נשים על ידי בני זוגן בהפרש של שעות בודדות, אחת מהן תושבת חיפה. לאור המקרים האחרונים, התמלאה הרשת במאמרים שמפנים אצבע מאשימה כלפי הסגר שהוטל בחודש מרץ וגם בחודש שעבר בהיותו הגורם לאותם מקרי רצח, או לפחות לחלקם. 

אותם מאמרים בנושא למעשה טוענים כי הזמן הממושך בו בני המשפחה סגורים בבתיהם, הלחץ ואי הוודאות בעקבות מצב החירום במדינה והסגר שהוטל, הם אלו שמובילים את אותם גברים לרצוח את בנות זוגן. אך האם באמת כך הדבר, או שאולי מדובר בצירוף מקרים נוראי? אולי אין בכלל קשר בין הסגר לבין מקרי הרצח המזעזעים?

כדי לענות על השאלה הזו, יש לבדוק מדוע בכלל גברים רוצחים את בנות זוגן. רצח על ידי בן זוג שונה מאוד ממקרים אחרים של רצח, מדובר על פשע שמבוצע בשם האהבה, כאשר הגבר נוטל את חייה של האישה שאותה, ברוב המקרים, הוא ממשיך לאהוב גם לאחר מותה.

בנוסף, בניגוד לדעה הרווחת, לטעמי יש להפריד בין מקרים של אלימות לא קטלנית לבין מקרים בהם גבר מחליט ליטול את חיי אהובתו, גם לעניין המניע למעשים וגם לעניין הלך הרוח שנלווה אליהם. כאשר גבר מחליט לרצוח את בת זוגו, מדובר במעשה מחושב שמגיע לאחר תכנון ממושך ומתוך ייאוש עמוק. אלימות לא קטלנית לעומת זאת, לרוב לא תהיה מתוכננת והיא איננה נובעת מתוך ייאוש אלא מתוך רצון לשלוט.

לענייננו, אתייחס רק מעשי רצח והקשר, או היעדר הקשר, ביניהם לבין מצב של סגר.

מחקרים רבים מראים כי המניע לרצח נשים על ידי בני זוגן הוא כמעט בכל המקרים כוונת האישה להיפרד מהגבר. כמו כן, המניע יכול להיות קינאה על רקע חשדות לבגידה מצד האישה, מימוש כוונת הפרידה ועזיבת האישה את הגבר ותיאוריות שלעיתים לא מבוססות ולפיהן האישה לא נאמנה.

בנוסף, רוב מקרי הרצח של נשים על ידין בני זוגן מתבצעים בזמן סמוך לאחר מימוש הפרידה, לרוב כאשר האישה עוזבת את הבית המשותף. ניקח לשם הדוגמא את המקרה המזעזע שהתרחש ממש לאחרונה, של ניסיון הרצח של שירה איסקוב על ידי מי שהיה בן זוגה. העדים למעשה האכזרי מעידים כי הוא בוצע לאחר ששירה הכינה מזוודה וביקשה לעזוב את הבית ולהתגרש, כוונת הפרידה ומימושה היא שהובילה את בן הזוג לשעבר לנסות לרצוח אותה באכזריות בלתי נתפסת.

האם העובדה שהיה סגר בזמן מימוש כוונת הפרידה השפיעה על ההחלטה לרצוח?

למען האמת, מחקרים מראים כי מכיוון שמקרי רצח בין בני זוג מתבצעים בעיקר על רקע פרידה, הרי שהסיכוי של אישה להירצח על ידי בן זוגה כאשר הם מתגוררים בנפרד, גבוה פי 2 עד 4 מהסיכוי להירצח כאשר בני הזוג מתגוררים יחד. למעשה, ניתן להסיק מכך כי דווקא מצב של מגורים משותפים ושהייה ממושכת של בני הזוג יחד, הוא גורם מפחית סיכון להתבצעות רצח.

אכן, 18 נשים שנרצחו בידי בני זוגן הוא מספר חריג ובלתי נתפס. כך לדומא, על פי נתונים שהתפרסמו בשנת 2017, מספר קורבנות הרצח בידי בני זוגן בשנים 2014 – 2016 עמד על 11 נשים בשנה, בשנת 2013 נרצחו 14 נשים בידי בני זוגן. 

יתכן שהסגר מוביל נשים לרצות לסיים מערכות יחסים ובכך נוצר טריגר לגבר חולה האהבה, יתכן ששהייה ממושכת בבית מקלה על הגבר הקנאי והאובססיבי לתכנן רצח שהחליט לבצע לפני פרק זמן כלשהו ויתכן שהלחץ הנפשי ואי הוודאות גורמים לגברים הסובלים מקנאה חולנית לפתח תיאוריות על בגידה. אבל האם באמת מקרי הרצח הנוראיים הללו היו נמנעים אם לא היה סגר?