יום כיפור במפרץ: התחבורה נעלמה, הבנזן עלה ולא חרג מערך הסביבה היממתי

איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה פרסם את תוצאות הניטור שנאספו במהלך יום הכיפורים, והציג תמונה שבחלקה צפויה ובחלקה מורכבת יותר. הירידה החריגה בתנועת כלי הרכב הורידה באופן חד את ריכוזי תחמוצות החנקן, אך לצד הכבישים הריקים נרשמו עליות נקודתיות בבנזן בתחנות הסמוכות למתחם בז״ן ולחוות הדלקים של תש״א. למרות העליות, האיגוד קבע כי לא נמדדה חריגה מערך הסביבה היממתי.

בכל הנוגע לתחמוצות החנקן, הנתונים ברורים למדי. המזהם נוצר בתהליכי בעירה, ובמרחב העירוני אחד ממקורותיו המרכזיים הוא פעילות מנועי כלי הרכב. בתחנות הניטור הכלליות נמדדו ריכוזים שבין 4.3 ל־15.7 מיקרוגרם למטר מעוקב. בתחנה התפעולית בנמל המפרץ נמדדו 27.9 מיקרוגרם למטר מעוקב, רמה שהוגדרה בדוח כנמוכה יחסית.

הגרף שצורף להודעה מחזק את התמונה. הוא מציג ממוצעים של 30 דקות בין 20 בספטמבר בשעה 00:05 לבין חצות שבין 21 ל־22 בספטמבר. לאחר עליות שנרשמו בתחילת חלון המדידה, ירדו ריכוזי תחמוצות החנקן לרמות נמוכות ברוב התחנות לאורך עיקר יום הכיפורים. לקראת סוף החלון מופיעות עליות נוספות בחלק מהתחנות, במקביל לחזרת הפעילות והתנועה.

אלא שבבנזן מתקבלת תמונה אחרת. ברוב התחנות נמדדו רמות נמוכות, אך בשעות הלילה והבוקר נרשמו עליות בתחנות הסמוכות למתחם בז"ן ובקריית חיים, באזור חוות הדלקים של תש״א. הממוצע היממתי הגבוה ביותר נמדד בניידת בז״ן והגיע ל־3.9 מיקרוגרם למטר מעוקב, בדיוק בגובה ערך הסביבה היממתי, אך לא מעליו. בתחנות האחרות נרשמו ממוצעים שבין אפס ל־0.9 מיקרוגרם למטר מעוקב.

המשמעות המדויקת היא שלא הוצגה חריגה יממתית. הגעה לערך של 3.9 אינה זהה לחצייתו, כל עוד הנתון הגולמי לפני עיגול אכן אינו גבוה יותר. גם העליות המופיעות בגרף אינן יכולות להיקרא כשלעצמן חריגה מערך הסביבה היממתי, משום שהגרף מציג ממוצעים חצי־שעתיים ואילו הסף שאליו מתייחסת הודעת האיגוד מחושב על פני 24 שעות.

עם זאת, הגרף מציג מידע מהותי שאינו מקבל ביטוי מלא בנוסח ההודעה. בשתי סדרות מדידה נראות עליות חצי־שעתיות המגיעות לכ־10 עד 12 מיקרוגרם למטר מעוקב. מדובר בריכוזים הגבוהים מספרית מהערך היממתי, אך ההשוואה הישירה ביניהם מטעה: פרק הזמן שונה, ולכן אין בהם הוכחה לחריגה תקנית. הם כן מעידים על אירועי בנזן נקודתיים הראויים להסבר מפורט.

ההבחנה בין ממוצע חצי־שעתי, ממוצע יממתי וממוצע שנתי אינה עניין סמנטי. כל אחד מהם עונה על שאלה אחרת. המדידה הקצרה מתארת אירוע רגעי או רצף פליטה אפשרי; הממוצע היממתי בוחן את החשיפה המצטברת לאורך יום; והממוצע השנתי משקף את איכות האוויר שאליה נחשפת האוכלוסייה לאורך זמן. ערבוב בין התקופות עלול לייצר בהלה מיותרת, אך גם שימוש בממוצע הארוך בלבד עלול להסתיר אירועים קצרים ומשמעותיים.

בנזן הוא מזהם בעל משמעות בריאותית, ולכן עצם העובדה שהממוצע לא עבר את ערך הסביבה אינה מייתרת את בחינת העליות. השאלה אינה רק אם נחצה קו משפטי, אלא האם הופיע דפוס חוזר, באילו תחנות הוא התרכז ומה ניתן ללמוד ממנו על מקורות הפליטה. כדי לענות על כך דרושה השוואה לימי חול, לשבתות ולימי כיפור קודמים, וכן הצלבה עם נתונים מטאורולוגיים ותפעוליים.

גם הניסוח ״ללא חריגה״ דורש הקשר. מבחינה רגולטורית הוא מתאר את התוצאה היממתית שפורסמה, אך מבחינה ציבורית הוא עלול להישמע כאילו לא התרחש דבר חריג במדידות. הגרף מראה שהתרחשו עליות ברורות ביחס לרקע ברוב התחנות. הדרך הנכונה להציג זאת היא לומר שלא נרשמה חריגה יממתית, ובאותה נשימה לפרט את האירועים הקצרים שנמדדו ואת מגבלות היכולת לייחס להם מקור, ולפרסם לציבור את ההסבר.

יום הכיפורים הוא הזדמנות נדירה לבחון את מקורות זיהום האוויר במפרץ. כאשר נפח התחבורה יורד בבת אחת, חלק ניכר מהרעש התחבורתי נעלם מן המדידה, והתרומה היחסית של מקורות אחרים נעשית גלויה יותר. הירידה בתחמוצות החנקן ממחישה היטב את תרומת כלי הרכב. מנגד, המשך הופעת הבנזן ליד מוקדי התעשייה והדלק מעלה שאלות לגיטימיות על מקור העליות.

אך גם ביום כמעט נטול תחבורה יש להיזהר מהסקת סיבתיות. הקרבה הגאוגרפית לבז:ן או לחוות תש"א אינה מוכיחה לבדה מי פלט את הבנזן שנמדד. כדי לבצע שיוך מקורות נדרשים נתוני כיוון ומהירות רוח, שעות מדויקות של העליות, משכן, פעילות תפעולית במתקנים, תנועת מכליות ומקורות אפשריים נוספים. בלי המידע הזה אפשר להצביע על דפוס, אך לא להפוך אותו לקביעה עובדתית.

גם חלון הזמן דורש דיוק. הגרפים אינם תחומים רק בשעות הצום, אלא כוללים שעות שלפני כניסת יום הכיפורים ושעות שלאחר צאתו. חלק מהשיאים הבולטים נרשמו בקצות החלון. לכן נדרש מהאיגוד להציג בנפרד את שעות החג עצמן ולהבחין ביניהן לבין פרקי הזמן שבהם התנועה והפעילות במשק כבר התקיימו.

בחלקיקי PM2.5 לא נרשם שינוי משמעותי ביחס לימים אחרים. האיגוד מסר כי לא נמדדה חריגה מערך הסביבה היממתי, העומד על 37.5 מיקרוגרם למטר מעוקב. גם כאן הגרף מציג תנודות בין התחנות, אך אינו מלמד על חציית הסף היממתי. העובדה שהחלקיקים לא ירדו באותה חדות כמו תחמוצות החנקן מזכירה כי מקוריהם מגוונים ותלויים גם בתנאים אזוריים ומטאורולוגיים.

מנכ״לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, ד״ר ליהי שחר ברמן, ראויה להערכה על הקו המקצועי והמאוזן שהיא מובילה. גם בפרסום הנוכחי היא הציגה את השפעת התחבורה מבלי להפוך יום חריג למסקנה גורפת, הדגישה את מורכבות איכות האוויר והתעקשה על ניטור רציף, מדויק ושקוף לאורך השנה כולה לטובת הציבור.

איגוד ערים עושה עבודה חשובה בניטור ובהנגשת הנתונים לציבור. עצם פרסום הגרפים מאפשר לבחון את הממצאים מעבר לכותרת. רק חבל שההודעה נעצרת רגע לפני הפרטים שיאפשרו לציבור להבין את התמונה במלואה: הנתונים הגולמיים לפני עיגול, ערכי השיא החצי־שעתיים, התחנות שבהן נרשמו, משך העליות, תנאי הרוח והחלוקה המדויקת בין שעות הצום לשעות שמחוצה לו.

השורה התחתונה מאוזנת אך אינה שולית: ביום הכיפורים לא הוצגה חריגה מערך הסביבה היממתי של בנזן, אולם הממוצע בניידת בז"ן הגיע בדיוק לסף ונרשמו עליות חצי־שעתיות משמעותיות. זה אינו בסיס להכרזה על חריגה או להטלת אחריות על מקור מסוים, אבל זו בהחלט סיבה להציג לציבור את מלוא הנתונים ולבדוק מה התרחש בשעות שבהן הכבישים השתתקו והבנזן בכל זאת עלה.