יהב קורא להאיץ פינוי בז״ן בעקבות נזקי המלחמה והדיון המחודש על עתיד המפרץ כולו

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ואיגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה יוצאים במתקפה חריפה בעקבות פרסום טיוטת צו התכנון והבנייה, שנועדה לאפשר הרחבת הפטור מהיתר לצורך שיקום מתקנים נוספים שנפגעו במתחם בז”ן במהלך מתקפות הטילים האיראניים. לטענתם, פרסום ממדי הנזק ולוחות הזמנים הצפויים לשיקום מחייבים את מדינת ישראל לבחון מחדש את האסטרטגיה הלאומית בכל הנוגע לעתיד מפרץ חיפה ולבחור בהאצת פינוי התעשייה הפטרוכימית, במקום השקעה נוספת בשיקום המתחם.

בהודעתו אמר יהב כי הפרסום צריך להדליק “נורה אדומה” אצל כל מי שאמון על ביטחון אזרחי ישראל ותושבי חיפה והצפון. לדבריו, במשך שנים התריע כי ריכוז מתקני תעשייה פטרוכימית בלב מטרופולין המאוכלס במאות אלפי תושבים יוצר סיכון ביטחוני, סביבתי ובריאותי משמעותי, והמלחמות האחרונות המחישו לטענתו עד כמה המתחם מהווה יעד אסטרטגי בעת עימות צבאי.

יהב הוסיף כי אם המדינה צפויה להשקיע שנים בשיקום מתקנים שאמורים להתפנות ממילא, נכון לקבל כבר כעת החלטה אסטרטגית ולהאיץ את יישום החלטת הממשלה לפינוי בז”ן ממפרץ חיפה. לדבריו, השקעת משאבים נוספים בשיקום התשתיות הקיימות רק מנציחה מצב שממילא נקבע כי יסתיים בשנים הקרובות. עוד הדגיש כי עיריית חיפה תמשיך לעמוד בחזית המאבק לקידום פינוי התעשייה הפטרוכימית מהמפרץ, מתוך ראייה של ביטחון הציבור, בריאות התושבים ופיתוח עתידי של האזור.

במקביל פרסם איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה הודעה חריפה, בעקבות פרסום טיוטת הצו המבקשת להרחיב את הפטור מהיתר לעבודות שיקום במתחם בז”ן. באיגוד טוענים כי פרסום ממדי הנזק חושף את הפגיעות של מתחם האנרגיה המרכזי בישראל וממחיש את הסיכון שבהמשך ריכוז תשתיות חיוניות במוקד אחד, החשוף לאיומים ביטחוניים.

לטענת האיגוד, הנתונים המופיעים במסמכי הצו מעוררים שאלות כבדות משקל. על פי לוחות הזמנים המוצגים, השיקום המלא של המתחם צפוי להסתיים רק בשנת 2028, בעוד שהחלטת הממשלה קובעת כי מתחם בז”ן אמור להתפנות בשנת 2031. משמעות הדבר, לטענת האיגוד, היא שהמדינה עלולה להשקיע סכומי עתק בשיקום מתקנים שיפעלו שנים בודדות בלבד לפני סיום פעילותם המתוכנן.

יו”ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, אביהו האן, אמר כי הנזק שנחשף לציבור ממחיש את מה שלדבריו מזהירים ממנו במשך שנים. לדבריו, לא ניתן לבסס את ביטחון האנרגיה של מדינת ישראל על מתחם אחד, פגיע ומסוכן, הממוקם בלב אוכלוסייה אזרחית צפופה. האן הוסיף כי במקום להרחיב הקלות תכנוניות לצורך שיקום, על המדינה להסיק מסקנות, להאיץ את יישום החלטת הפינוי ולהקים מערך אנרגיה המבוסס על פיזור תשתיות ויתירות תפעולית.

מנכ”לית האיגוד, ד”ר ליהי שחר ברמן, הוסיפה כי הלקח המקצועי מהאירועים האחרונים ברור. לדבריה, משק אנרגיה עמיד אינו נשען על שיקום חוזר של מתקנים שנפגעו, אלא על פיזור תשתיות, הקמת מתקני אחסון חלופיים, יצירת יתירות והפחתת מוקדי סיכון. לטענתה, אם השיקום צפוי להסתיים סמוך יחסית למועד הפינוי, נכון להפנות כבר היום את ההשקעות לתשתיות עתידיות ולא להמשך ההשקעה במתחם הקיים.

בטיוטת הצו עצמה מוסבר כי התיקון נועד לאפשר הקמה מהירה של מיכל אחסון תזקיקים חלופי, לאחר שמיכל קיים נפגע בתקיפות האיראניות. במסמך מצוין כי המהלך נדרש כדי לשמור על רציפות אספקת הדלקים למשק, וכי הליך הוצאת היתר בנייה רגיל עלול להתארך, ולכן מוצע לאפשר את ביצוע העבודות במסלול של פטור מהיתר, בכפוף לאישורי הגורמים המוסמכים ובהם המשרד להגנת הסביבה. עוד מצוין במסמך כי בז”ן מספק כשני שלישים מצריכת הדלקים בישראל, ולכן לשיקום המתחם מיוחסת חשיבות למשק האנרגיה הלאומי.

על רקע הדיון הציבורי המתחדש, קוראים יהב ואיגוד ערים לממשלה לעצור את הרחבת הפטורים התכנוניים, לבחון מחדש את הכדאיות הציבורית, הכלכלית והביטחונית של המשך שיקום המתחם, ולהאיץ את יישום החלטת הממשלה לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. לדבריהם, אירועי המלחמה האחרונה והנתונים שנחשפו כעת אינם רק דיון תכנוני, אלא נקודת מבחן למדיניות ארוכת הטווח של מדינת ישראל בכל הנוגע לביטחון האנרגטי, לביטחון התושבים ולעתידו של מפרץ חיפה.