אם כל התילים: מאה שנות חפירה בתל מגידו, המקום שבו ההיסטוריה עוד נושמת

הבוקר, בין קירות האבן של המוזיאון, נאספו החוקרים שמקדישים את חייהם לאבק הקדום של מגידו. מאה שנים מאז אנשי אוניברסיטת שיקגו הניפו שם את האת הראשון, ושליש מאה מאז שאוניברסיטת תל אביב ממשיכה את דרכם. כל שכבה בתל הזה — שלושים שכבות של חורבן ושלושים של תקומה — נושאת בתוכה את סיפורו של עם שקם שוב ושוב מן ההריסות.

מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, הזכירה כי “זוהי זכות לשמור על אתר מורשת עולמית שמחבר בין התנ”ך לאבן, בין אדם למקום”. תל מגידו, שהוכרז כבר ב־1966 כגן לאומי ומאז 2005 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ממשיך להדהד את הסיפור הישראלי כולו: חורבן, עמידה, והתחדשות.

מי שמבקר היום בתל מגידו לא פוגש רק שרידים – הוא פוגש את הזמן עצמו, שעדיין נושם שם מתחת לכל גרגר עפר.