כשהעין בלטה – והמצח נקדח: ניתוח חירום נדיר במרכז הרפואי לגליל הציל את חייו של תושב הצפון

העין לא שיקרה. היא פשוט לא יכלה לשקר – כי היא בלטה החוצה.

גבר בשנות ה־40 לחייו נכנס בבהילות אל חדר המיון במרכז הרפואי לגליל, כשהוא מתלונן על כאבים עזים וירידה חדה בראייה. כל מי שראה אותו – ראה גם אותה: העין שפרצה החוצה, נעה באי־נוחות, כמו צועקת את המצוקה שטרם נאמרה בקול.

מאחורי הבליטה החריגה הסתתר מוקצל – שם קליני לתהליך רירי, לא סרטני, שנבנה לו לאט ובשקט בתוך הסינוס הפרונטלי, באזור שמעל העין. חסימת ניקוז פשוטה, שהפכה למלכודת. נוזלים שהצטברו ונפחו את החלל. והלחץ? הלך וגבר, עד שגלגל העין נדחף החוצה מארובתו.

גם אנטיביוטיקה לא עזרה. הזיהום החריף, עצב הראייה כבר היה בסכנה, והצוות הרפואי הבין: מדובר לא רק בעין – אלא גם בחיים.

⸻

אל שולחן הניתוחים עלו שניים:
ד"ר טל מרשק, מומחה ניתוחי ראש־צוואר ומנהל יחידת הרינולוגיה,
ו-ד"ר דנה כהן שמחי, רופאת עיניים בכירה ומומחית לאוקולופלסטיקה.

יחד, הם החליטו לנסות טכניקה חדשנית, שטרם יושמה בסיטואציה כזו.
תחת מערכת ניווט מתקדמת ובשימוש מקדחה ייעודית, הם קדחו דרך עצם עבה מאוד – בקדמת הגולגולת, סמוך למוח – כדי לשחרר את חלל הסינוס ולנקז את השק הרירי שהצטבר בו.

תוך דקות – הלחץ שוחרר.
גלגל העין שב למקומו.
האור, במובן הכי מילולי, חזר.

"היה לנו ברור – זה ניתוח להצלת חיים", הסבירה ד"ר כהן שמחי. "הסיכון שהזיהום יתפשט למוח היה ממשי. זה היה עלול להיגמר בדלקת קרום המוח או נזק מוחי קשה".

"הקושי היה גם טכני וגם רגשי", הוסיף ד"ר מרשק. "אנחנו לא רגילים לקדוח דרך עצם כזו, בטח לא כשהיא מזוהמת. אבל היה רגע אחד, שבו ראינו את הלחץ משתחרר – וידענו שהצלחנו".

המטופל התאושש במהירות, אושפז במחלקת עיניים, ושוחרר תוך ימים – כשהראייה מתייצבת, העין נחה במקומה, וחיוך של הקלה מתגנב לפנים.

"זה לא היה סתם ניתוח", אומרים בבית החולים, "זה היה רגע שבו דיוק, טכנולוגיה ואומץ – נפגשו בקו שבין עין למצח".