מהודו באהבה: מחווה מרגשת של תרבות, זיכרון וחיבור אנושי: ערב שכולו הוד והודו בלב חיפה

בצל עצי האורן שעל רכס הכרמל, התכנסו אמש (4.8) למעלה מ־500 איש בבית אבא חושי – דיפלומטים, תושבים, סטודנטים, חובבי מחול ואורחים מן הקהילה ההודית – כדי לחגוג לא רק ערב של תרבות, אלא קשר היסטורי בן מאה שנה שנשזר בין חיפה להודו.
המארחים: עיריית חיפה, שגרירות הודו בישראל, מרכז התרבות ההודי ונמל חיפה. האורחים: שגריר הודו בישראל, ג’י. פי. סינג, וראש העיר, יונה יהב – שפתח את הערב בדברים שזיכו אותו במחיאות כפיים חמות.

"הקשרים בין חיפה להודו אינם חדשים", אמר יהב, "הם טבועים באדמת העיר – עוד מימי מלחמת העולם הראשונה, כשחיילים הודים לחמו בגבורה ושחררו את חיפה מידי הצבא העות'מאני. מאז ועד היום – הקשר נשמר, מתחדש ומעמיק."

ואם העבר נשמר בזיכרון, הרי שהערב הזה היה כולו חגיגה של ההווה: הופעה חד־פעמית של להקת המחול ההודית Amaiza, שהגיעה לחיפה לאחר סיבוב הופעות בירדן ובלבנון.
בראש הלהקה עומדת היוצרת והכוריאוגרפית ניטישה נאנדה, מהשמות הבולטים כיום בסצנת המחול ההודי. עם רפרטואר עוצר נשימה שמשלב בין קלאסיקות הודיות כמו אודיסי, בהרטנאטיאם וקטאק, לבין בוליווד עכשווית, פיוז'ן ואלמנטים של תנועה אורבנית – הלהקה הפכה את הבמה החיפאית למסע בין עולמות.

בתום המופע, שנמשך כשעה, עמד הקהל על רגליו ומחא כפיים דקות ארוכות – לא רק לרקדנים, אלא לרוח שביקשה לחצות יבשות, מסורת וזהות ולפגוש בלב.

השגריר סינג נשא דברים בהתרגשות ואמר:

"הערב הזה מוקדש לחיפה – עיר שיש לה מקום מיוחד בלב ההודי. חיילינו נלחמו כאן ב־1918, אבל מה שנשאר איתנו הוא הקשר האנושי: החברות, הכבוד, האמון. אנחנו מביטים קדימה – לעשייה משותפת, לתרבות, לחינוך ולכלכלה."

בין קצב המוסיקה ההודית לתפאורת הכרמל המקומית, קשה היה שלא לחוש ברגע קטן של פיוס בין מזרח למערב.

והילדים שעמדו מאחורי האולם – רקדו.

הם לא הכירו את שמות הסגנונות. לא את תולדות הקרבות.
אבל הם קלטו את הקצב.
והלב – הבין את היתר.