יונה תופס טרמפ על החות’ים: “הוציאו את בז”ן. הסירו ידיכם מהאקדמיה”
באוניברסיטת חיפה, מול איומי החות’ים והצללים הפוליטיים שמאיימים על האקדמיה, ראש העיר יונה יהב נשא שני נאומים בשבוע אחד — ושיגר אזהרה כפולה: אחת על סכנת בז”ן, השנייה על סכנת הצייתנות המחקרית. “אל תיתנו לזה לקרות.”
מערכת כרמליסט | עודכן: מאי 30, 2025
כשהחות’ים מאיימים על חיפה, יונה יהב לא שותק.
כשהפוליטיקה מחללת את גבולות המחקר – הוא שוב קם לדבר.
שני אירועים, שבוע אחד, במה אחת: אוניברסיטת חיפה.
ושם – שני נאומים של ראש העיר שהבהירו, בלי התחמקויות: העתיד של חיפה, של ישראל, תלוי במאבק נגד שתיקה, נגד פחד, ונגד עיוורון מוסדי.
בכנס “מפרץ חיפה החדש” שהתמקד בתכנון מטרופוליני, תקף יהב את המשך קיומם של בתי הזיקוק בלב אזור מיושב בצפיפות:
“אני נלחם להוצאת בתי הזיקוק מאז שאני ראש העיר,” אמר. “הדבר הראשון שנלחמתי עליו היה הוצאת מכל האמוניה, וכשהתחלתי במאבק קיבלתי חוות דעת מהמשרד להגנת הסביבה שאין סכנה מהאמוניה. חודשיים אחרי חוות הדעת הזו, שוטר מת מדליפת אמוניה בפרדס חנה. מאותו הרגע נוצרה התפנית, והתחילו להקשיב לי. היום אין מכל אמוניה.”
“ככה נעשה גם לבתי הזיקוק, שעם המזהמים שלו התקרב לעיר, כי הערים מסביב התפתחו והן יושבות על גבול המפעל. אין שום יכולת שבתי הזיקוק ימשיך להתקיים פה. המפעל הזה חייב לצאת מכאן, לא להתפשט, ולעשות את זה מהר ככל הניתן, כאן ועכשיו.”
באותו פאנל, שכותרתו “איך מכניסים 100 אלף יחידות דיור בין חיפה, נשר והקריות”, אמרה מהנדסת העיר אורית מרץ:
“חייבות להיות מצד המדינה השקעות בתעסוקה ובתחבורה. בלעדיהן לא נצליח לאכלס 100 אלף יחידות דיור. אנחנו יכולים לתת חינוך טוב, אבל ההון האנושי יגיע אם נייצר אלטרנטיבה ואטרקטיביות – איכות חיים ולא זיהום אוויר שאנחנו חווים מילדותינו. זה לא יביא את הצעירים.”
אבל יהב לא הסתפק באיום שבא מהשמים.
בטקס הענקת תואר דוקטור לפילוסופיה שנערך באוניברסיטת חיפה ימים ספורים לאחר מכן, כיוון את המילים שלו כלפי איום אחר – חרישי יותר, אבל לא פחות מסוכן:
“לפוליטיקאים אני אומר: הסירו ידיכם מהאקדמיה. אל תנסו לכפות את תפיסת עולמכם – כל תפיסת עולם שהיא. אל תנסו לדכא את הרוח המיוחדת של המחקר, אל תהלכו אימים על חוקרים ועל מוסדות אקדמיים. אקדמיה של אומרי הן, כפי שחלקכם רוצים לראות כאן, תוביל את ישראל אל עברי פי פח, ותהפוך אותה למדינה חשוכה ונחשלת. אל תיתנו לזה לקרות, ואני מאמין שיש לכם אומץ לחסום מגמות כאלו.”
ולסטודנטים שנכחו בטקס:
“בוגרים יקרים, קיבלתם היום מפתחות שיש באפשרותם לפתוח הרבה דלתות. זה תלוי בכם. תתמידו, ותגיעו גבוה. יש לי בקשה אליכם, מי שאינם חיפאים: בואו לגור בעיר הזו וליצור בעיר הזו. יש פה את האווירה הטובה ביותר. האוניברסיטה כאן מאפשרת ללא גבול – תנצלו את זה.”
שני מיקרופונים. שני קהלים. אותו קול.
והמסר – לא רק לחיפאים.

