שמש קלה, לחות כבדה, ובריזה שלא יודעת אם להישאר – חיפה ביום ראשון מחפשת סיבה לא לצאת

ב־7:05 בבוקר, כשהשמש עוד זזה בחצי־פה מעל עין הים, חיפה קמה לאוויר שהוא לא קר, לא חם, פשוט מהסס.
22 מעלות, אחוזי לחות גבוהים, לחץ ברומטרי של “אולי אני כן אסע דרומה מתישהו” — וזה מורגש.

בשוק תלפיות כבר פותחים את הבסטות עם מגבת על הצוואר. בסטלה מאריס זוג יושב על ספסל, שותק.
ברחוב הרצל, רוח צפונית־מערבית של 26 קמ”ש מנסה להזיז שקית סופר ריקה — ונכשלת.

התחזית מציעה טווח של 20–25°, אבל התחושה בפועל נעה בין “נעים להיזכר באהבה ישנה” ל”מי הדליק את התנור?”.
רמת נידוף הזיעה: בינונית, עם סיכון להכתמה קלה מתחת לרצועת התרמיל.
רמת הקריזה הציבורית – תלויה בקו האוטובוס.

ובערב?
ירידה קלה ל־20°, אידיאלית לישיבה שקטה על ספסל בקצה המושבה הגרמנית, כשכל העיר מתכווצת פנימה בלי סיבה.

תחזית שבועית בקצרה – כמו שצריך לומר אותה לחיפאים:
• שני: 25° — בול למי שמרשה לעצמו להיות ציני.
• שלישי–רביעי: קיבוע רגשי על 25°, אין גשם, אבל תהיה תחושת “רק אל תבואי לי עכשיו”.
• חמישי–שישי: 27–28°, תתחיל תנודה קלה בלב, אולי געגוע.
• שבת וראשון הבא: 29°, חמסין אסתטי, כולל הסכנה האמיתית: געגוע לשנות ה־90.

ובשורה התחתונה, כמו שאומרים פה ברחוב:

השמש עוד שקטה, הלחות עוד מסתירה, אבל משהו באוויר הזה –
לא רוצה שתזיע, רק שתזכור.

כרמליסט. מזג אוויר זה לא רק טמפרטורה. זה מצב צבירה של געגוע.