לא רק חזק יותר – גם חכם יותר: הטכניון והוועד האולימפי חוברים לפיתוח ספורט ישראלי מדויק ועתידני לקראת LA 2028
ההאקתון האולימפי הראשון בטכניון מאחד מדליסטים, חוקרים ומהנדסים בשאיפה אחת: להמריא מהמעבדה אל הפודיום. עם חזון חדשני ושיתוף פעולה עמוק בין מדע לספורט, נולדת בישראל גישה שלא מחכה למחר — אלא ממציאה אותו.
מערכת כרמליסט | עודכן: מאי 16, 2025

השבוע, בקמפוס הירוק שעל הר הכרמל, נערך מה שעשוי להתברר כנקודת מפנה עולמית – לא פחות. אירוע חדשנות אולימפית ראשון מסוגו, פרי שיתוף פעולה בין הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון לבין הוועד האולימפי בישראל, כינס יחד מדליסטים, מאמנים, חוקרים וסטודנטים לא כדי לדון בעתיד הספורט — אלא כדי לבנות אותו.
ההאקתון, שנערך כחלק מאירועי מאה שנה לטכניון ויום היזמות הבינלאומי, חיבר בין מוח לשריר, בין נתוני גוף למודלים מכניים, בין נחישות אנושית לרוח חדשנית כחול־לבן. המטרה: לפתח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שישרתו את הספורטאים הישראלים בדרך לפודיום האולימפי של לוס אנג’לס 2028.
מאחורי האירוע עומדים שני מובילים עיקשים של חזון בין־תחומי: פרופ’ אלון וולף, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות, ומולי אפשטיין, ראש תחום החדשנות והמדע של הוועד האולימפי. “החזון שלנו,” אמר אפשטיין, “הוא לממש מודל שבו מדענים וספורטאים פועלים שכם אל שכם, והמדע והטכנולוגיה כחול־לבן הופכים למנוע המרכזי מאחורי ההישגים הגדולים ביותר.”
וזה כבר לא חזון תיאורטי בלבד: באולימפיאדת פריז 2024 רשמה המשלחת הישראלית הישג שיא של שבע מדליות – ובשקט, מאחורי הקלעים, פעל צוות מהטכניון שתמך מדעית־טכנולוגית בספורטאי העילית. גולשי הרוח תום ראובני ושרון קנטור, שזכו בזהב ובכסף בדגם iQFOiL, נעזרו בבדיקות מתקדמות וייעוץ הנדסי אישי שביצעו עבורם חוקרי המעבדה לביו־תנועה והתקנים לבישים בטכניון – ד”ר אריאל פישר, הדוקטורנט רז מרגי, ד”ר דנה סולב ופרופ’ וולף.
ד”ר סולב, אגב, לא הסתפקה בתפקיד מדעי. בעבר היא עמדה בראש נבחרת הנשים בגלישה האולימפית, והביאה עמה לאירוע את נקודת המבט של מי שמכירה גם את הים מקרוב וגם את הדיוק המכני. היא אף שימשה חברה בחבר השופטים של ההאקתון – לצד פרופ’ אלון וולף, גל סופר (בכיר באינטל), וחוקרים בכירים נוספים מהטכניון ומהתעשייה.
לא עוד רק ‘מהר יותר, גבוה יותר’ – גם ‘חכם יותר, מדויק יותר’
לצד המדליסטית קנטור והמאמן שחר צוברי, לקחו חלק גם הקשתים שחר קליינר וניב פרנקל, השחיין האולימפי יעקב טומרקין ומאמן הסיף מאור חטואל – לשעבר חוקר בתחום הביו־אינפורמטיקה. כולם פעלו בצמוד לסטודנטים מפקולטות מגוונות: הנדסת מכונות, אווירונאוטיקה וחלל, ארכיטקטורה, עיצוב תעשייתי והנדסה ביו־רפואית.
18 סטודנטים – 18 גשרים בין מציאות לחלום.
יו”ר הוועד האולימפי, יעל ארד, פתחה את האירוע בהצהרה חדת־קווים: “ההצלחות בפריז שייכות לאתמול. אנחנו עם הפנים קדימה – ל־LA 2028. הספורטאים שלנו הם מקור גאווה לא רק בישראל אלא לכל יהדות העולם. המדע הוא לא רק שותף למסע – הוא אחד ממנועיו.”
מרכז למצוינות שמכייל ביצועים, לא רק מדדים
פרופ’ וולף הוסיף דברי סיכום שאינם מותירים מקום לספק: “ההאקתון האולימפי הזה הוא הרבה יותר מאירוע – הוא הצהרת כוונות. המרכז למחקר ספורט אולימפי בטכניון כבר מראה תוצאות בשטח, והשותפות הזאת תביא את ספורט ישראל לעידן חדש, מדויק, יצירתי, תחרותי.”
אולי בעוד ארבע שנים, כשקהל אמריקאי יצפה בדגל ישראל מונף בלוס אנג’לס – תהיה שם עוד קבוצה של אנשים שתצפה במסך מהמעבדה בטכניון, תכיר כל גרם לחץ על הגלשן, כל זווית כנף, כל אצבע מכוונת. הם אולי לא עולים על הפודיום – אבל הפודיום יעמוד גם על כתפיהם.