זוכרים את בתיה: ערב הוקרה שובר־לב לזכרה של המנהלת פורצת הדרך בתיה בראונר ז”ל

אמש (שלישי), ביום הולדתה הלועזי של בתיה בראונר ז”ל – המנהלת המיתולוגית של בית הספר עירוני א’ – התכנסו תלמידים, בוגרים, אנשי חינוך ובני משפחה לערב הוקרה מרגש במיוחד. האירוע, שצוין באולם המרכזי של עירוני א’ בחיפה, שידר לא רק זיכרון – אלא נוכחות. בתיה הייתה שם. בשירים, בסרטוני ההנצחה, בדברי ההספד ובעיקר בזיכרונות החיים שנשזרו לכל אורכו של הערב.

בתיה ניהלה את עירוני א’ במשך שני עשורים והפכה אותו ממוסד עירוני שגרתי לפנינה חינוכית בצפון. מגמת הרפואה שהקימה, שיתוף הפעולה החלוצי עם המרכז הרפואי רמב”ם, פרסי החינוך הארצי והעירוני – כל אלו לא היו עבורה הישגים של קריירה, אלא תוצאה ישירה של אמונה באדם ובשליחות המורה.

יונה יהב, ראש העיר לשעבר, היטיב לנסח זאת בטקס:
“בתיה הייתה מורת דרך תרתי משמע – היא שידרה ברק, העניקה כלים ודרשה רק דבר אחד: אנושיות, בכל מצב ובכל תלמיד. היא האמינה בחדר המורים כמו שמאמינים בקדושת החיים – כמקום בו צומחים דורות.”

הוכרז כי החל מהשנה, טקס מצטייני החטיבה העליונה בעירוני א’ ייקרא על שמה של בתיה בראונר – החלטה שמקבעת את דמותה בלב העשייה החינוכית של חיפה לדורות.

ליאור אוזמן, המנהל הנוכחי של בית הספר, שהיה אחד מתלמידיה־מורים, אמר בהתרגשות:
“בתיה חיה את החינוך. היא לא ניהלה – היא נגעה. בכל אחד ואחת. היא ידעה לראות ולהאיר.”

ולפעמים, תלמיד לשעבר הוא העדות הכי חזקה למהות של מחנכת:
אייל מנסורה, בוגר מגמת הרפואה וכיום סטודנט לרפואה, סיכם את מה שכל נוכח באולם חש:
“השקט שלה היה עוצמה. ההשראה שלה – מתנה לכל החיים. היא המשיכה ללמד גם כשהפסיקה לדבר, כי בתיה – היא רוח.”

בערב הזה, חיפה הרוויחה לא רק זיכרון, אלא נדר: לשאת את לפיד הרוח החינוכית שבערה בבתיה – הלאה, לעתיד.