קשת של תרבויות: חיפה והקשר הסמלי בין הטבע למסורות העתיקות

הבוקר נצפתה קשת מרהיבה מעל מפרץ חיפה, תזכורת חיה לפלאי הטבע ולמשמעותה העמוקה בתרבויות שונות. חיפה, עם הפסיפס התרבותי שלה, מהווה רקע מושלם לבחינת הסמליות של הקשת במסורות היהודית, המוסלמית והפרסית.

בתרבות היהודית, הקשת מופיעה לראשונה בתנ”ך, בסיפור הברית של האל עם נוח לאחר המבול. היא מסמלת ברית בין האדם לאלוהים, התחדשות ושלום. הברכה הנאמרת בעת צפייה בקשת – “זוכר הברית, נאמן בבריתו וקיים במאמרו” – מזכירה את החיבור בין האדם לאלוהיו ואת המחויבות האלוהית לשמור על הבריאה.

באסלאם, הקשת נחשבת לסמל של יופיו וגיוונו של הטבע. המילה “קוס” (قوس) מתייחסת הן לקשת בענן והן לקשת הקרבית, ומשלבת מסרים של אמונה, הרמוניה וכוח. הצבעים המרצדים בשמיים מבטאים את הרבגוניות שבבריאה, מסר המתחבר היטב לרוח הדו-קיום של חיפה.

התרבות הפרסית רואה בקשת סמל של אופטימיות ושל קשר בין עולם הטבע לרוח האדם. במיתולוגיה הפרסית, הקשת זוכה לשמות פיוטיים כמו “קשת אלוהית” (קמאנד-י-חודה), והיא מופיעה ביצירות ספרותיות רבות, ביניהן של המשורר האגדי רומי. הקשת בענן מסמלת אצלם חיבור בין ארץ לשמיים ומזכירה את מחזורי הטבע ואת ההרמוניה של היקום. מעבר לכך, הקשת משמשת לעיתים כמטאפורה לשלמות רוחנית ולשחרור.

הקשת שנצפתה מעל מפרץ חיפה היא לא רק פלא טבע מרהיב, אלא גם סמל לשלום, הרמוניה ושיתוף בין תרבויות. חיפה, כמו הקשת, מחברת בין צבעים, עמים ואמונות, ומזכירה לנו את היופי שבאחדות מתוך גיוון.