מפרוץ המלחמה וההסלמה בצפון פראמדיק מד"א שירן אלבז נשאר בביתו בשלומי להמשיך את עבודתו המבצעית במד"א כאשר אשתו שעובדת במוקד החירום 101 של מד"א ובתו רחוקות ממנו גאוגרפית

הכירו את הזוג מהישוב שלומי, מנהל אשכול מעלות - בית ג'ן במד"א, פראמדיק שירן אלבז (38) וקצינת משמרת במוקד החירום 101 של מד"א, חובשת בכירה ליטל אלבז (38) ובתם שי לי, בת השלוש. מיום שבת השחור, ה- 7.10 הם התפצלו, שירן נשאר לעבוד בישוב בשל עבודתו המבצעית כפראמדיק ומנהל האשכול וליטל ובתם התפנו ועברו לגור אצל אימה בישוב אליקים עד היום. מאז שירן נמצא במלחמה יומיומית לשמור ולהיות נוכח בחיי המשפחה שלו שכרגע רחוקה ממנו גאוגרפית כשברקע המדינה נמצאת תחת מלחמה, והוא כגורם בכיר במד"א עובד לילות כימים.

| עודכן: אוקטובר 15, 2024

קרדיט: דוברות מד"א

בשנה האחרונה, שירן עבד בלי סוף, כשביד אחת הוא מחזיק את מכשיר הקשר שמשאיר אותו בכוננות לקפוץ לאירועים בלתי פוסקים באזור הצפון וביד השנייה הטלפון שלו בשיחת וידאו עם ליטל ובתו הקטנה. שירן מצא את עצמו מטפל בפצועים במהלך אירועים ביטחונים תחת אש כמו למשל באירוע הקשה בערב אל עראמשה, הוא יצא לטפל בפצועים כשעדיין נשמעות אזעקות, נפילות וירי לידו. כמובן שכל האירועים האלו מתווספים לאירועי שגרה שמלווים אותו כמו טיפול בחולים ובפצועי תאונות דרכים. מצד אחד האירועים הלא פשוטים שהוא נתקל בהם בשטח ומצד השני, סיטואציות לא רגילות שפוגשות אותו ואת ליטל, כשאירועים ביטחוניים מכתיבים להם את חיי המשפחה שלהם כעובדים חיוניים במד"א.

אירוע שקרה ממש לא מזמן בו קבעו הזוג להיפגש לחגוג את יום הולדתה של ליטל, אך באותו הבוקר נשמעו אזעקות בלתי פוסקות ונפילות רבות באזור הצפון מה שגרם להזנקתם למקום עבודתם ולביטול יום החופש והחגיגות שתוכננו. עוד סיטואציה שהם נתקלו בה הייתה, באחד המקרים בצפון כשליטל הייתה במשמרת במוקד החירום, שירן הוזנק לטפל בפצועים במקום האירוע שעדיין יש התראות על נפילות. תוך כדי שהיא נמצאת מולו בקשר ומעבירה לו דיווחים עולות בה תחושות של פחד ודאגה לשירן.

אלו הן כמה דוגמאות מהחיים של שירן וליטל מאז פרוץ המלחמה. למרות זאת עם הרבה הכלה, רצון ונחישות השניים לא מוותרים ומצליחים בתושייה רבה לנהל קשר משפחתי, להיפגש גם אם מדובר על פעמים בודדות בחודש ולעבוד עם המון מרץ ורצון.

קרדיט: דוברות מד"א

מנהל אשכול תחנות מעלות – בית ג'ן, פראמדיק שירן אלבז: "זה קשוח מאוד, לא מצליחים להתרגל למרחק הזה גם אחרי שנה. אני משתדל לפגוש אותן פעמיים בשבוע. כאבא וכבעל זה אף פעם לא מספיק ואתה תמיד רוצה יותר עם המשפחה שלך. אני מקפיד כל ערב, לעשות שיחת וידאו עם ליטל והבת שלנו לומר להן לילה טוב ולראות אותן אם לא פנים מול פנים אז בווידאו. אני עובד משעות הבוקר המוקדמות עד השעות הקטנות של הלילה, הימים שלי מאוד עמוסים, אבל תמיד יש את המחשבה עליהן בראש ואת הגעגוע. אני יוצא לטפל בפצועים מאירועים ביטחוניים קשים ומוצא את עצמי מטפל בהם תחת אש. השכפ"ץ לא יורד ממני כמעט בכלל. כארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל אנחנו פועלים בכל מקום ומגיעים גם לישובים צמודי הגדר על גבול לבנון ופועלים בשיתוף פעולה מלא עם כוחות צה"ל ומטפלים באזרחים וחיילים. כרגע אני יודע שזקוקים לי, אני אחראי על המון דברים בגזרה אז זה נותן תחושת סיפוק וגאווה להיות חיוני במלחמה הזאת, אבל עוד יותר מספק לעשות את הכל כדי לשמור על חיי המשפחה במקביל וליהנות גם מהרגעים הקטנים ביום שאני שומע ורואה אותן".

קצינת משמרת במוקד החירום 101 של מד"א, חובשת בכירה ליטל אלבז: "עברנו הרבה סיטואציות מורכבות. לפעמים זה אפילו בדברים היחסית קטנים כמו שאני ליוויתי לבד את הבת שלנו ליום הראשון שלה בגן החדש ולפעמים זה בגדול – כשאני עולה מולו בקשר תוך כדי משמרת שיש נפילות ברקע. המלחמה המשותפת שלנו היא לתת לבת שלנו, שי לי כמה שיותר הרגשה של שגרה. אנחנו עושים את הכל כדי שהיא תרגיש שאבא נוכח גם אם פיזית הוא לא נמצא הרבה. הכי חשוב שישמור על עצמו ושנעבור את התקופה הזאת מחוזקים".


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *