מדינה דרוזית זאת לא מילה גסה

הדרוזים בסוריה מהווים מיעוט דתי-אתני ייחודי, עם היסטוריה ארוכה של מאבקים אוטונומיים ושל זיקה לאזורי דרום המדינה. מרכזם הגדול נמצא בעיר סווידא והאזור הסובב לה, אך הם מפוזרים גם באזורים נוספים ברחבי סוריה. מהיכן מגיעים הדרוזים, היכן הם מתרכזים כיום, וכיצד משתלבים במארג הפוליטי והחברתי של סוריה ובעולם הערבי?

הדרוזים בסוריה: סקירה היסטורית

הדרוזים הם קבוצה דתית שהתפצלה מהאסלאם השיעי במאה ה-11, ומאמיניה מרוכזים בעיקר בלבנון, סוריה, ישראל וירדן. הדת הדרוזית מאופיינת בהשקפות פילוסופיות ומיסטיות ייחודיות, והדרוזים בסוריה היו מאז ומתמיד חלק חשוב בהיסטוריה המקומית של המדינה.

הקשר ההיסטורי של הדרוזים עם סוריה מתחיל בעיקר באזור ג'בל א-דרוז, המכונה גם הר הדרוזים, בדרום המדינה. בתקופת האימפריה העות'מאנית ולאחר מכן תחת המנדט הצרפתי, הדרוזים היו מעורבים במספר מאבקים אוטונומיים, כשהבולט שבהם היה המרד הדרוזי (1925-1927) בהנהגת סולטאן אל-אטרש כנגד השלטון הצרפתי.

עם קבלת עצמאותה של סוריה, הדרוזים זכו לאזרחות ושילוב מלא במערכות המדינה, אך המשיכו לשמור על זהות אתנית ודתית נפרדת. לאורך השנים, הדרוזים השתדלו לשמור על איזון עדין בין שמירה על זהותם לבין תמיכה במשטרים המקומיים, עד שהחלה מלחמת האזרחים בסוריה. אך מה קורה שמדינה קורסת ?

היכן נמצאים הדרוזים כיום?

כיום הדרוזים מרוכזים במספר אזורים עיקריים בסוריה:

1. ג'בל א-דרוז (מחוז סווידא):
   זהו הריכוז הדרוזי הגדול ביותר בסוריה, המונה מאות אלפי תושבים. סווידא היא בירת המחוז והמרכז הכלכלי והתרבותי של הדרוזים. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, האזור הצליח לשמור על אוטונומיה מסוימת ומנהיגים מקומיים נמנעו מלהתערב באופן ישיר במאבקים המרכזיים של הלחימה, תוך שמירה על גבולות והגנה עצמית מפני כוחות חיצוניים כמו דאעש וארגוני טרור אחרים.
2. הר החרמון (הצד הסורי):
   בהר החרמון, אשר נמצא בצפון מערב סוריה, ישנם כפרים דרוזיים המהווים חלק מהאזור הגדול יותר של רמת הגולן. חלק מהדרוזים בגולן מחזיקים בקשרים עם קרוביהם בצד הישראלי של הגבול.
3. פרברי דמשק (ג'רמאנה):
   ג'רמאנה, הממוקמת ממזרח לדמשק, היא שכונה גדולה ובעלת ריכוז דרוזי גבוה, אשר מונה כמה עשרות אלפי דרוזים. העיר נחשבת למקום שבו הדרוזים משתלבים יותר בחיי המטרופולין של הבירה ומעורבים יותר בתהליכים פוליטיים רחבים.

יוזמות להקמת מדינה דרוזית במהלך המאה ה-20 היו מספר יוזמות להקים מדינה דרוזית באזור ג'בל א-דרוז, בעיקר בתקופות של חוסר יציבות פוליטית במזרח התיכון. אחת היוזמות המשמעותיות להקמת מדינה דרוזית התרחשה אחרי המרד הדרוזי בשנות ה-20 נגד המנדט הצרפתי. הדרוזים ניסו להבטיח לעצמם אוטונומיה באזור שלהם, אך לאחר שהמרד דוכא על ידי הצרפתים, חזון המדינה הדרוזית התפוגג.

במהלך מלחמת האזרחים הסורית, הדרוזים שוב נדרשו לעסוק בשאלות של זהות ואוטונומיה, כאשר הם מצאו את עצמם בין הכוחות השונים במדינה, כולל המשטר הסורי, ארגוני מורדים וקבוצות ג'יהאדיסטיות. הדרוזים באזור ג'בל א-דרוז נאלצו להתמודד עם התקפות מצד דאעש וקבוצות נוספות, מה שחיזק את תחושת העצמאות והצורך בהגנה עצמית. עם זאת, לא הייתה יוזמה ריאלית או מאורגנת להקמת מדינה דרוזית עצמאית בתקופה זו.

לדרוזים בסוריה יש קשרים היסטוריים מורכבים עם ישראל, בעיקר דרך הקשר עם הדרוזים בישראל. הדרוזים ברמת הגולן, שהם חלק מהקהילה הדרוזית המפוזרת במזרח התיכון, מחזיקים בקשרים משפחתיים ותרבותיים עם הדרוזים שבסוריה, במיוחד עם אלה המתגוררים בסמוך לגבול הישראלי.

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, ישראל שמרה על מדיניות רשמית של אי-מעורבות, אך היו דיווחים על סיוע הומניטרי שסופק על ידי צה"ל לכפרים דרוזיים בסוריה, במיוחד לאור ההתקפות של דאעש. ישראל גם פעלה לשמור על יציבות באזור הגבול, תוך שיתוף פעולה עקיף עם הדרוזים המקומיים.

למרות נכונות מצד חלק מהדרוזים בסוריה לקיים קשרים עם ישראל בשל האינטרסים המשותפים בתחום הביטחוני, רוב המנהיגים הדרוזים נמנעו מהצהרות פומביות על שיתוף פעולה גלוי מחשש לפגיעה במעמדם הפוליטי בסוריה.

במהלך ההפגנות האחרונות בסווידא, אשר התקיימו נגד משטרו של בשאר אל-אסד, נצפו לעיתים קרובות מפגינים הנושאים את תמונתו של השייח' מואפק טאריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל. שייח' מואפק טאריף הוא דמות מרכזית ומוערכת בקרב הדרוזים בישראל ובמזרח התיכון, בהיותו המנהיג הדתי העליון של העדה.

הנפת תמונתו של השייח' מואפק טאריף בהפגנות הדרוזיות בסוריה, ובייחוד בסווידא, מסמלת את האחדות והקשר העמוק בין הדרוזים בסוריה לדרוזים בישראל. תמונתו של השייח' טאריף נתפסת כסמל של מנהיגות רוחנית ונחישות, והיא משדרת מסר של אחדות עולמית בין הדרוזים, מעבר לגבולות הפוליטיים והמדינתיים. באמצעות הנפת תמונתו, הדרוזים בסוריה מבקשים להביע את תחושת השותפות והזהות המשותפת של העדה הדרוזית, וכן את רצונם לשמור על ערכיהם הדתיים והתרבותיים בעידן של טלטלות פוליטיות וחברתיות.

השייח' מואפק טאריף ממשיך לגלם תפקיד חשוב בגישור בין הדרוזים בישראל לדרוזים בסוריה ובלבנון, ובמאמצים לייצב את מעמדה של העדה הדרוזית באזור כולו.

הדרוזים בסוריה הם קבוצה דתית-אתנית ייחודית ששומרת על זהותה ועל רצונה באוטונומיה לאורך ההיסטוריה. למרות היוזמות בעבר להקמת מדינה דרוזית, הם לא הצליחו ליצור מדינה עצמאית ונאלצים לתמרן בתוך המאבקים הפוליטיים של סוריה.

האוכלוסייה הדרוזית מפוזרת בעיקר בג'בל א-דרוז, אך קיימת גם בהר החרמון ובפרברים של דמשק. הקשרים עם ישראל מוסיפים עוד נדבך למורכבות הפוליטית של הדרוזים, כאשר הם מחפשים דרכים להבטיח את ביטחונם ואת האוטונומיה שלהם, במקביל לשמירה על הקשרים ההיסטוריים והמשפחתיים עם הדרוזים בישראל.

כיום, הדרוזים נותרו שחקן חשוב במרקם החברתי והפוליטי של סוריה, והם ממשיכים לשחק תפקיד ייחודי בסכסוכים המורכבים של האזור.

כדי להבין כיצד עשויה להיראות מדינה דרוזית, יש להתמקד בכמה אזורים בהם הדרוזים מהווים נוכחות משמעותית:

1. ג'בל א-דרוז (סווידא, סוריה):
   זהו הריכוז הדרוזי הגדול ביותר כיום. האזור נמצא בדרום סוריה והוא כולו מאוכלס ברוב דרוזי ברור. האזור הזה יכול לשמש בסיס למדינה דרוזית, מאחר ויש בו נוכחות דרוזית מוצקה והיסטוריה של מאבקים אוטונומיים.
2. הר החרמון:
   באזור הר החרמון, בצפון מזרח רמת הגולן (בצד הסורי), מתגוררים דרוזים. אזור זה כולל את הכפרים הדרוזיים של רמת הגולן (בשטח ישראל) ואת הכפרים בצדו הסורי של הגבול. מבחינה גיאוגרפית, החרמון יכול ליצור חיבור בין דרוזים בסוריה לדרוזים בגולן הישראלי, אם כי חיבור זה נתקל במכשולים פוליטיים רבים, לאור הגבולות המוכרים כיום.
3. הרי השוף (לבנון):
   בלבנון, הדרוזים מרוכזים בהרי השוף והרי הלבנון, שם הם מהווים חלק חשוב במערכת הפוליטית במדינה. המנהיגים הדרוזים בלבנון, כמו משפחת ג'ונבלאט, מחזיקים בעמדות כוח בפוליטיקה הלבנונית. האזור הזה מהווה פוטנציאל לחלק מהמדינה הדרוזית ההיפותטית, שכן יש בו רצף טריטוריאלי דרוזי בתוך גבולות לבנון.
4. ג'רמאנה (פרברי דמשק, סוריה):
   באזור פרברי דמשק, כמו העיר ג'רמאנה, יש נוכחות דרוזית גבוהה. אזור זה נמצא במרחק גיאוגרפי מהותי מג'בל א-דרוז, אבל יש אפשרות תאורטית של חיבור אם יוקמו ישויות עצמאיות בדרום סוריה.
5. צפון ירדן:
   אמנם אין ריכוזים גדולים של דרוזים בירדן, אך ישנם כפרים קטנים בדרום סוריה וגובלים עם ירדן שיש בהם אוכלוסיות דרוזיות. ריכוזים אלה לא משמעותיים מבחינה דמוגרפית, אך תיאורטית יכלו להשתלב בתרחיש של מדינה דרוזית.

האם יש רצף טריטוריאלי אפשרי? לא ממש, אבל איפה שיש רצון יש יכולת

בתרחיש של הקמת מדינה דרוזית שתפרוס על פני מספר מדינות, ישנו פוטנציאל לרצף גיאוגרפי מסוים, אך הוא תלוי בגורמים פוליטיים וטריטוריאליים:

• רצף בין סווידא לגולן: אזור ג'בל א-דרוז בדרום סוריה יכול להתחבר גיאוגרפית עם רמת הגולן, שם יש אוכלוסייה דרוזית. המכשול הגדול לחיבור זה הוא הגבול בין ישראל לסוריה והמצב הפוליטי הרגיש בין המדינות. עם זאת, יש אפשרות תאורטית ליצור רצף דרך אזור החרמון, אם תושג הסכמה פוליטית רחבה.
• רצף בין סווידא ולבנון: חיבור בין האזורים הדרוזיים בלבנון (השוף והרי הלבנון) לג'בל א-דרוז בסוריה עשוי להיות אפשרי ברמה גיאוגרפית, דרך המעברים ההרריים של דרום לבנון וצפון סוריה. האזור הלבנוני הוא קרוב יחסית לגבול סוריה ודרום סוריה, ויש אפשרות גיאוגרפית ליצור רצף טריטוריאלי בין שני האזורים. עם זאת, שוב, האתגר המרכזי כאן הוא פוליטי, שכן מדובר בשתי מדינות נפרדות.
• ירדן: לירדן אין כיום אוכלוסייה דרוזית משמעותית, ולכן לא סביר שתהיה חלק מתוכנית כזו. האזורים הדרוזיים בדרום סוריה גובלים בירדן, אך הקשרים בין הדרוזים בירדן לדרוזים בסוריה חלשים מאוד, ואין אינדיקציה למעורבות ירדנית בנושא.

מדינה דרוזית היפותטית עשויה להתבסס בעיקר על האזורים הדרוזיים של ג'בל א-דרוז בסוריה, רמת הגולן והרי השוף בלבנון. מבחינה גיאוגרפית, יש פוטנציאל לרצף טריטוריאלי דרך החרמון ולבנון, אך האתגרים הפוליטיים והבינלאומיים הם עצומים, לאור המצב הרגיש בסוריה, לבנון וישראל. כל צעד לקראת מימוש תרחיש כזה ידרוש יציבות פוליטית, שיתוף פעולה בין-מדינתי, והסכמה רחבה מצד השחקנים השונים במזרח התיכון.

הקשר הדתי של הדרוזים משתרע מעבר לאמונות הייחודיות שלהם, והוא בעל חשיבות רבה לשמירה על הזהות הקהילתית החזקה שלהם. הרוב המוחלט של הדרוזים אינם חשופים ללימודים הדתיים המלאים שלהם, אלא רק למנהיגים דתיים הנקראים "עוקאל" (הנאורים), שהם בעלי גישה לטקסטים הדתיים הקדושים. שאר חברי הקהילה, המכונים "ג'והאל" (הנבערים), חיים את חייהם הדתיים בהתאם להנחיות המוסריות שמנחילים העוקאל, אשר משמשים כמתווכים בין האל לקהילה.

המנהיגות הדתית של הדרוזים

הדרוזים אינם מפוזרים רק גיאוגרפית אלא גם מקיימים מערכת מנהיגות דתית ייחודית, הנמצאת בידי ה"עוקאל". ההנהגה הדתית של הדרוזים מבוססת על קבוצות של מנהיגים דתיים, אשר שומרים על הידע הסודי של הדת ועל הטקסטים הקדושים. הם אינם משמשים רק כמנהיגים דתיים אלא גם כמנהיגים מוסריים בקהילה, ובמקרים רבים גם פוליטיים.

בנוסף, ישנו חשיבות רבה למקומות הקדושים של הדרוזים, כמו מקאם נבי שועייב (המאמינים כי מדובר בקבר יתרו), הממוקם בגליל בישראל, שהפך למוקד עלייה לרגל שנתי עבור הדרוזים. הטקס המרכזי המתקיים במקום זה מדי שנה בחודש אפריל מהווה אחד מאירועי המפתח הדתיים של הקהילה.

בכל אזור דרוזי, בין אם מדובר בסוריה, לבנון או ישראל, ישנם מנהיגים מקומיים דתיים ופוליטיים שמהווים חלק מהמערכת הדתית והחברתית. בסוריה, הקשרים הפוליטיים של הקהילה הדרוזית עם השלטון משפיעים רבות על המנהיגות הדתית, כאשר מנהיגים דרוזיים משתדלים לשמור על נייטרליות פוליטית בתוך מלחמת האזרחים, אך במקביל לשמור על היכולת להגן על קהילתם.

המנהיגות הדתית בלבנון

בלבנון, אחד המנהיגים הבולטים ביותר של הקהילה הדרוזית הוא וליד ג'ונבלאט שהוא בכלל ממוצא כרודי ונשוי לאישה נוצריה ובכלל תומך חזבאללה, אשר מכהן כראש המפלגה הסוציאליסטית המתקדמת בלבנון. למרות שהוא אינו מנהיג דתי, יש לו השפעה רבה על הדרוזים בשל תפקידו המרכזי בפוליטיקה הלבנונית. משפחת ג'ונבלאט נחשבת לאחת המשפחות הבולטות בהיסטוריה של הדרוזים בלבנון ומחזיקה בקשרים עמוקים עם הנהגת הדת והקהילה.

הקהילה הדרוזית עומדת בפני אתגרים גדולים בעידן המודרני, במיוחד בסוריה ובלבנון, שם המלחמות והמתחים האזוריים פוגעים ביציבות הפוליטית והחברתית. המנהיגות הדתית בדרוזים נאלצת למצוא איזון בין שמירה על הייחודיות וההגנה על הקהילה לבין יצירת קשרים פוליטיים שיבטיחו את המשך קיומם.

לסיכום, המנהיגות הדתית של הדרוזים, המתמקדת בעקרונות של נאמנות, סודיות, ואחדות, מהווה חלק בלתי נפרד מהזהות הקהילתית שלהם ומהיכולת שלהם לשמור על חוסנם לאורך ההיסטוריה הסוערת של המזרח התיכון.

רעיון הקמת מדינה דרוזית או חיזוק מעמד הדרוזים ככוח מגשר במזרח התיכון הוא חלק מדיונים על שינוי האזורי והיחסים הפוליטיים במזרח התיכון. הדרוזים, הידועים בנאמנותם למדינות בהן הם חיים ובהיותם קבוצה אתנית-דתית ייחודית, יכולים להוות גשר בין עמים ואומות שונות באזור, כולל בין ישראל למדינות ערביות שכנות.

לאורך ההיסטוריה, הדרוזים שמרו על נייטרליות יחסית בסכסוכים אזוריים, ונודעו ביכולתם לקיים יחסים תקינים עם כוחות שונים בסוריה, לבנון וישראל. בתרחיש של "מזרח תיכון חדש", בו שואפים לשלום ושיתוף פעולה אזורי, הדרוזים יכולים לתפקד ככוח מתווך ומחבר בין מדינות שונות, ולסייע ביצירת יציבות והבנה בין עמים.

האוכלוסייה הדרוזית בישראל ובאזור גולן, יחד עם הדרוזים בסוריה ובלבנון, יכולה לשחק תפקיד חשוב בתהליך פיוס ובנייה מחדש של המזרח התיכון. תרומתם התרבותית והקולינרית, כולל הפיתה הדרוזית המפורסמת, היא סמל לאירוח ולחברות שיכולה לחזק קשרים בין אנשים במדינות השונות. אינשאללה, אולי בעתיד הקרוב נזכה לראות שיתוף פעולה אזורי שבו נבוא לבקר ולאכול יחד פיתה דרוזית, ולחגוג תקופה חדשה של שלום ושיתוף פעולה.