האוהדים שכבר לא יגיעו ל"סמי עופר"

מעטים מאוד, אם בכלל, יחלקו על הקביעה שחלקו של קהל האוהדים, ב-15 האליפויות בהן זכתה מכבי חיפה בשלושה העשורים האחרונים, משמעותי למדי. גם הקבוצה המוכשרת ביותר, תתקשה להפיק את המיטב בלי צבא אוהדים גדול ותומך. הקהל, או במלים הלקוחות מהמצב הנוכחי, צבא, הוא מהגדולים במדינה. 30 אלף צופים מדי משחק בית. כל האהבה שבעולם.

אלא שבאמצע הוויכוחים איזו דרך מקצועית עדיפה על פני דרך אחרת, הופיעה מלחמת "חרבות ברזל". וגם כאן, הקהל ואתו המועדון, עסוקים בפרופורציות אחרות: שלום ובריאות. בזה אחר זה, נחתו על מכבי חיפה מאז ה-7 באוקטובר, 42 טילים – כל אוהד שנגדע, הוא טיל בפני עצמו שפוגע בלב. 42 אוהדים רשומים ושעליהם נודע להנהלת המועדון, כבר לא יגיעו לסמי עופר.

קשה מאוד לחמוק מרישומי התמונות המראות סמלים של מכבי חיפה, במהלך התרחשות קובעת גורלות, קעקועים, לבוש. מכבי חיפה שהיא אייקון בכדורגל הישראלי, נקלעה לכך שלא מרצונה.

דודו בזק, דובר המועדון, מדבר על הילד משדרות ומתרגש, סיפור על ילד בן 9 שהתחבא מתחת למיטה מפני המחבלים שהיו עסוקים ברציחת אמו. ואז, כשהמחבלים של החמאס יצאו מהחדר, הילד הנרגש וההלום, בן 9 בסך-הכל, הגיח ממחבואו כשעל גופו החולצה הסטנדרטית שלו…חולצת מכבי חיפה. "וזה עוד לא כל הסיפור", ממשיך בזק. "הילד, כולו בן 9, סירב שעות ארוכות להחליף חולצה, למרות שזו הנמצאת עליו איבדה מההגיינה שלה". לא עזרו ההבקשות. ובסופו של דבר, רק חליפת המועדון שאותה ביקש מהנשיא יעקב שחר, גרמה לו להחליף את חולצה. סדר עדיפויות של ילד בן 9 משדרות שבדרום, במהלך הטראומה של חייו.

כמועדון היודע מה ערכו של הקהל, במכבי חיפה התגייסו כדי לטפל בהרוגים ובנפגעים בצורות השונות. צוות עובדי המועדון, שבימים כתיקונם עוסק בכרטיסים, עשה הסבה לטיפול אישי באוהדים – זה כלל ביקורים אצל אבלים של שחקנים, הנהלה והמאמן מסאי דגו. השאלה עד כמה דגו יצליח במגרש של הגדולים, פסקה בינתיים מלהיות רלוונטית בימים הרי גורל (הדבר האמיתי של חיים ומוות), פרופורציות, כבר לא רלוונטיות בימים אלה. דגו יצא לבאר-יעקב, לנחם את משפחתו של לוחם הימ"מ, פקד סטניסלב שיינקמן, שנהרג בקרב בקיבוץ רעים. בנוסף, הביא לאוהד לאו בן ה-7, אחד מ-3 ילדיו של הלוחם, את החולצה של השחקן הנערץ עליו, צ'ארון שרי. העידוד של מסאי, היה בזמנים האלה בעל חשיבות עצומה. האוהד אלעד קציר, 47, מניר-עוז, שגם אביו היה מההרוגים, הוא עוד אוהד ידוע שנפל.

במהלך האליפות הראשונה ב-1984, שלמה שרף שבר מוסכמות בכדורגל הישראלי. השוער השלישי שלו היה מאיר פרץ. מאז תחילת המלחמה, השניים שותפים לגורל, שניהם איבדו נכדים- שרף את נכדתו מאי נעים, ופרץ את נכדו. שלמה שרף הוא חלק מההיסטוריה של המועדון, חלק חשוב מהמשפחה. במהלך שבעה ימי האבל, הגיעו מחיפה עוד ועוד אוהדים שאפילו לא הכיר אישית. לזה קוראים משפחה.

כדורגל הוא דבר חשוב בחייו של אוהד, הפעם היוצרות התחלפו. כך הפכו שחקני מכבי חיפה לאוהדים של אוהדיהם ביום-יום. חבל רק שהדבר קרה בנסיבות נדירות וטרגיות. האוהדים שלא יחזרו ל"סמי עופר", להתרגש מדי מחזור ליגה.