אפשר לגרש את המחשבות הרעות

מחשבות רעות, ממש כמו החתולים-אסור לפרנס אותם, אסור לארח אותם, כי הם רק ילכו ויתרבו

לפני כמה שנים יצא לי להיות באיזה יישוב בבקעת- הירדן , במשך כמה ימים. כאשר אכלתי ארוחת צהריים, הגיעו אליי כמה חתולים,והתחילו ליילל. בניגוד לחתולים המבוהלים והפחדניםם בעיר. מסתבר שהחתולים  שם בבקעה היו ממש חברותיים  אבל העיקר – רעבים וחסרי בושה. הם ממש ביקשו והתחננו שאכבד גם אותם. כיוון שנשאר לי קצת אוכל זרקתי להם שאריות מהסעודה ומרגע זה החתולים פשוט לא עזבו אותי הם יללו והתחככו ברגליים שלי  ממש הטרידו. בערב כששוב אכלתי משהו והם ממש הציקו לי התפתיתי לחשוב שאולי אם שוב אזרוק להם משהו הם יעזבו אותי בשקט אבל זו הייתה טעות מרה תוך דקות הגיעו עוד ועוד חתולים  וממש מצאתי את עצמי מוקף בכמה עשרות חתולים  כאילו נאי נמצא בסיפור אימה ככה הם המשיכו להטריד אותי בימים של אחרי…אחרי כמה ימים עזבתי את היישוב וחזרתי לעיר נשארה לי מזכרת של כמה תמונות משם שאני מוקף בכמה עשרות חתולים אבל חוץ מהתמונות האלו לקחתי איתי גם לקח חשוב לחיים: לפעמים מחשבות הן כמו חתולים מנסות את מזלן וחופרות בראש. אם באמת ניתן לחשוב על עצה טובה לעצור ולהתבונן אז זה ודאי תהליך טבעי ומבורך לחפש ולמצוא עצה נכונה. אבל יש גם מחשבות שליליות.יש מצוות שמחייבות שליטה על המחשבות(לא תתורו…)

לגרש מחשבות כאלו . כדאי להשתמש במומחיות הזו גם לסתם מחשבות על דאגה וייאוש חוסר תקווה ופסימיות, וכל מחשבה שלילית שלא באמת מקדמת אותנו מחשבות כאלה מגיעות מהיצר הרע , כי הן לא מועילות רק מזיקות. לפעמים יש מחשבה שאם רק נשתעשע עם מחשבות כאלו זה ירגיע, אבל האמת היא שגם אם בטווח הקצר זה נוח כמו לגרד עקיצת של יטוש יש גם טווח ארוך ושם המחשבות האלו רק גורמות נזק נפשי. וחבל זה לא משתלם. לא צריך להיכנע ולהתמסר אליהן  ממש כמו הסיפור עם החתולים. אסור לרנס אותם אסור לארח אותם אסור ליזרוק להם עצם, כי הם רק ילכו ויתרבו. 

יש עצה פשוטה לגרש מחשבות: אי אפשר לחשוב על 2 מחשבות במקביל ולכן אם מסיחים דעת למחשבות אחרות המחשבות הרעות נעלמות הן לא מוותרות בלי קרב הן ממשיכות להטריד ולהציק אבל כשמפתחים את המימנות הזאת לגרש אותן, עם הזמן, אפשר להיות מקצועיים בזה ולסבול פחות מהתופעה.  

היסוד הזה רלוונטי לגבי הורים מתבגרים, בהתמודדות הלא פשוטה שבד"כ מלאה בעליות וירידות, יש רגעים קשים שבהם אסור להיכנע למחשבות המייאשות. כל מחשבה שמובילה לייאוש ולכעס, לא מגיעה ממקור קדוש אלא להיפך, ולכן לא כדאי לארח מחשבה כזאת בראש כי היא תביא איתה עוד ועוד חבות, עוד ועוד צרות. צריך פשוט להסיח דעת ןלגרש מחשבות מהסוג הזה. היסוד הזה רלוונטי מאוד גם למתבגרים בעצמם. המוח מתמודד עם מחשבות רבות, חלקן של שטויות והבלים, חלקן מייאשות ופסימיות וזה טבעי ונורמלי כולם מתמודדים עם מחשבות כאלו אפילו גדולי הצדיקים, השאלה היא מה עושים איתם? אם נכנעים להן ומתפתים לארח אותן, או אם משתדלים לגרש אותן ,זה משתלם ונותן פירות, שמתגמלים גם בעולם הזה.