דו"ח המשרד להגנת הסביבה חשף: הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים חלו במפרץ חיפה מאז 2012

כמו בכל שנה בעשור האחרון, המשרד להגנת הסביבה פרסם את נתוני מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2021 של 575 המפעלים הגדולים בישראל

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "אנחנו משתפים היום את הציבור במידע העדכני ביותר שבידינו. המפל"ס הוא כלי מרכזי שמשמש את המשרד, את הציבור ואת הארגונים הסביבתיים לשם קבלת תמונה מפורטת ומדויקת על זיהום האוויר בסביבה. נתוני דוח המפל״ס מראים המשך מגמת הפחתה ניכרת במזהמים וכן המשך הפחתת העלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר בישראל, אך עדיין יש עבודה רבה לפנינו בהורדת זיהום האוויר בישראל, בעיקר בכל הקשור בתעשייה וכן בשריפות הבלתי חוקיות. נמשיך לפעול לשיפור איכות האוויר ואיכות החיים של תושבי המדינה" 

מקבוצת בז"ן נמסר: קבוצת בזן גאה להמשיך ולעמוד בראש החץ במאמץ התעשייתי לשפר את איכות פעילותה והשפעתה הסביבתית, ותמשיך להשקיע בטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר בעולם על מנת להציג שיפור תמידי. במתקני גדיב הפחתנו ב-72%(!) את פליטות ה-NMVOC  ביחס לשנת 2020 בזכות הפעלת מערכת טיפול חדשנית במסוף לניפוק במכליות כביש. בנוסף, הצלחנו להפחית את פליטות הבנזן ב-55% ממתקני גדיב (ביחס ל-2020) הודות להקפדת יתר ומצוינות תפעולית במתקנים. במגזר הדלקים והשנה הפחתנו כ-17% ב-NMVOC, זאת הודות לטיפול  הוחלפת רכיבי ציוד שונים (LDAR), הפחתת בפליטה ממכלי אחסון. מגמת הפחתת הפליטות בקבוצת בזן נמשכת. מאז שנת 2009 הפחתנו עד כדי 96% מהפליטות לאוויר כתוצאה מהשקעות בתחום. הקבוצה תמשיך להשקיע בפעילות זו ולהציג תוצאות חיוביות באשר להשפעתה וטביעת הרגל הסביבתית שלה.”

להלן התייחסות איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה לתוצאות ומגמות של כמויות מזהמי אוויר שנפלטו ממקורות תעשייתיים במפרץ חיפה:

"אף על פי שמשתמע מהדוח כי במפרץ חיפה חלו הפחתות בפליטות מזהמים לאוויר של 50% עד 94% במצטבר משנת 2012 במפל"ס, יש לשים לב כי רוב הירידה בפליטות מזהמים התרחשה עד 2014 ומאז נשקפת ירידה מינורית או אף עליות בשנים מסוימות.

ההשוואה לשנת 2012, טרם כניסת הגז הטבעי, היא מטעה. בפועל, רוב ההפחתה בפליטות נעשתה במעבר ממזוט לגז, ובשנים האחרונות ההפחתות המשמעותיות היחידות הן בעקבות סגירת מפעלים – חיפה כימיקלים, שמן תעשיות שב"ח וכן כתוצאה מהדממה של מתקנים בגדות ביוכימיה.

להערכתינו, העלייה בפליטת תחמוצות גופרית בבז"ן היא כתוצאה מתהליכי הדממות והתנעות במה"גים (מתקני הדחת גופרית) שחרגו מהיתר הפליטה ללא אכיפה מתאימה.

בהתייחס לחומרים אורגניים מסרטנים, הטענה כי חלה הפחתה בדליפות מרכיבי ציוד במפעל גדיב, אינה נכונה. הירידה בפליטות חומרים מסרטנים בגדיב היא לא תוצאה של שינויים מבניים אלא של גילוי דליפות, משכך, לא ניתן להסיק כי ישנה הפחתה בכמות הפליטות. יתרה מכך, מניתוח נתוני הניטור ב:5 מתוך:6 ניידות הסמוכות לבז"ן ניתן לראות כי הממוצע השנתי של החומר המסרטן בנזן, זהה בין 2020 ל 2021.

עו"ד שרית גולן יו"ר האיגוד: במסגרת פעילות הפיקוח של האיגוד, אנו מזהים אירועי דליפות שאינם מדווחים לרגולטור. לדוגמא, לאחר שהתגלתה פליטת חומרים אורגניים ממיכל דלק בבית זיקוק באמצעות מצלמה תרמית באיגוד, לא רק שלא התקבל דיווח על דליפה זו, אלא אף נמנעה הגישה מנציג האיגוד למיכל בעת סיור הפיקוח.
כמו כן, לאחרונה גילינו ליקויים בנתוני הניטור שהתקבלו משני מפעלים באזור: תחנת הכוח חיפה ומפעל דור כימיקלים. דוגמאות אלו מוכיחות כי אין להסתמך על דו"ח המוזן מנתוני המפעלים בלבד ומהסקת מסקנות מגמתית לנתונים שמתעלמת מהמציאות. לא רק שאני מזמינה את כולם למפרץ חיפה כדי לחוש באופן ישיר את הריחות הנוראיים ולפגוש את החולים במחלות סרטן, אני דורשת מהממשלה להמשיך ולפעול לסגירת התעשיות המזהמות במפרץ חיפה".

התייחסות איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל לנתוני המפל"ס

יו"ר האיגוד אסיף איזק, " הנתונים מחייבים סגירה מיידית של יחידות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין.
מידי שנה אנו נוכחים כי זהו המפעל המזהם בישראל. בעוד מפעלים אחרים נקנסים ומופעלים נגדם סנקציות – יחידות 1-4 באורות רבין הפחמיות הישנות – ממשיכות לפעול ולזהם ללא הרף וממשיכות לשרוף פחם ללא אמצעים טכנולוגיים להפחתת הפליטות. נתוני משרד הבריאות מעידים על 50 מתים בשנה מהפעלת התחנה ובעיקר מהפליטות של יחידות 1-4, שנה אחר שנה דבר לא נעשה".

בשנת 2021 פחתה בדיווחי המפל"ס פליטת תחמוצות חנקן ב-19%; פליטת תחמוצות גופרית פחתה ב-10% ופליטת גזי החממה פחתה ב-3% – זאת בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והגברת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. 

פליטת תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC) פחתה ב-3% בקרב מדווחי המפל"ס ב-2021, בעיקר בשל סגירת מפעל שמן תעשיות שמנים במפרץ חיפה.

פליטת חומרים חשודים ומוכרים כמסרטנים עלתה ב-1.5% בקרב מדווחי המפל"ס ב-2021, בעיקר במפעלים רותם אמפרט נגב, אדמה אגן, תחנת כוח גזר, הקורנס ויהודה פלדות. 

העלויות החיצוניות של פליטות לאוויר לשנת 2021 בדיווחי המפל"ס מסתכמות ב-12.5 מיליארד שקל, מתוכן 7.7 מיליארד שקל מפליטת גזי חממה – הפחתה של 9% מהעלויות שנרשמו בשנת 2020.

מה כמות המזהמים שנפלטים מהמפעלים בסביבה שלנו? מה מפל"ס הזיהום בסביבתנו? המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה העשירית את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס), הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים.

המפל"ס מציג את פליטות המזהמים של 575 מהמקורות הגדולים בישראל. המידע מוצג גם באופן גיאוגרפי, ומאפשר לחפש מפעלים על גבי מפה. כמו-כן ניתן לבצע ניתוח נתונים מתקדם לפי מקור ולפי מזהם וכן השוואה בין שנים. 

למאגר הנתונים: https://www.gov.il/he/departments/topics/prtr

המשרד להגנת הסביבה מפרסם מדי שנה בעשור האחרון את מרשם הפליטות לסביבה של המפעלים בישראל (מפל"ס), הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים. 

כמדי שנה, המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל. המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. בד בבד, המפל"ס נועד להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל – ככלי המנגיש מידע לציבור על פליטות מזהמים (לאוויר, לים, לנחל, לקרקע) ועל העברות פסולת מכל המפעלים הגדולים. נוסף על כך, מכיוון שמבנה המרשם במדינות ה-OECD דומה, ניתן לבצע השוואה בין המדינות.

פליטות לאוויר במפל"ס: 

בשנת 2021 נרשמו הפחתות בפליטת חלק מהחומרים המזהמים לאוויר בקרב מדווחי המפל"ס בשיעורים של 3% עד 19% ועלייה של 1.5% בפליטת חומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטנים לבני אדם, בהשוואה לשנת 2020. בין השנים 2012 ל-2021 מוצגות הפחתות של עד 84%, בעקבות יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן עקב הגברת השימוש בגז מחצבים וצמצום השימוש בפחם לייצור חשמל. 

פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (NMVOC) המדווחים למפל"ס פחתה בשנת 2021 ב-3%, בעיקר בשל סגירת מפעל שמן תעשיות שמנים.

גז מחצבים לעומת פחם:

פליטת NMVOC וחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר מתחנות כוח השורפות גז מחצבים: תחנות הכוח פולטות כולם ביחד לאוויר כ-5% מפליטת NMVOC המדווחת למפל"ס ו-18% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים. תחנות הכוח הפחמיות פולטות יותר תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, חלקיקים ומזהמים נוספים מאשר תחנות הכוח הגזיות. ואולם, בכל הקשור לתרכובות אורגניות נדיפות וחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים, המגמה הפוכה: הפליטה מתחנות הכוח השורפות גז מחצבים גבוהה יותר. 

בשנת 2021 תחנות כוח גזיות פלטו NMVOC בהיקף של פי 46 מתחנות כוח פחמיות ופי 7 בכל הקשור לחומרים חשודים או מוכרים כסרטנים. בשנה זו, תחנות הכוח הגזיות ייצרו פי 3 חשמל מתחנות הכוח הפחמיות.

מפעלי מפרץ חיפה: 

במפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 50% עד 94% משנת 2012. ב-NMVOC חלה הפחתה של 32% בשנת 2021, הנובעת מסגירת מפעל שמן תעשיות שמנים והפחתת דליפות מרכיבי ציוד במפעל גדיב.

בתחמוצות חנקן התרחשה בשנת 2021 הפחתה של 8% בעקבות הפחתות בתחנת הכוח חיפה ובכרמל אולפינים. 

בתחמוצות גופרית חלה עלייה של 22% שהתרחשה בבז"ן. ב-PM10 התרחשה עלייה של 10% שהתרחשה בתחנת הכוח חיפה; ובחומרים מסרטנים נרשמה הפחתה של 15% בעקבות הפחתת דליפות מרכיבי ציוד שבוצעה בגדיב.

משבר האקלים:

מהנתונים המוצגים בדוח המפל"ס עולה, כי בשנת 2021 פחתה פליטת גזי החממה ממדווחי המפל"ס בישראל ב-3%. זאת, בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והגברת יצור החשמל באנרגיות מתחדשות.

גזי החממה בישראל כוללים בעיקר פחמן דו חמצני – 77%, ו-12% מתאן. שאר גזי החממה הם גזי קירור וניטרוס אוקסיד. פליטת פחמן דו-חמצני מתרחשת משריפת דלקים פוסיליים (פחם, מזוט, סולר, גז מחצבים ועוד). 

באשר למתאן: המשרד מכין עבודה בנושא אומדן פליטות מתאן משרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים בישראל, ומתכנן לפרסם אותה בשבועות הקרובים. לכן, בשלב זה, הדוח אינו מציג את פילוח מקורות פליטת המתאן בישראל, שכן יש לקחת בחשבון גם את נתוני שרשרת ההולכה וההפקה של גז המחצבים.

דיווחי אחריות תאגידית וסביבתית – ESG:

רבות מהחברות המדווחות למפל"ס, הגורמות לעלויות חיצוניות משמעותיות, אינן מפרסמות כלל דוחות אחריות תאגידית. דיווחי אחריות תאגידית וגילוי סיכוני סביבה, חברה וממשל תאגידי – ESG (Environmental Social Governance) של חברות המקיימות פעילות תעשייתית, מסייעים למשקיעים, ללקוחות ולציבור. דיווח ESG הוא בסיס להתנהלות בשקיפות ובאחריות סביבתית, חברתית וכלכלית.

לדיווחי ESG קיימות מתודולוגיות שונות כאשר הנפוצה שבהן היא של ארגון ה-Global Reporting Initiative (GRI). מתודולוגיה נפוצה נוספת היא המתודולוגיה של ארגון (Sustainability Accounting Standards Board) SASB). על פי מתודולוגיות אלה קיימת רמה בסיס של תוכן הדיווח ועל גביה קשת רחבה של אפשרויות העמקת הדיווח.

בישראל אין חובה רגולטורית על החברות לפרסם דוחות ESG. הטבלה הבאה מציגה את רשימת החברות התעשייתיות שהעלות החיצונית של הפליטות לאוויר שלהן המדווחות למפל"ס גבוהה מ-20 מיליון שקל (לא כולל טיפול בפסולות, שפכים וגידול בעלי-חיים). לצד כל חברה מוצג אם היא מפרסמת לציבור דוח ESG ומידע כללי אודות תוכן הדיווח. 

בטבלה זו לא סווגו בקטגוריית "מפרסמות לציבור של דוח ESG" חברות המדורגות במדד מעלה (מדד וולונטרי המדרג את איכות דוחות ESG של חברות) אך אינן מפרסמות את הדוח לציבור, וכן חברות המפרטות היבטי אחריות תאגידית באתר האינטרנט שלהן – אך לא על פי מתודולוגיה מוכרת. 

עדכון המצאי הארצי של הפליטות לאוויר לשנת 2021 – שינויים מרכזיים:

במקביל למפל"ס המשרד להגנת הסביבה מפרסם את המצאי – הכולל את סך פליטת מזהמים מרוב מקורות הפליטה בארץ שחישב המשרד להגנת הסביבה וכן כולל את נתוני המפל"ס. החישוב מבוצע על פי המתודולוגיות המקובלות במדינות האיחוד האירופי (EEA) ובארה"ב (USEPA). המצאי מתעדכן מעת לעת (המצאי הקודם פורסם לשנת 2018 והיה מבוסס בחלקו על שנת 2015 ומצאי 2021 מבוסס ברובו על השנים 2020 ו-2021, אך כולל גם נתונים מוקדמים יותר).  השינויים המרכזיים במצאי 2021:

תחבורה כבישית: הפחתה של 47% בפליטת תחמוצות חנקן בשנת 2021 ביחס לנתוני 2015, בעקבות התחדשות צי הרכבים (למרות הגידול בנסועה), הפחתה של 52% בפליטת NMVOC בעקבות התחדשות צי הרכבים ושינויים מתודולוגיים במצאי.

כלי שיט בנמלים: כמות הפליטה של תחמוצות גופרית במצאי 2021 (נתוני 2018) פחתה ב-45% ממצאי 2018 (נתוני 2015) ופליטת תחמוצות חנקן פחתה ב-9% בעקבות שינויים מתודולוגיים במצאי כלי שיט בנמלים. השינויים המתודולוגיים הם עדכון יחס ההמרה בין משקל האונייה להספק המנוע הראשי ובהנחות לגבי הרכב הדלקים שבהם נעשה שימוש במנועי העזר בכלי השיט. בתקופה זו חלה עלייה של 6% בפקידות כלי שיט בנמלי חיפה ואשדוד.

שריפת פסולת עירונית: כמות פליטת חלקיקים (PM10 וכן PM2.5) וחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים עלתה ב-28%. זאת, בעקבות עלייה במספר אירועי השריפה המדווחים על ידי כבאות והצלה לישראל – מהערכה של 10,000 אירועים במצאי 2018 (נתוני 2015) ל- 12,762 אירועי שריפת פסולת בשנת 2020.

שריפת פסולת חקלאית צמחית: עודכן מקדם פליטה לפורמאלדהיד שהביא לעלייה של 218% בכמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים. אין שינוי משמעותי בהערכת כמות הפסולת הנשרפת.

שריפת עץ בקמינים ופחמים: כמות שריפת עץ בקמינים עלתה ב-19% ממצאי 2018 למצאי 2021. כמות שריפת פחמים עלתה ב-12%. העליות מבוססות על נתוני למ"ס של ייבוא עץ לקמינים ופחמים בשנת 2020.

הזרמות שפכים: 

עלייה בכמות המלחים בקולחי מט"שים – כמות המלחים בקולחי מט"שים עלתה ב-6% בשנת 2021 ובמצטבר עלתה ב-26% משנת 2016. העלייה מוסברת בחורפים הגשומים שהיו בשנים האחרונות, שהביאו את רשות המים לחזור ולשאוב מי כנרת ולספקם למערכת המים הארצית. למי כנרת ריכוז מלחים גבוה.

הפחתה בכמויות המזהמים בשפכים תעשייתיים המוזרמים למט"שים ב-26% עד 90% משנת 2012. זאת, למרות שכמות המפעלים המדווחים עלתה ב-3%. ההסבר לכך הוא ביצוע פיקוח על ידי המשרד להגנת הסביבה וכן יישום תוכניות הניטור של תאגידי המים והביוב בהתאם לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד-2014 ותעריפי ביוב בהתאם לאיכות השפכים המוזרמים.

העברת פסולת בניין: 

הכמות של פסולת הבניין המועברת מתחנות מעבר עולה באופן מתמיד עקב הקמה של תחנות מעבר חדשות ופעולות פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה. בשנת 2021 נרשמה עלייה של 6% בכמות איסוף פסולת בניין, שהגיעה ל-5 מיליון טונות.