דואגים למתווה: 186 סטודנטים שטרם חזרו מחו״ל יוכלו ללמוד מרחוק

הקורונה ממשיה לייצר אתגרים כאשר היום נדון בועדת הקליטה של הכנסת מצבם של סטודנטים עולים אשר עדיין נמצאים עם משפחותיהם מעבר לים. חיפה כעיר האקמית המובילה בישראל עם מספר מוסדות להשכלה גבוהה ועם אוכלוסיית עולים חדשים בתוכה קיבלה מענה מסויים לחחק מהבעיות הקיימות. שכר הלימוד ממומן לסטודנטים-עולים, כמה עשרות מהם נסעו לבקר את משפחותיהם בתקופת הקורונה – ו-186 טרם שבו. יו"ר ועדת הקליטה דוד ביטן: לשקול מניעת פגיעה נפשית בקרב העולים בשל הבדידות והריחוק.

השנה בישראל: 1,230 סטודנטים מצפון אמריקה (24%), צרפת 1,171 (22%), מזרח אירופה וחבר העמים 1,136 (22%) משבר הקורונה מביא ללימודים אקדמאים מקוונים, אך מה בדבר שכר הלימוד המשולם לסטודנטים-עולים?! היום (שני) דנה בבעיה וועדת העליה והקליטה של הכנסת, ויו"ר הוועדה, דוד ביטן (הליכוד) הדגיש כי העולים הבודדים, חלקם חיילים-בודדים משוחררים, לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ובשל היותם עולים זכאים לסיוע בשכר הלימוד ממנהל הסטודנטים במשרד הקליטה.

בחודשים האחרונים, בשל משבר הקורונה, וכדי להימנע מבדידות או בגלל אי-יכולת להתפרנס, נסעו חלקם לבקר את משפחתם בחו"ל, והחליטו להישאר בינתיים בקרבת בני משפחתם עד שהמצב שם ישתפר. עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"א, הסטודנטים המקבלים סיוע בשכר הלימוד נדרשו ע"י משרד הקליטה לחזור לישראל להמשך לימודיהם עד ה-1 בדצמבר.

וזאת בהתאם לכללי המנהל לסטודנטים עולים, לפיהם הזכאות לסיוע בשכר הלימוד היא לסטודנטים עולים הנמצאים בישראל.ביטן ציין כי בשל הקורונה, הלמידה במוסדות האקדמאיים מתבצעת מרחוק, לפיכך, יש לבחון האם הדרישה של המשרד נכונה לתקופה הנוכחית, ואולי יש לבחון חריג לתקופה קצרה, ולאפשר לאותם סטודנטים עולים לשהות עם משפחותיהם עד שיסתיים המשבר. מנתוני משרד הקליטה עולה כי בשנת תש"פ 5,535 סטודנטים הגישו בקשות למלגה, ובשנת הלימודים תשפ"א – 5,596 סטודנטים. משך ההגשה הוארך בגלל הקורונה עד ה-1 בדצמבר 2020, לסטודנטים חדשים וממשיכים. 

מנתוני המשרד עולה כי הסטודנטים-העולים מגיעים 1,230 מצפון אמריקה (24%), צרפת 1,171 (22%), מזרח אירופה וחבר העמים 1,136 (22%), אתיופיה 638 (12%), אמריקה הלטינית 435 (8%).* לדברי יו"ר הוועדה, "מצב קורונה" הוגדר בממשלה עד יוני 2021, לפיכך, חשוב שמינהל הסטודנטים במשרד הקליטה יתאים את עצמו למצב מיוחד זה. "בהחלט הגיוני וסביר לקבוע את התנאי של הימצאות פיסית של הסטודנט בישראל כדי שיהיה זכאי למימון הלימודים – אך גם ברור שאנחנו נמצאים בתקופה חריגה, בה צריך לשקול את כל השיקולים, לרבות שיקולים של מניעת פגיעה נפשית בקרב העולים בשל הבדידות והריחוק.

יש לבדוק את האפשרות לקבוע חריג זמני לנוהל, לשנת תשפ"א, שבה יתאפשר לקבל סיוע מינהל הסטודנטים, כשהסטודנט לומד מרחוק ממדינה אחרת. נבהיר שאם הסטודנט יחליט שלא לשוב לישראל להמשך לימודיו ואם לא ישתקע באופן קבע בארץ, הוא יחויב בסכום תמיכת המינהל שניתנה לו לצורך לימודיו בארץ".יבגני סובה (ישראל ביתנו), יוזם הדיון, ציין כי "פנו אלי כמה עשרות סטודנטים שנסעו לבקר את משפחותיהם בגלל הקורונה, ועתה הם נדרשים לחזור ללימודיהם ארצה – כדי להיות זכאים למלגת הלימודים כעולה, למרות שהלימודים עצמם מתקיימים בצורה מקוונת. יש לקבוע זמן מוגדר וקצוב, כדי שלא יאבדו את זכאותם למלגה זו".

לדברי אלכס קושניר (ישראל ביתנו) "בשגרה, התנאי הזה הוא הכרחי – אך אנו לא בשגרה. מי שלא יחזור – ניתן למנוע ממנו לגשת למבחנים" ואילו לפי יוסף טייב (ש"ס) ההחלטה תלויה בשרה בלבד – והיא צריכה להחליט מהר. איציק אוחנה, סמנכ"ל משרד הקליטה, הבהיר כי מהות הנהלים הקיימים הוא לסייע למי שמתכוון לעלות ולהשתקע בישראל. "הזכאות הסתיימה באוקטובר – אך בגלל הקורונה נתנו אפשרות עד תחילת דצמבר, לחזור לארץ. למרות הלימודים בזום – ממשיכים לשלם שכר לימוד למוסדות הלימוד. מי שלא יחזור – לא ניתן יהיה לגבות ממנו את המלגה. לפי נתוני מינהל האוכלוסין, במהלך אוקטובר יצאו מהארץ וטרם חזרו 186 סטודנטים, מתוך 5,596 סטודנטים-עולים. ההכרח לחזור לארץ עד 15 בדצמבר, היא בגלל חיוב התקציב מול מוסדות הלימוד ב-15 בדצמבר. אחר-כך זו שנת תקציב אחרת". סם קדוש, מנהל מרכז לסטודנטים-עולים דובר צרפתית, הציע הקמת ועדת חריגים בה כל מקרה ייבחן לגופו.בסוף הדיון הסתמן מתווה, שיאפשר לאותם סטודנטים-עולים, להמשיך לימודים מקוונים עד ה-15 בדצמבר.