קיבלה מתנה מאביה- המתנה בוטלה כי האב היה בשלבי דמנציה מוקדמים
עו"ד מורן אריאלי | עודכן: יוני 12, 2022

התובעת והמנוח נישאו זה לזו בשנת 1964 ומנישואיהם נולדו להם 6 ילדים. בעת כתיבת פסק הדין המנוח הלך לעולמו. הנתבעת היא הבת המשותפת של התובעת והמנוח. התובעת טענה כי הסכם המתנה שהמנוח נתן לביתו ובה הוא מוסר לה מחצית מזכויותיו בדירת המגורים- הוא הסכם שיש לבטלו, שכן, המנוח סבל מבלבול, חוסר אוריינטציה, בעיות בזיכרון, לא זיהה בני משפחה ולכן לא היה כשיר בעת חתימת ההסכם.
בית המשפט מינה מומחית אשר הגיעה למסקנה שלא הייתה לו היכולת להבין על מה הוא חותם באותה העת. התובעת טענה שגם לפני שאובחן באופן רשמי כסובל מדמנציה, עוד לפני כן היו לו קשיי התמצאות, גילוי אלימות מילולית, צעקות רבות אשר לא היו מתאימות לו, לעיתים שם את המשקפיים במקפיא, לא זיהה אנשים, לא זכר משימות פשוטות ואף הלך לאיבוד ועוד.
לאחר החתימה על הסכם המתנה המנוח היה נתון ללחצים מצד בני משפחתו שיבטל את הסכם המתנה וכך עשה. גם המומחית ציינה כי המנוח שינה את דעתו מספר פעמים וזו כשלעצמה אינדיקציה לדמנציה. התובעת טענה, כי בכל שנותיהם המשותפות המנוח התייעץ איתה בכל פעולה מהותית ולא יעלה על הדעת שאחד מבני זוג שחיו בשלום ארבעים שנה, יעביר זכויות פתאום ללא הסכמתה. התובעת גם טענה כי הנתבעת הסתירה את הסכם המתנה מכל בני המשפחה.
הנתבעת טענה כי הסכם המתנה הוא אמיתי וכי התובעת ושאר ילדיה ניצלו את מצוקתו של המנוח כדי להטעות אותו ולהחתים אותו על מסמכים לביטול הסכם המתנה. הנתבעת טענה כי המומחית לא הייתה מקצועית, נפגשה עם התובעת בנפרד ממנה, והסיקה מסקנות על סמך אמירותיה של התובעת במקום על סמך בדיקות וכן ציינה כי חוות הדעת הייתה רצופת טעויות ועל כן יש לפסול אותה. לטענתה, המנוח רצה במיוחד לתת לה את הזכויות בדירה כיוון שהיא הייתה היחידה במשפחה שלא הייתה מסודרת כלכלית.
בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, קבע, כי שאלת כשרותו של אדם נקבעת על ידי רופאים מומחים ולא על ידי משפטנים או בעלי דין. מומחה מטעם בית המשפט הוא זרועו ארוכה של בית המשפט בתחום מומחיותו ומשכך מוטלת עליו החובה לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים ופסילת מומחה תעשה רק כאקט חריג מקום בו יש נסיבות המצדיקות זאת. לא על כל טעות קטנה פוסלים מומחה. בית המשפט קבע, כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח שנפלו פגמים מהותיים, בחוות דעתה של המומחית, אשר עלולים לגרום לעיוות דין ולכן לא פסל את חוות דעתה.
בית המשפט ציין כי דמנציה (ובעברית: שטיון) היא ירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי של האדם, המאפיינת מחלות המתרחשות לרוב במהלך תקופת הזקנה. השכיחה במחלות אלו היא מחלת האלצהיימר, אשר גורמת לירידה מנטלית וליקויים בתחומי הזיכרון, התמצאות בזמן ומקום, ייזום פעולות, דיבור, הבנה, שיום, חשבון. בנוסף, ישנה גם ירידה תפקודית בפעולות במשק הבית. מדובר במחלות בלתי הפיכות אשר ניתן אולי לעכבן באמצעות תרופות אך לא לעצור אותן לחלוטין. מחלת האלצהיימר מתחלקת למספר שלבים כאשר כבר בשלב הראשון חל אובדן זיכרון, קשיי תקשורת, שינויים במצב הרוח וכו'.
בחוות הדעת של המומחית נקבע כי המנוח סבל מדמנציה מסוג אלצהיימר ככל הנראה כבר 5 שנים לפני שאובחן ובשל כך הוא לא היה מסוגל לקבל החלטות ובטח שלא לחתום על הסכם משפטי מחייב ולכן, נקבע, כי הסכם המתנה בטל.