תערוכות חודש פברואר במוזיאוני חיפה

אתר כרמליסט בשיתוף מוזיאוני חיפה מביא את התערוכות החדשות המוצגות החודש במוזיאוני חיפה: מהתערוכה על הלהט"ב דרך חייו של הרמן שטרוק ועד לעלייה הגדולה מברית המועצות, אלה התערוכות המומלצות החודש במוזיאוני חיפה

המרכז לאמנויות

(סמוך למוזיאון חיפה לאמנות)

תערוכות נמשכות:

פרויקט קהילתי ייחודי במוזיאוני חיפה:

"החממה לאמנות מקום"

לאתר 'החממה לאמנות מקום' : https://artkehila.com/

תערוכת קבע

אוצר התוכנית: עוז זלוף – אוצר ויוצר בין תחומי, אוצר תוכנית החממה וממובילי תנועת "תארבות". 

מנהלת התוכנית: אפרת פנר

ליווי אוצרותי: אפרת אבני מזא"ה, ענת מרטקוביץ'

הכניסה ללא תשלום כחלק מאירוע 70 שנה למוזיאון חיפה לאמנות

*אין צורך בהזמנת מקום

פרויקט קהילתי ראשון מסוגו שבו הוזמנו אמנים להגיש הצעות ליצירה בשיתוף הקהילה בחיפה.  

9  אמנים מתחומי אמנות שונים: וידאו, סאונד, מוזיקה, תנועה, ציור, צילום וקולנוע.

 8 מבצעי גיוסים נרחבים בשכונות העיר

 8 פרויקטים אמנותיים המשתפים את הקהילה וכוללים קבוצות תושבים רבות הלוקחות חלק במעגל היצירה

צוות מנטורים מהמובילים בתחומי התרבות בישראל

מפגשים שבועיים של לימוד ופיתוח רעיוני של תחום "אמנות מבוססת קהילה"+"פיסול חברתי"- במטרה לפתח פדגוגיה אמנותית שטרם נוסחה בישראל

מפגשי הכשרה ליצירה בקהילה

חממת האמנים היא תכנית רב תחומית "לאמנות מקום" שמטרותיה קידום אמני העיר חיפה בסביבת חייהם הקהילתית, העלאת החשיפה האמנותית בשכונות העיר וחיזוק הקשר בין הקהילה העירונית ובין היוצרים למוסדות האמנות – המוזיאונים. תוצרי החממה מוצגים בתערוכה מסכמת במרכז לאמנויות של מוזיאוני חיפה. 

אמני העיר חיפה הציעו עצמם להפקת יצירות בסביבת מגוריהם בקשרי גומלין עם סביבת חייהם – שכנים, תושבי הבניין או השכונה, יצירות חדשות המבוססות על הדיאלוג הקהילתי.

מנכ"ל מוזיאוני חיפה יותם יקיר אמר: "חיבור מוזיאוני חיפה לקהילה – הן קהילת האמנים והן הציבור בכלל, תהיה בשנים הקרובות יעד שאנחנו באמת מייחסים לו חשיבות. "חממת האמנים" שיוצאת היום לדרך היא פרויקט מרתק וכבר יש בי סקרנות עצומה לראות איך יתפתח, במיוחד לאור השנה המיוחדת העומדת בפנינו – שנת ה 70 למוזיאון חיפה לאמנות".

מוזיאון הרמן שטרוק

רוח וחומר

אוצרת התערוכה: לימור אלפרן

הרמן שטרוק, יליד ברלין (1944-1876), נחשב לאחד מאמני ההדפס החשובים בגרמניה ובארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא נולד למשפחה יהודית אדוקה ואמידה, שהשתייכה לקהילת "עדת ישראל", אשר דגלה בשמירה על ערכי הדת לצד פתיחוּת לעולם המודרני. דבר זה אִפשר לשטרוק לספוג את ערכי היהדות ובמקביל לפתח את נטיותיו האמנותיות ולרכוש השכלה גבוהה. זהותו הדתית ובחירתו לעסוק בשדה האמנות השתלבו יחד כחלק מהותי מעולמו הרוחני ומפעילותו האמנותית.

שטרוק למד באקדמיה לאמנויות בברלין בשנים 1899-1895. החינוך האמנותי האקדמי השפיע על תפיסת עולמו ועל בחירתו להתמחות בסוגת הגרפיקה האמנותית. לצד פועלו האמנותי העשיר שטרוק היה אדם רב־פעלים בענייני הציבור ואיש חברה ידוע. הוא נמנה עם מייסדי התנועה הציונית הדתית "המזרחי" והשתתף בקונגרסים הציוניים. במלחמת העולם הראשונה התנדב לשרת בצבא הגרמני. ב־1922 התיישב בארץ ישראל והמשיך לעסוק בפעילות אמנותית ובענייני הציבור.

ב-1925 התמקם שטרוק בבניין זה, הממוקם ברחוב ארלוזורוב בהדר הכרמל. הבית התלת־קומתי תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר ברוואלד – אחד האדריכלים החשובים שפעלו בארץ באותה עת. בבית האקלקטי, המשלב יסודות מזרחיים ואירופיים, שִחזר שטרוק את הסטודיו שלו בברלין, ובו המשיך ליצור ולעסוק בהוראת ההדפס.

תערוכת קבע זו מציגה מבחר מגוּון מעבודותיו של שטרוק מתוך אוסף המוזיאון ומכל תקופות יצירתו. כמו כן, היא מאפשרת להתוודע להוויי החיים שאפיין את ביתו באמצעות תצוגה של מבחר פרטי ריהוט וחפצים אישיים של האמן.

התערוכה משקפת את התמקדותו של שטרוק בדיוקנאות ובתיאורי נוף. התצוגה כוללת דיוקנאות של אנשי מדע ורוח מהתרבות היהודית והעולמית, אלבום המתאר שבויי מלחמה מימי מלחמת העולם הראשונה, הדפסי נופים ממסעותיו בארץ ובעולם, ועוד. לעומת הדיוקנאות, המתאפיינים במבט הבוחן מקרוב ובפרטנות את דקויות המבע, תיאורי הנוף מתאפיינים בתיאור פנורמי יותר, במבט מרחוק, בקווים עדינים ומאופקים ולעיתים ברוח פסטורלית. מכלול זה משקף את נטייתו של האמן ליצור את עבודותיו בעקבות מפגש ישיר עם מציאות החיים שסביבו.

מוזיאון העיר

מה יגידו השכנים ?

לקהילה הגאה בחיפה היסטוריה עשירה, מרתקת וחשובה בקנה מידה ארצי, אך היא נותרה נסתרת. במחקר של ההיסטוריה הקווירית בארץ, כתחום העוסק בסיפורם של מיעוטים מיניים ומגדריים, ובזיכרון הקולקטיבי של הקהילה הגאה המקומית תועדה בעיקר ההיסטוריה התל אביבית. צירי זמן היסטוריים של המאבק הגאה בארץ וסרטים בנושא נוטים לספר סיפור תל אביבי עם הבלחות ירושלמיות. אזור חיוג 04 בולט בהיעדרו. תולדות הקהילה הגאה בחיפה סובלות משוליוּת כפולה: זאת של ההיסטוריה הקווירית בכלל, הנתפסת כנישתית וככזאת שעשויה לעניין את הקהילה הגאה בלבד, וזאת של ההיסטוריה הקווירית שהתרחשה מחוץ לתל אביב.

תערוכה חלוצית זו היא מאורע חשוב: זוהי הפעם הראשונה שבה מוזיאון בארץ מקדיש תצוגה מקיפה להיסטוריה גאה. התערוכה חושפת את סיפורה של קהילת הלהט"ב בחיפה, שהתקיימה בעיר מאז ומתמיד – גם בתקופות שבהן היא הסתתרה או הושתקה, וגם בתקופות שבהן היא לא הייתה מאורגנת ולא פעלה בכלים המקובלים כיום במאבקים חברתיים. תערוכה ייחודית זו שיזמו חברי וחברות פרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית מבקשת לבחון את הקהילה כחלק בלתי נפרד ממארג החיים בחיפה ומההיסטוריה של העיר. 

התערוכה הופקה בשיתוף האגודה למען הלהט"ב בישראל ובסיוע קרן תרבות חיפה

תערוכות חדשות:

פרסטרויקה בחיפה

תערוכה חדשה לכבוד 30 שנה לעליה מברית המועצות לשעבר

מוזיאון העיר חיפה פותח תערוכה ראשונה מסוגה המוקדשת להיסטוריה של העלייה מברית המועצות לשעבר. בתערוכה מוצגים סיפוריהם האישיים של יותר ממחצית מעובדי "מוזיאוני חיפה", יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו לארץ החל משנות ה-90.

דרך הפסיפס האנושי המרתק של עובדי חברת "מוזיאוני חיפה" מבקשת התערוכה לתת ביטוי למגוון נרטיבים המתחקים אחרי המסע האישי והקולקטיבי של העלייה לישראל, החל מקשיי הקליטה ועד לשינוי פני החברה הישראלית כולה.

אוצרת התערוכה: יפעת אשכנזי

תערוכה זו נוצרה במטרה לציין שלושים שנים לעלייה המשמעותית מברית המועצות לשעבר, שהשפיעה באופן מכריע על מדינת ישראל. במובנים רבים העלייה מברית המועצות היא עלייה שונה וייחודית מכל העליות האחרות שקדמו לה. היא נבדלת גם בהיקפה הרחב, במאפייניה, באופן קליטתה, בשמירה על תרבותה והמסורות שלה אך גם בדרך בה שינתה את פני החברה הישראלית כולה.

עולי ברית המועצות לשעבר התפרסו בכל הארץ, ובתוך כך בלט מקומה המרכזי של העיר חיפה, שקלטה עולים רבים. נוכחותם של עולי ברית המועצות החלה להיות מורגשת ברחבי העיר – בשלטים, בחנויות, במקומות העבודה השונים ועוד. לא היה איש או אישה, ילד או ילדה שלא הרגישו כיצד שפות חדשות הופכות להיות חלק מרכזי מתוך הנוף המקומי. עלייה זו הצליחה לשמור על התרבות, החינוך והמסורות הסובייטיות באופן כמעט מוחלט, אך במקביל עליה זו התאפיינה בהסתגלות לארץ ולתושביה. עולים אלו בנו מחדש את חייהם בישראל, ולמעשה ביצעו פֵּרֶסטרוֹיקה (בנייה מחדש) בחייהם האישיים מבלי לוותר על ציון ראש השנה האזרחי, יום האישה הבינלאומי או יום הניצחון על הנאצים.

בחברת "מוזיאוני חיפה" יותר ממחצית מהעובדים והעובדות הם עולים מברית המועצות לשעבר. זו אינה עובדה מקרית. תערוכה זו מבקשת להפנות את אור הזרקורים אליהם – אל אותם עובדים שנמצאים בחזית ומאחורי הקלעים של כל  תערוכה שעולה ב"מוזיאוני חיפה". חלק מאותם עובדים נמצאים ב"מוזיאוני חיפה" מעל עשרים שנה, והם הלב הפועם של "מוזיאוני חיפה" ותערוכה זו מוקדשת לכל אחת ואחד מהם.

דרך התערוכה אפשר ללמוד על העלייה כולה ותהליכי קליטתה בחברה הישראלית: על מה שהם הותירו מאחור ומה שבנו מחדש, על געגועים, אכזבות, שמחות, קשיים ויכולת הסתגלות ובניה מחדש. חלק מעובדי המוזיאונים הגיעו לארץ עם מקצוע אותו רכשו בארץ הולדתם, חלקם נאלצו לשנות את נתיב החיים שלהם לאחר שעלו ארצה וחלקם עדיין עוסקים באותו המקצוע. הבדלי הדורות, טווח הגילאים שלהם, מקום מוצאם, הקרבה או הריחוק מהדת, אופי הזיקה לתרבות הרוסית, גם הוא, מביאים לנו מגוון רחב של סיפורי עליה שונים. הסיפור שלהם הוא סיפורם של עולים רבים אחרים ברחבי ישראל. התערוכה תנסה לתת ביטוי ויזואלי וחושי לתהליך הפרסטרויקה (בניה מחדש) דרך סיפורי עלייתם, אוספים של תרבות חומרית, תצוגות וירטואליות והפעלות אינטר-אקטיביות ועוד.

התערוכה מהווה המשך למדיניות האוצרותית המתמשכת של מוזיאון העיר-חיפה, הרואה במוזיאון פלטפורמה שמעודדת שיח פרשני ודינאמי והפניית מבט ביקורתית לרבדים הסמויים במרחב העירוני ולתהליכים שהתרחשו ועדיין מתרחשים בתוך החברה הישראלית המשתנה.

יפן של דני קרוון

אוצרת: ד"ר אתי גלס גיסיס

דני קרוון | 2021-1930 | תרגם את שפתו האמנותית מבלי לאבד את הביוגרפיה שלו ויצר דיאלוג בין עבודותיו למקום ולהוויה היפנית. שלוש יצירות מרכזיות, מבחינת היקפן ורמת שימורן שוכנות לאורכה של יפן, בשלושה איים שונים. באי הצפוני הוקאיידו, "הדרך אל הגן הנסתר" ממוקמת ביער הפיסול בפאתי העיר סאפורו; באי המרכזי הונשו, במחוז נארה, "יער האמנות מורו"; ובאי הדרומי קיושו, עומדת היצירה "בראשית". התערוכה מתמקדת בשלוש יצירות אלה.

לראשונה בישראל ובעולם ניתן זרקור מיוחד המאיר רק את היצירות של קרוון ביפן. את חווית הגילוי של היצירות במקומן הטבעי מעבירה התערוכה באמצעות מודלים, רישומים, צילומים וסרטי וידאו שהובאו ארצה במיוחד מהסטודיו של האמן בצרפת ובהשאלה מגלריית ז'אן בושה ג'אג'ר, פריז.

האמנות הסביבתית של דני קרוון כוללת את אלמנט החוויה, התגובה, יצירת הקשר שבינה לבין המבקר בה. המבקר אינו גורם חיצוני, זר, אלא הוא חייב לנוע בתוך היצירה כדי לחוות אותה, והיצירה איננה מושלמת בלעדיו. כבר במבט ראשון מזמינות היצירות את המבקר לגלות אותן מבפנים. שלוש היצירות הן "תלויות מקום", וניסיון להעביר אותן למקום אחר יוציא אותן מן ההקשר הייחודי שלהן להיסטוריה ולגיאוגרפיה המקומית. בשלוש היצירות קיים שיח בין חלקי היצירה, קרובים או רחוקים, והם היצירה השלמה רק כמכלול. התערוכה הנוכחית מבקשת להעביר את החוויה של ביקור באמנות הסביבתית של קרוון ביפן גם ממרחק של אלפי קילומטרים.

לפרטים ומידע נוסף: https://bit.ly/3EVZbjR

יאסוהירו סוזוקי/ הרף עין

אוצרת: ד"ר אתי גלס גיסיס

יאסוהירו סוזוקי | יליד 1979 | הוא מעצב אמן. סוזוקי אינו עומד בהגדרה הקונבנציונלית של מעצב מכיוון שאינו מגביל את יצירותיו רק למוצרים אסתטיים ושימושיים. עיצוביו משפרים את איכות חיינו בזכות המפגש עימם ומשפיעים על האופן שבו אנו חווים את הסביבה בה אנו חיים.

בגישה מדעית שזורה בהומור משובח מבטא סוזוקי את עולמו הפנימי ואת הדרך שבה הוא מביט על העולם והסביבה וחווה אותם. חוויות יומיומיות של שמחה ופחד מקבלות מקום מרכזי ביצירותיו. בכישרון רב מנתק סוזוקי חפצים משימושיהם היומיומיים והמוכרים ומעניק להם זהות חדשה. כך, עלי כרוב הופכים לקערה, אקדח יורה טיפות עיניים ועץ מחליף את עליו בעיניים. סוזוקי מטשטש את הגבול שבין האדם לטבע –  הטבע מופיע בגוף האדם והאדם נטמע בטבע. המבקרים בתערוכה יוזמנו לשבת ולנוח על כסאות גן בסביבה של היצירה "עלים ממצמצים" המוצבת במרכז החלל, ובדרך זו הם ייטמעו  בתוך ים של עלים הממצמצים בזמן נשירתם מתקרת הגלריה. מעבר לחוויית ההטמעות בטבע, זוהי הזדמנות נפלאה לחוות את הסתיו היפני.

התערוכה הנוכחית מציגה עבודות וידאו מיוחדות ביניהן היצירה "ספר גלים מתהפך" שבו מוקרנים גלים על מצע של ספר ענק. הגלים קרבים ונפגשים בשדרת הספר ומתרחקים ונעלמים אל שני קצוות החוף, הלא הם קצוות דפי הספר. ביצירה אחרת, מוקרנים ילדים משחקים על קרוסלה ממשית בחלל התערוכה. הילדים שנראו לאמן תחליף לצורת היבשות הם העולם במלואו. לצד סרטי הווידאו משולבות יצירות שעל פניהן הן חסרות תכלית. אחת מהן היא "שעון מצמוץ" המונה את הזמן האבוד של האנשים החיים במרחב האורבני התובעני. הזמן אינו זמן אבסולוטי ואין השעון מונה את הדקות או השעות, הוא מונה את אותם רגעים קטנים שבו אנו ממצמצים ובדרך זו מאבדים את "הזמן האמיתי."

לפרטים ומידע נוסף:

עושים פרצוף

אוצרת: ד"ר אתי גלס גיסיס

לציורים קומיים (ביפנית: מאנגה או קיוגא) מסורת ארוכה ביפן, שתחילתה בעולם הדת כבר במאה ה-8.

הציורים עברו חילון והופיעו בתקופת אדו, במאות ה-17 עד מחצית ה-19, כתיאור הומוריסטי ללא הקשר דתי.

מקבץ היצירות המוצג כאן נוצר על ידי שלושה אמנים מאסכולת אוטאגאווה אשר נמנתה עם אחת האסכולות המובילות של סוגת האוקיו-א ("תמונות מן העולם המרחף"). סוגה זו תארה בציורים והדפסים את הווי התרבות העממית של התקופה.

יצירות אלה משקפות את הפן הקומי בסצנות יומיומיות בחיי האדם ואת יכולתו לסייע בהתמודדות עם קשיי החיים.

חלקן מתמקדות בהבעות פנים ואחרות במצבים המעלים חיוך על פני המתבונן.

שלושת האמנים, טויוקוני, הירושיגה וקוניושי, נהגו לחתום על יצירותיהם בחתימה מיוחדת שמשמעותה "קריקטורה מאת האמן".

ההומור המוצג כאן חוצה תרבויות וזמנים ומשמש חוט מקשר בין היומיום של אנשי העבר ביפן לחיינו בהווה.

לפרטים ומידע נוסף: https://bit.ly/3qeUP2V

עונת התערוכות חורף-אביב 2022 במוזיאון חיפה לאמנות מפנה מבט אל אנשים שחיים לצדינו, ולאופן שבו אנחנו מתבוננים בזולת.

שלוש התערוכות המרכזיות של:

אדריאן פאצי, אנה לוקשבסקי ווולקן וזנדר

עוסקות בדיוקנאות חברתיים: בדימויים של בני אדם, שמעבר להיותם ייצוגים חזותיים של אינדיבידואלים, הם גם ייצוגים של מעמד חברתי, כלכלי ופוליטי.

הן בוחנות את היחסים שבין היחיד והכלל, וכיצד האדם מגדיר את סביבתו.

תערוכות חדשות:

אדריאן פאצי: דממה דקה

אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר

תערוכה זו, המתפרשׂת על פני קומה שלמה, מציגה סקירה מקיפה של עבודות וידיאו מאת האמן הבינלאומי הנודע אדריאן פאצי, הָחֵל בעבודתו המוקדמת מ-1997 וכלה בבכורה עולמית של שתי עבודותיו האחרונות מ-2021. פאצי הוא אחד המרכזיים והמשפיעים באמנים העכשוויים, מי שלאורך יותר משני עשורים מטפל ברגישות גדולה בתהפוכות הפוליטיות והחברתיות של ימינו תוך הקפדה על קול הומניסטי יחיד במינו. אמנותו מתמקדת באינדיווידואל, בבני אנוש יחידאים החיים במסגרת קולקטיב, שקולותיהם, הבעות פניהם ומחוות גופם מתועדים בעבודות הווידיאו שלו כבציור דיוקן. מחקירה קרובה של אנשים ספציפיים ושל סיטואציות ייחודיות, פאצי מרחיק מבט כדי לשקף מושגים ורגשות אוניברסליים, דוגמת האובדן והמאבק להתגבר עליו.

פאצי נולד ב1969 בשקודרה, אלבניה, היגר לאיטליה ב-1997 וחי מאז במילאנו. עבודתו עוסקת במצבי סף, בשהות שבין מקומות, זמנים ותרבויות. אלא שבפערים ובמרווחים הנחקרים בעבודתו אין ולוּ שמץ של רִיק, שכן הם עטורים תשוקות וזיכרונות שאינם ניתנים לביטוי מלא. אֶלם ודממה, הפוגות, טקסטים מקוטעים ונראטיבים פרומים הם המרכיבים העיקריים בעבודותיו. דרך מחקר אסתטי רגיש של מדיום הווידיאו, פאצי ממלא את חללי הרִיק הטקסטואליים והקוליים בדימויים, המסוככים על התהום שהמילים כושלות באיחויה. דרכם מועברת התשוקה להחלים, להתגבר על טראומה, להשיג תחושה של שייכות וקִרבה לאנשים אהובים.

לפרטים ומידע נוסף:

אנה לוקשבסקי: טיפוסים

אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר

בחיבה עמוקה לנשים ואנשים יוצאי דופן, אנה לוקשבסקי משוטטת בסביבת הסטודיו שלה בשכונת הדר בחיפה ו"צדה" ברחוב טיפוסים – דמויות שקולעות למאפיינים אתניים וחברתיים ברורים, אך דבר-מה ייחודי באישיותם פורץ את מעטפת ה"טיפוס" ולוכד את מבטה. כאשר היא נתקלת באדם מעניין, היא רושמת אותו בו-במקום ברישום מהיר ואז מזמינה אותו אליה לסטודיו. שם, במהלך כמה מפגשים, בעודה משוחחת איתו ומאזינה לו, היא מציירת ומחלצת מהקטגוריה האתנית והחברתית אינדיווידואל רב-רבדים.

אנה לוקשבסקי נולדה בשנת 1975 בווילנה, עלתה לישראל ב-1997, ומשנת 2011 עובדת בחיפה. מעמדה זרה יחסית של מהגרת, היא מתבוננת במרחב החיפאי כאנתרופולוגית. במבט מקורי מתובל בהומור, היא מנתחת את הסביבה האורבנית ומציירת את המגוון הדמוגרפי הרחב שמרכיב את הרב-תרבותיות החיפאית. ציוריה הם דיוקנאות חברתיים: הם מתארים אינדיווידואלים, תופעות אנושיות חד-פעמיות של גנטיקה, רגשות ורעיונות; בה-בעת הם גם דיוקנאות של מעמד, של נסיבות החיים שנכפו על מושאי ציורה ושייכו אותם לקבוצות חברתיות וכלכליות. עבודתה היא ציור מהתבוננות במלוא מובן המלה, משום שהיא  מתבוננת באנשים על כל הרבדים שלהם: החזותיים, החברתיים והנפשיים.

הוצאת הקטלוג הנלווה התאפשרה בנדיבות צילה וגיורא ירון, קיסריה; רבקה סקר, ישראל; אן וד"ר ארי רוזנבלט, לוס-אנג'לס; מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.

לפרטים ומידע נוסף:

וולקן קזלטונץ' ואוגוסט זנדר: המבט

אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר

תערוכה זו, המתמקדת בדיוקנאות מצולמים, מפגישה בין שני אמנים שמאה שנים מפרידות ביניהם – וולקן קזלטונץ' ואוגוסט זנדר. מושאי הדיוקנאות כולם מישירים מבט, אך אין מדובר במבטים רגעיים וחד-צדדיים אלא בפעולות התבוננות ארוכות בין הצלמים והמצולמים. המבט הוא אמצעי של דו-שיח בין שני סובייקטים, המכירים בסובייקטיביות של זולתם תוך התבוננות הדדית. במקום שבו התבוננו אלה באלה הצלמים והמצולמים, נוצר כעת קשר של מבט בין הצופה ויצירת האמנות.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 החל הצלם הגרמני אוגוסט זנדר לעבוד על הפרויקט האֶפִּי שלו, אנשי המאה ה-20. לאורך כארבעים שנה צילם זנדר מאות גרמנים בסביבת חייהם, במקום העבודה או בבית, ותצלומיו מתקבצים יחד ליצירת דיוקן של גרמניה בימי רפובליקת ויימאר. האמן החלוצי וולקן קזלטונץ', הפועל באיסטנבול, מושפע עמוקות מעבודתו של זנדר ומַבְנֶה בהשראתו את הקומפוזיציות של עבודות הווידיאו שלו. באמצעים חזותיים דומים של צילום דמויות על רקע סביבתם הטבעית, כל אחד משני אמנים אלה דן במפגש בין הפרטי לציבורי ובסוגיות של חברה ומעמד.

הוצאת ספר-האמן Sonder התאפשרה בנדיבות עמותת SAHA, איסטנבול.

לפרטים ומידע נוסף:

חדר אמן: ראובן ברמן קדים

אוצר: לימור אלפרן

"האמנות שלי מתרחשת בספֵירה אחרת; היא שייכת יותר לסוג של מדיטציה, הרגשה של סדר, של איחוד עם הטבע והיקום. אפשר לדבר עליה במונחים של יצירת גרפים, של תופעות מערכתיות או כתיבת פרשנות מתמטית, אך זה אינו הסבר ממצה, שהרי היא מספקת חוויה רוחנית".

(ראובן ברמן קדים, אמנות גיאומטרית: הסדר הנסתר של הטבע (ספר-אמן, 2010

ראובן ברמן קדים הוא אמן ייחודי במחוזותינו, שיצירתו מאחדת גופי ידע מתחומי המדע, התיאולוגיה והאמנות. מאז שנות ה-60 שִכְלֵל ברמן קדים באינטנסיביות את מבעי המופשט הגיאומטרי וחקר לעומק את מופעיה האפשריים של הצורה הגיאומטרית. בשונה מההפשטה הרווחת באמנות הישראלית, שלרוב נאחזה בהתבוננות ישירה באובייקט או בנוף, עבודתו עוסקת בסדר הגיאומטרי המטוהר מכל קשר למציאות הנראית לעין, ומתקיימת על פי חוקיה הפנימיים. עם זאת, תכליתה אינה מחקר צורני כשלעצמו, אלא התעלות לממד רוחני גבוה באמצעות הצורה הגיאומטרית.

התערוכה מתמקדת בעיקר בעבודות שבהן חקר ברמן קדים את עיצוב המקדשים והאתרים הקדומים באגן הים התיכון. מתוכניות קרקע הטיפוסיות למבנים ואתרים ארכיאולוגיים נבחרים, הוא יצר אובייקטים צבעוניים, מעין דגמים תלת-ממדיים.

הצבעוניות בעבודותיו של ברמן קדים מתארגנת סביב צמד הצבעים המשלימים כתום וכחול. על יסוד ציר זה, בתוספת הניגוד החריף של אור (לבן) וצל (שחור), מורכב בהן סולם הגוונים הרווח בנופים ובאדריכלות המקומית. השילוב בין צורה וצבע יוצר הרמוניה ושלמות אסתטית, שמעוררת את המתבונן למדיטטיביות רוחנית.

לפרטים ומידע נוסף:

חדר אמן: ראובן ברמן קדים

אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר

"קו הוא תחושה, יכולת מישוש, קרן שעדיין איננו יודעים את מהותה. אך אני רואה אותה בבירור; כל מה שאנו עושים, מַתווים, חורטים, מעורר בכי באי-יכולתנו, באי-יכולתה של ידיעתנו. סוף קו, יש סוף? […] הקו הוא 'טוב', הוא 'אמנות', רק כשאינו וירטואוזי, כשאינו אפקטיבי, כשאינו גרפי, כשהוא חסר ברק; הוא 'טוב' רק כשהוא נושם כיצור שזה עתה נולד, ויש בו מידיעת העבר ומזיכרונות העתיד, כל מה שקיים ועומד בעתידו של היקום ומחכה להתגלותו, לפתרון חידתו… והנייר – הנייר הוא העולם"- אביבה אורי, "הקו", 1984.

יכולתה לגעת ברגש גולמי, וההבעתיות העזה ביצירתה, הפכו את אביבה אורי לדמות מיתית ורבת-השפעה בתולדות האמנות בישראל. בתערוכה מוצג מכלול רחב ואיכותי מעבודותיה של אורי, כולן מאוסף מוזיאון חיפה לאמנות.

אמצעי ההבעה העיקריים של אורי היו הקו והנייר תחתיו, שביניהם עימתה במגוון רחב של טכניקות. בעוד שרבים מאמני הרישום המובהקים התמקדו בחומר אחד, אורי שילבה לא-פעם בין חומרי רישום שונים – ואף רבים מהדפסיה היו ליצירות חד-פעמיות כאשר הוסיפה עליהם רישום ידני. לכל חומר ולכל קו צליל משלו – מרקם, עובי וגוון המיוחדים לו; ובכל עבודה של אורי מגוון של צלילים מובחנים, חריפים ולעתים דיסהרמוניים, שמהם יצרה בווירטואוזיות קומפוזיציות מלאות חיוּת ותנועה. אורי פעלה מתוך דחף להתבטא באופן ישיר, מיידי ולא מליצי. בהנחיית האינטואיציה המזוקקת שלה, קו אחד הוביל לאחר והנחה של חומר אחד זימנה את משנהו. עבודותיה הן כסדרת תווים של צרימת החיים, המולחנים יחד בהרמוניה מאורגנת היטב שאין בה משום נחמה – אלא השלמה ואמונה גדולה בכוחה של האמנות לזכך את הנפש.

לפרטים ומידע נוסף:

המוזיאון הימי הלאומי

תערוכות חדשות

הצילו ! SOS ימאים צעירים

המוזיאון הימי הלאומי מבקש להזכיר ולטפח את האהבה לים בתערוכה פעילה לכל המשפחה. בתערוכה יזכו המבקרים לגלות, לחקור ולהכיר מחדש את עולמו המופלא של הים, דרך התנסות, משחק ויצירה: להקשיב לקולו של הלוויתן ושל הכריש, להכיר את אלי ואלות הים הקדמונים, ללמוד על הסכנות האורבות לנו בים ואיך ביכולתנו לשמור עליו ועל החיים בתוכו.

התערוכה "הצילו!" מאורגנת לפי שלושה נושאים מרכזיים : בחלק הראשון היא מבקשת להמחיש את תחושת הפגיעוּת של האדם בלב ים באמצעות מוצגים המלמדים על מגוון של אמצעים טכניים שפיתח; החלק השני מציג דמויות מייצגות של אלים ואלות, גיבורים ויצירי דמיון ימיים בולטים במשך הדורות, מהעת העתיקה ועד העידן המודרני; ולבסוף, התערוכה מתייחסת להיפוך ביחסי הכוחות המתרחש בימינו, כאשר הים חשוף למפגעים סביבתיים קיצוניים שחולל האדם ונזקק לגיבורי־על ולגיבורות־על ולדמויות מופת משל עצמו.

מלאכת הפיתוח של התכנים הסביבתיים ושל העמדות הפעילות בתערוכה נעשתה בשיתוף עם "קהילה ימית ראש כרמל" של החברה להגנת הטבע ו"אנשי הים התיכון" – רשת ארצית של קהילות מקומיות הפועלת להקמת שמורות ימיות בים התיכון של ישראל.

מה מקנה תחושת ביטחון בים?

בחלק הראשון של התערוכה יוצגו מוצגים שממחישים את הפחד מפני הים על הסערות וייצורי הים שעולים ממעמקיו, הדרכים שבהן ספנים מאז שחר ההיסטוריה הקנו לעצמם מידה של ביטחון אל מול האיום הקיומי שחוו בהפלגותיהם והאלים והאלות שאליהם הפנו את תפילותיהם לחזרה מוצלחת אל החוף, ועד השכלולים הטכנולוגים העכשווים .

מי אתם, גיבורי העל וגיבורות העל הימיים של העבר?

החלק השני של התערוכה מפגיש את הקהל עם פמליית האלים והאלות ועם גיבורי העל של העבר וההווה. רובנו שמענו על אקוומן, אך כמה מכירים גם את בת זוגו הנועזת, מירה? מי לא שמע על פוסידון, אל הים היווני? אך האם אתם מכירים גם את אמפיטריטה, בת זוגו? בתערוכה תוכלו לפגוש אותם ועוד אלים ואלות קדמוניים כמו תנית, טיכה, הדיוסקורים, ניקולאס הקדוש וקיארה הקדושה – ולחשוב מי הם הגיבורים של ימינו אנו. נכיר את החפצים המזהים של האלים, נתחפש לגיבורי על ונצטלם על במת צילום עם אביזרים ייחודיים.

זה בידיים שלנו!

חלקו השלישי של התערוכה יוקדש להיפוך ביחסי הכוחות בין האדם לים והפגיעות של הים מפני הנזקים הסביבתיים. כאן המבקרים יוכלו לפגוש את חיי הים דרך סרטונים של טבע ימי מהארץ, כמו צבי הים בחוף בת-גלים, הכרישים בחדרה והדגים המופלאים בים סוף, בפיליפינים, בקריביים ומקומות אקזוטיים אחרים ברחבי העולם, לשמוע קולות ממעמקי הים ולנחש מה אנחנו שומעים – לוויתן? דולפין? רעידת אדמה, ללמוד על יצורי-ים שהם גיבורי-על בפני עצמם (הידעתם, למשל, שהאצות מייצרות למעלה מחמישים אחוז מהחמצן על פני כדור הארץ? או שדג התוכינון אוכל את האצות הגדלות על שוניות אלמוגים בקצב מהיר יותר מצמיחת האצות, ובכך מסייע בשמירה על האלמוגים בחיים?), ללמוד על המפגעים בים וכיצד כל אחד מאיתנו יכול לפעול כדי לצמצם אותם. סרטון אנימציה שנוצר במיוחד עבור התערוכה על ידי איה גורדון נוי ועינת רודמן מספר את הסיפור המופלא של הפלגתה של פעילת האקלים השבדית הצעירה גרטה תונברג באוקיינוס מאנגליה לניו יורק על גבי יאכטה כדי להשתתף בוועידת האקלים מבלי להותיר טביעת רגל פחמנית.

בתערוכה משולבות עמדות משחק, התנסות ויצירה, שנוצרו בשיתוף עם "קהילה ימית ראש כרמל" של החברה להגנת הטבע ו"אנשי הים התיכון" – רשת ארצית של קהילות מקומיות הפועלת להקמת שמורות ימיות בים התיכון של ישראל. שותף לה גם אירגון "יום כדור-הארץ הבינלאומי", שאחד מאפיקי הפעולה שלו הוא העלאת המודעות למשברים סביבתיים ועידוד לאקטיביזם באמצעות אמנות.